לימוד או עזרה לזולת?
יש לי שאלה לחברי הפורום. בספר "חוכמת זן" מסופר על נזיר שכונה "הסיני המאושר". למרות השכלתו העצומה, הוא סירב ללמד באחד המנזרים, והעדיף ללכת ולחלק ממתקים לילדים ברחובות הערים. כאשר שאל אותו עובר אורח "מהי משמעותו של זן", עצר בדממה. וכאשר שאל אותו איש זה "מהו היישום של זן", חייך והמשיך לחלק ממתקים לילדים. בסיפור אחר, אמר זן מסטר לרופא שבא ללמוד אצלו, ש"יחס אנושי למטופלים שלך זה זן". וכאן השאלה שלי: קיים מתח שאני רואה אותו הן בזן והן בצורות אחרות של בודהיזם, בין לימוד אינטלקטואלי ובין עזרה ממשית לזולת (יישום העקרונות). לעיתים קרובות ממריצים סיפורי הזן ללכת ולעזור לאנשים במקום ללמוד. ואני שואל: מה דעתכם, כאנשי זן וכמתעניינים, על המתח הזה? מצד אחד, אם לא לומדים, אז איך יודעים את העקרונות? מצד שני, אם לא עוזרים לאנשים, אז הכל נשאר תיאורטי ועל הנייר. האם מישהו יוכל להרחיב את ידיעותי בנושא מרתק זה? שלכם, קוכולין
יש לי שאלה לחברי הפורום. בספר "חוכמת זן" מסופר על נזיר שכונה "הסיני המאושר". למרות השכלתו העצומה, הוא סירב ללמד באחד המנזרים, והעדיף ללכת ולחלק ממתקים לילדים ברחובות הערים. כאשר שאל אותו עובר אורח "מהי משמעותו של זן", עצר בדממה. וכאשר שאל אותו איש זה "מהו היישום של זן", חייך והמשיך לחלק ממתקים לילדים. בסיפור אחר, אמר זן מסטר לרופא שבא ללמוד אצלו, ש"יחס אנושי למטופלים שלך זה זן". וכאן השאלה שלי: קיים מתח שאני רואה אותו הן בזן והן בצורות אחרות של בודהיזם, בין לימוד אינטלקטואלי ובין עזרה ממשית לזולת (יישום העקרונות). לעיתים קרובות ממריצים סיפורי הזן ללכת ולעזור לאנשים במקום ללמוד. ואני שואל: מה דעתכם, כאנשי זן וכמתעניינים, על המתח הזה? מצד אחד, אם לא לומדים, אז איך יודעים את העקרונות? מצד שני, אם לא עוזרים לאנשים, אז הכל נשאר תיאורטי ועל הנייר. האם מישהו יוכל להרחיב את ידיעותי בנושא מרתק זה? שלכם, קוכולין
