לך יקירי... אני זוכרת את אותו הבוקר כאילו התרחש אתמול, נגעתי בעור פנייך החלקות כקטיפה, שוב ושוב פעם העברתי יד על פנייך החלקות כדי לגרום לעצמי להבין שאנחנו סוף סוף יחד שוב, לא ירדתי לסוף דעתי שלי עצמי... הייתי שקועה במחשבות שונות ומשונות ותיכננתי את המשך הקשר שלנו לפרטי פרטים... כאילו אני זו שמחליטה וקובעת מה יהיה ואיך יהיה... ושוב שוקעת בחלומות של עצמי אני נרדמת לי בין זרועותייך הגבריות להפליא... שריריות לא יותר מדיי ולא פחות, ואלו חלקות...עורך כעור האלים הוא... יקירתי לחשת לי... ואני הבטתי בך במבט אוהב ומעריץ כל כך.. יקירתי חזרת שוב... ואני עניתי בקול חרישי, אני אוהב אותך אמרת, ואני כמו תמיד, כמו שאז, כמו בעבר המדהים שלנו נשקתי לשפתייך החושניות... החלנו במחול נשיקות מטורף ותוך כדי החלת לפשוט את בגדיי, חדל אמרתי ואתה חדלת... המשכנו בנשיקת אוהבים זמן מה... ולפתע חדלת מלנשקני, היממת אותי יקירי, אך לא אמרתי מילה, רק חיבקת אותי חזק חזק, קרוב אלייך לפעימות ליבך שכולו שלי, ואני כמו אפרוח מוגן מבין זרועותייך חייכתי בשובבות מסויימת וכך נרדמנו בשקט מופתי.