דעת רבנו ז"ל לגבי לימוד תורה
הקטע הבא מובא משיחות הר"ן שיחה עו´: שמעתי בשמו מכבר שספר, שלמד כל הארבעה שלחן~ערוך שלש פעמים. פעם אחת כפשוטו ופעם שני למד וגמר אותם. והיה יודע בכל דין ודין מארבעה שלחן~ערוך השרש שלו בגמרא פרוש רש"י ותוספות. ופעם שלישי למד וגמר אותם וזכה לידע בכל דין ודין סוד הכונה של הדין מפני מה הדין כך על~פי סוד. וכפי הנשמע, כל זה היה בימי נעוריו כי אחר~כך חזר וגמר אותם עוד כמה פעמים. ודרכו היה תמיד שהיה לומד הרבה הרבה כל ימיו עד הסוף אפלו בעת החולאת הכבד שהיה לו בסוף. ואף~על~פי שהיה עליו טרחא דצבורא שהיה עוסק הרבה עמנו ועם כל אנשיו לקרבם לעבודת ה´ ולתן לנו עצות בכל עסקינו וכו´ וכו´, וגם מחו היה משוטט תמיד בהשגות גבוהות ונוראות תמיד וכו´ וכו´, אף~על~פי~כן היה עוסק בלמוד התורה בפשיטות הרבה בכל יום ויום. ולא היה טרוד כלל רק תמיד היה בישוב הדעת. ובענין זה היה חדוש נפלא ואי אפשר לספר מזה כלל. ומחמת זה היה לו פנאי על כל דבר. ותמיד היה למודו במהירות גדול מאד. והיה לומד כמה דפין פוסק בשעה אחת עם כל הפרושים כלם שסביב הארבעה שלחן~ערוך הנדפסים בכרך גדול, שהם הטורי~זהב והמגן~אברהם והבאר~הגולה ופרי~חדש ועטרת~זקנים וכיוצא בהם בשאר החלקים. וספר שבעת שהעולם מכינים עצמן להתפלל בבקר בעת שמתחילין להתקבץ עד שמתחילין להתפלל, באותה השעה הוא לומד ארבעה דפין פוסק. וכן כל מה שלמד גמרא או פוסק וכיוצא, הכל היה במהירות גדול מאד. וספר עמנו הרבה הרבה בענין זה שטוב ללמד במהירות ולבלי לדקדק הרבה בלמודו. רק ללמד בפשיטות בזריזות. ולבלי לבלבל דעתו הרבה בשעת למודו מענין לענין רק יראה להבין הדבר בפשיטות במקומו. ואם לפעמים אינו יכול להבין דבר אחד אל יעמד הרבה שם ויניח אותו הענין וילמד יותר להלן. ועל~פי הרב ידע אחר~כך ממילא מה שלא היה מבין בתחלה כשילמד כסדר בזריזות להלן יותר. ואמר, שאין צריכין בלמוד רק האמירה לבד לומר הדברים כסדר, וממילא יבין. ולא יבלבל דעתו בתחלת למודו שירצה להבין תכף ומחמת זה יקשה לו הרבה תכף ולא יבין כלל רק יכניס מחו בהלמוד ויאמר כסדר בזריזות וממילא יבין. ואם לא יבין תכף יבין אחר~כך. ואם ישארו איזה דברים שאף~על~פי~כן לא יוכל לעמד על כונתו, מה בכך. כי מעלת רבוי הלמוד עולה על הכל וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה )שבת סג.
לגמר והדר לסבר ואף~על~גב דלא ידע מה קאמר, שנאמר )תהלים קיט, כ
"גרסה נפשי לתאבה" וכו´, כי על~ידי רבוי הלמוד שילמד במהירות ויזכה ללמד הרבה, על~ידי זה יזכה לעבר כמה פעמים אלו הספרים שלומד לגמרם ולחזר להתחיל ולגמרם פעם אחר פעם. ועל~ידי זה ממילא יבין בפעם השני והשלישי כל מה שלא היה מבין בתחלה, כל מה שאפשר להבין ולעמד על דבריהם. ודבר הרבה מאד בענין זה, ואי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. אבל באמת הוא דרך עצה טובה מאד בענין הלמוד, כי על~ידי זה יכולים לזכות ללמד הרבה מאד לגמר כמה וכמה ספרים וגם יזכה להבין הדברים יותר מאשר היה לומד בדקדוק גדול כי זה מבלבל מאד מן הלמוד. וכמה בני~אדם פסקו מלמודם לגמרי על~ידי רבוי הדקדוקים שלהם, ומאומה לא נשאר בידם. אבל כשירגיל עצמו ללמד במהירות כנזכר לעיל בלי דקדוקים הרבה, התורה תתקים בידו ויזכה ללמד הרבה מאד, גמרא ופוסקים כלם ותנ"ך ומדרשים וספרי הזהר וקבלה ושאר ספרים כלם. וכבר מבאר לעיל )בסימן כח( שיחתו של רבנו זכרונו לברכה שטוב לאדם שיעבר בחייו בכל הספרים של התורה הקדושה: ופעם אחד חשב רבנו זכרונו לברכה מה שהאדם צריך ללמד בכל יום עד שאין היום מספיק. דהינו לגמר בכל שנה ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וארבעה שלחן~ערוך הגדולים וכל המדרשים כלם וכל ספרי הזהר ותקונים וזהר חדש וכל ספרי קבלה מהאר"י זכרונו לברכה. גם צריכין ללמד איזה שעור ביום בקצת עיון. ועוד חשב הרבה דברים. גם צריכין לומר תהלים בכל יום ותחנות ובקשות הרבה הרבה ואז ספר הרבה מענין זה שצריכין ללמד במהירות גדול ובזריזות ולבלי לבלבל דעתו בדקדוקים הרבה מענין לענין. והדברים הללו הם בדוקים ומנסים: גם לא היה מצוה לחזר תכף על למודו, רק רצונו תמיד היה ללמד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות ואחר~כך יתחיל פעם שני ויגמר אותו כלו וכן פעם אחר פעם: גם אמר לבל יהיה נבהל מזה שהזהיר שצריכין ללמד כל~כך בכל יום, כי גם אם אינו זוכה ללמד כל~כך, אף~על~פי~כן הוא יכול להיות איש כשר באמת. וגם כבר ספר מזה שיכולין להיות איש כשר אפלו אם אינו יכול ללמד כלל ואפלו צדיק יכולין להיות אף~על~פי שאינו למדן כלל. רק בעל השגה אין יכולין להיות כי~אם כשהוא למדן בגמרא פרוש רש"י ותוספות. אבל איש כשר וצדיק גמור יכולין לזכות אפלו מי שהוא איש פשוט לגמרי ולא עליך המלאכה לגמר ואי אתה בן חורין להבטל ממנה )אבות ב, טז
