ליריקס חדש שלי
אממממ תראוהליריקס הבא שתקראו זה לא איזה דעה או שיר מקפיץ כזה כמו שאני כותבת בד"כ.. זה שיר ממש אישי שנכתב כתוצאה מאירועים חמודים מאוד שקרו לי השנה.. ואחרי התלהטויות החלטתי שכן לפרם אותו כי אני רוצה פידבק בונה. טוב אז: ילדה יושבת בחדר ובוכה אל הקירות ילדה שותקת גם כשהלב לא מפסיק לבכות ילדה מחייכת גם כשהעניים רטובות ילדה צוחקת גם כשהחיים מביאים מכות ילדה בוכה בלילה בין סדינים וכריות ילדה ממשיכה כשנגמר כבר הרצון שלה לחיות ילדה הולכת גם שהיא רוצה כ"כ ליפול ילדה חולמת על מחר עוד שכואב לה מאתמול ילדה יודעת שאסור לה לאבד את התקוות ילדה סופגת עוד והיא כ"כ רוצה לסחוט ילדה שותקת ולא מספרת אף מילה ילדה בוכה ילדה בוכה ילדה בוכה רוצה כ"כ לספר ומפחדת להוציא מילה רוצה לחיות סיפור אחר או בחלום שלה מאמינה בכל דבר שיביא לה נחמה מחפשת ת´תקווה מחפשת יד בטוחה אבל כלפיי חוץ היא יודעת שהיא צריכה לשתוק לבלוע את הכל את הכאב עם הרוק גם כשהטעם מר אסור לירוק ילדה שמחה תמיד צוחקת מחייכת שאסור להוציא מהבית כביסה מלוכלכת כשכואב לה היא צוחקת במקום לבכות היא מחייכת אז עכשיו היא בזירת האיגרוף מסתכלת על הכל יש בפרצוף מתמודדת מול החיים נותנת אגרופים ומתלעמת מהפצעים הפתוחים כואבים כל כך מדממים היא בסיבוב האחרון סיבוב ההכרגעה נותנת עוד מעט ועוד מכה ועוד מכה חייבת לנצח להמשיך לנצח את החיים להתמודד וכמוהה יש עוד אלפים שמקבלים מכות מהחיים היא הקיר שכולם נאחזים בה היא הסלע שתמיד נשאר אחריי הסופה היא הכוח שמחזיר את הנחישות והתקווה אבל בעצם היא הכי צריכה שיעזרו לה שום בית-חולים לא יוכל לרפא את הלב שום מוסד לא יוכל להפיג את הכאב ואף אחד לא יודע שהיא צריכה את העזרה שיש איי שם משהו שאוב אותה שיש שם משהו שכדי להמשיך להיות בשבילו שיש שם משהו שהיא כ"כ רוצה להיות איתו לא יודעת להסביר איך הכל התהפך פעם כשהתעוררתי בבוקר התחלתי לחייך אבל איזה חיוך? אין בשביל מה לקום בבוקר להתנתק מהאשליות ולשלם על זה ביוקר נ.ב. אל תנסו להבין בין השורות או לחשוב שאתם מבינים או מזדהים, כי מאחורי השיר הזה עומדים הרבה דברים כואבים אז גם לא לשאול כ"כ שאלות בבקשה, אין לי כח להסביר, לפחות לא בפורום הזה, מי שממש מתעניין שייפנה אליי באס"ק... אבל תגיבו!
אממממ תראוהליריקס הבא שתקראו זה לא איזה דעה או שיר מקפיץ כזה כמו שאני כותבת בד"כ.. זה שיר ממש אישי שנכתב כתוצאה מאירועים חמודים מאוד שקרו לי השנה.. ואחרי התלהטויות החלטתי שכן לפרם אותו כי אני רוצה פידבק בונה. טוב אז: ילדה יושבת בחדר ובוכה אל הקירות ילדה שותקת גם כשהלב לא מפסיק לבכות ילדה מחייכת גם כשהעניים רטובות ילדה צוחקת גם כשהחיים מביאים מכות ילדה בוכה בלילה בין סדינים וכריות ילדה ממשיכה כשנגמר כבר הרצון שלה לחיות ילדה הולכת גם שהיא רוצה כ"כ ליפול ילדה חולמת על מחר עוד שכואב לה מאתמול ילדה יודעת שאסור לה לאבד את התקוות ילדה סופגת עוד והיא כ"כ רוצה לסחוט ילדה שותקת ולא מספרת אף מילה ילדה בוכה ילדה בוכה ילדה בוכה רוצה כ"כ לספר ומפחדת להוציא מילה רוצה לחיות סיפור אחר או בחלום שלה מאמינה בכל דבר שיביא לה נחמה מחפשת ת´תקווה מחפשת יד בטוחה אבל כלפיי חוץ היא יודעת שהיא צריכה לשתוק לבלוע את הכל את הכאב עם הרוק גם כשהטעם מר אסור לירוק ילדה שמחה תמיד צוחקת מחייכת שאסור להוציא מהבית כביסה מלוכלכת כשכואב לה היא צוחקת במקום לבכות היא מחייכת אז עכשיו היא בזירת האיגרוף מסתכלת על הכל יש בפרצוף מתמודדת מול החיים נותנת אגרופים ומתלעמת מהפצעים הפתוחים כואבים כל כך מדממים היא בסיבוב האחרון סיבוב ההכרגעה נותנת עוד מעט ועוד מכה ועוד מכה חייבת לנצח להמשיך לנצח את החיים להתמודד וכמוהה יש עוד אלפים שמקבלים מכות מהחיים היא הקיר שכולם נאחזים בה היא הסלע שתמיד נשאר אחריי הסופה היא הכוח שמחזיר את הנחישות והתקווה אבל בעצם היא הכי צריכה שיעזרו לה שום בית-חולים לא יוכל לרפא את הלב שום מוסד לא יוכל להפיג את הכאב ואף אחד לא יודע שהיא צריכה את העזרה שיש איי שם משהו שאוב אותה שיש שם משהו שכדי להמשיך להיות בשבילו שיש שם משהו שהיא כ"כ רוצה להיות איתו לא יודעת להסביר איך הכל התהפך פעם כשהתעוררתי בבוקר התחלתי לחייך אבל איזה חיוך? אין בשביל מה לקום בבוקר להתנתק מהאשליות ולשלם על זה ביוקר נ.ב. אל תנסו להבין בין השורות או לחשוב שאתם מבינים או מזדהים, כי מאחורי השיר הזה עומדים הרבה דברים כואבים אז גם לא לשאול כ"כ שאלות בבקשה, אין לי כח להסביר, לפחות לא בפורום הזה, מי שממש מתעניין שייפנה אליי באס"ק... אבל תגיבו!
נו טוב, ישבתי שורה ראשונה באמצע.............