לך, שרי42
יקירתי, הדבר הראשון שחשבתי למקרא הודעתך היה ``איזו אישה אמיצה...``. ובאמת, החלטה חשובה היא לקחה. ואני באמת מאחל לה שתפרח ותשגשג ושתמצה עד תום את כל הכוח וכל העוצמה שיש בה. ...יחד עם זאת... חשבתי גם עד כמה האיש ההוא מסכן... למה שיבין... ממי היה לו ללמוד... הרי אנחנו כולנו, ברוב המקרים, ביסודו של דבר, בבואה של הבית שבו גדלנו. כל מה שאנו לומדים במשך השנים, נספג לתוך המצע הבסיסי הזה שתוכנו ניזון מהמקום ההוא. הרחוק והיקר. ואז... הוצאתי התבוננתי בתמונה של נעם, הבן שלי, שמונחת על שולחני. הסתכלתי לתוך עיניו השובבות וחשבתי מה עוד אוכל לעשות כדי שהוא, היחיד, המיוחד, והייחודי; יהיה יותר טוב מאבא שלו. יותר מכיל, יותר מבין, יותר סבלני, פחות אנוכי. יותר בן אדם... והייתה גם תמונה של רעייתי. וגם בעיני השקד שלה הסתכלתי, ושוב תמהתי, מה עוד אוכל לעשות כדי שהיא תרגיש ותדע שעבורי היא לא ``מובנת מאליו``. שהיא יחידה, מיוחדת, ייחודית. שהיא נחשקת ונאהבת. יקרה. ואני חשבתי שעשיתי הכל... על כל זה חשבתי, ואת כל זה עשיתי; למקרא הודעתך, שרי יקרה. סקסופון.
יקירתי, הדבר הראשון שחשבתי למקרא הודעתך היה ``איזו אישה אמיצה...``. ובאמת, החלטה חשובה היא לקחה. ואני באמת מאחל לה שתפרח ותשגשג ושתמצה עד תום את כל הכוח וכל העוצמה שיש בה. ...יחד עם זאת... חשבתי גם עד כמה האיש ההוא מסכן... למה שיבין... ממי היה לו ללמוד... הרי אנחנו כולנו, ברוב המקרים, ביסודו של דבר, בבואה של הבית שבו גדלנו. כל מה שאנו לומדים במשך השנים, נספג לתוך המצע הבסיסי הזה שתוכנו ניזון מהמקום ההוא. הרחוק והיקר. ואז... הוצאתי התבוננתי בתמונה של נעם, הבן שלי, שמונחת על שולחני. הסתכלתי לתוך עיניו השובבות וחשבתי מה עוד אוכל לעשות כדי שהוא, היחיד, המיוחד, והייחודי; יהיה יותר טוב מאבא שלו. יותר מכיל, יותר מבין, יותר סבלני, פחות אנוכי. יותר בן אדם... והייתה גם תמונה של רעייתי. וגם בעיני השקד שלה הסתכלתי, ושוב תמהתי, מה עוד אוכל לעשות כדי שהיא תרגיש ותדע שעבורי היא לא ``מובנת מאליו``. שהיא יחידה, מיוחדת, ייחודית. שהיא נחשקת ונאהבת. יקרה. ואני חשבתי שעשיתי הכל... על כל זה חשבתי, ואת כל זה עשיתי; למקרא הודעתך, שרי יקרה. סקסופון.