"לי פסטה" ירושלים
עוד ביקורת חדשה מבלוג הצלחת: אני ורעיתי חיפשנו מקום לשבת ולאכול באזור המדרחוב בירושלים. השעה כבר היתה די מאוחרת, והקור הירושלמי האיץ בנו לבחור בזריזות. ברחוב המקביל למדרחוב (רחוב שמאי 12) מצאנו את "לי פסטה", מקום שלא ממש מזמין להיכנס אליו; על חלונות הראווה/דלתות הכניסה למסעדה יש מודעות "מבצע" ו"מנה חדשה" לסוגיהם שמזכירות חנות הכל בדולר יותר ממסעדה שמכבדת את עצמה, אבל משהו בתוכינו אמר לתת צ'אנס. אז נכנסנו. גם תוך המסעדה די דלה; עיצוב מינימלי ופשטני, תאורת חדר אוכל והמוזיקה השקטה שבקושי שמעו היתה מרדיו + דיווחי תנועה. התישבנו, והתחלנו לעיין בתפריטים. בנתיים התישבה קבוצת תיירים בשולחן ליד והתברר, שהמלצרית אינה יודעת אנגלית בסיסית. בושה שאין כמותה. החוויה עד לשלב זה היתה נוראית. ציון 0. אבל אז הגיעו הפסטות - מהמצוינות שאכלתי. הזמנו רביולי גבינת פרמזן עם רוטב שמנת עגבניות עם עגבניות מיובשות (48 ₪) פטוצ'יני ברוטב שמנת וגבינת רוקפור (33 ₪) וסלט פטריות חמות (36 ₪) איכות הפסטה גבוהה ומנצחת בנקל כל בית קפה-מסעדה שבאזור, כך גם הרטבים המגוונים והעשירים. הפטוצ'יני עם הרוקפור לא היה מהעולם הזה, הטעם העשיר והמרקם של הרוטב היה משהו מיוחד. הרביולי גם הוא היה מצוין - עם כי לדעתי היה יותר טוב לחתוך ליותר קטן את העגבניות היבשות. הסלט גם הוא הפתיע כמנה מיוחדת ומושקעת - חסה, עגבניה ומלפפון עם הרבה פטריות חמות גבינה בולגרית וצנוברים. טעים. המחירים סבירים ואפילו זולים כשלוקחים בחשבון את איכות האוכל. בעל הבית שכנראה גם עוזר בעניני הבישול - הוא אדם מסביר פנים, חברתי ויודע להכניס אורחים. מה שמבליט את היובש וחוסר השירותיות של המלצרית. (ועל כך שאינה יודעת אנגלית, אין לי מילים) על האוכל היתי נותן 5 כוכבים. אבל בראיה כוללת, החוויה נפגעת בגלל המרכיבים מסביב לאוכל. בעל בית לידיעתך : שרות טוב ומנוסה, עיצוב פנים מקצועי ומוזיקת רקע היו מזניקים את העסק שלך.
עוד ביקורת חדשה מבלוג הצלחת: אני ורעיתי חיפשנו מקום לשבת ולאכול באזור המדרחוב בירושלים. השעה כבר היתה די מאוחרת, והקור הירושלמי האיץ בנו לבחור בזריזות. ברחוב המקביל למדרחוב (רחוב שמאי 12) מצאנו את "לי פסטה", מקום שלא ממש מזמין להיכנס אליו; על חלונות הראווה/דלתות הכניסה למסעדה יש מודעות "מבצע" ו"מנה חדשה" לסוגיהם שמזכירות חנות הכל בדולר יותר ממסעדה שמכבדת את עצמה, אבל משהו בתוכינו אמר לתת צ'אנס. אז נכנסנו. גם תוך המסעדה די דלה; עיצוב מינימלי ופשטני, תאורת חדר אוכל והמוזיקה השקטה שבקושי שמעו היתה מרדיו + דיווחי תנועה. התישבנו, והתחלנו לעיין בתפריטים. בנתיים התישבה קבוצת תיירים בשולחן ליד והתברר, שהמלצרית אינה יודעת אנגלית בסיסית. בושה שאין כמותה. החוויה עד לשלב זה היתה נוראית. ציון 0. אבל אז הגיעו הפסטות - מהמצוינות שאכלתי. הזמנו רביולי גבינת פרמזן עם רוטב שמנת עגבניות עם עגבניות מיובשות (48 ₪) פטוצ'יני ברוטב שמנת וגבינת רוקפור (33 ₪) וסלט פטריות חמות (36 ₪) איכות הפסטה גבוהה ומנצחת בנקל כל בית קפה-מסעדה שבאזור, כך גם הרטבים המגוונים והעשירים. הפטוצ'יני עם הרוקפור לא היה מהעולם הזה, הטעם העשיר והמרקם של הרוטב היה משהו מיוחד. הרביולי גם הוא היה מצוין - עם כי לדעתי היה יותר טוב לחתוך ליותר קטן את העגבניות היבשות. הסלט גם הוא הפתיע כמנה מיוחדת ומושקעת - חסה, עגבניה ומלפפון עם הרבה פטריות חמות גבינה בולגרית וצנוברים. טעים. המחירים סבירים ואפילו זולים כשלוקחים בחשבון את איכות האוכל. בעל הבית שכנראה גם עוזר בעניני הבישול - הוא אדם מסביר פנים, חברתי ויודע להכניס אורחים. מה שמבליט את היובש וחוסר השירותיות של המלצרית. (ועל כך שאינה יודעת אנגלית, אין לי מילים) על האוכל היתי נותן 5 כוכבים. אבל בראיה כוללת, החוויה נפגעת בגלל המרכיבים מסביב לאוכל. בעל בית לידיעתך : שרות טוב ומנוסה, עיצוב פנים מקצועי ומוזיקת רקע היו מזניקים את העסק שלך.