לימודי בלשנות

[נעה 5]

לימודי בלשנות

שלום, אני מתעניינת בלימודי בלשנות,תקופת ההרשמה לאוני' מתקרבת ויש לי הרבה סימני שאלה... אשמח אם תוכלו לעזור לי לפתור לפחות חלק מהשאלות... 1. מה השוני בין הלימודים באוני' ירושלים לבין שאר האוני'?האם זהו משהו קריטי?היכן מומלץ ללמוד? 2. באיזה אוני' ניתן ללמוד בלשנות כתואר ולא כחלק מתואר בלשון? 3. האם לימודי הבלשנות נעשים בשפה האנגלית (כולל הגשת עבודות) 4. בלימודי הבלשנות יש צורך בבחירת תחום התמחות/קורסים מסויימים שישפיעו לאחר מכן על סוג התואר/התמחות שיש לך? 5. האם ניתן הלתעסק לאחר מכן בהוראת לשון/עריכה לשונית או שיש צורך בהכשה נוספת? 6. האם התואר הזה פרקטי?יש מה לעשות איתו לאחר מכן או שזהו תואר הנעשה מתוך "אהבה" וכו'... 7. אם כן מהם תחומי העיסוק השכיחים ביותר לבוגרי תואר בבלשנות שלמדו רק בלשנות ללא מדעי המחשב או פסיכולוגיה? 8. זה שווה את זה? 9. האם כדאי לשלב עם בלשנות גם לשון כמסלול דו חוגי? אני ממש רוצה ללכת ללמוד בלשנות זה מעניין אותי מאוד אך ההתלבטות קשה מאוד עקב העובדה שזהו (לפי מה שידוע לי עד כה) מקצוע לא כל כך פרקטי.... אני ממש רוצה מצד אחד ומצד אחר מפחדת להצטער (בגלל שאין עבודה במקצוע) אודה לכם מאוד אם תוכלו לעזור לי...לפחות קצת.... תודה, נעה

 

[GnomeBubble]

קצת תשובות

אני לומד בירושלים, אז אני יכול לספר לך בעיקר על הלימודים שם. 1. יש הבדל גדול בין החוג לבלשנות בירושלים, לבין החוגים לבלשנות בתל-אביב ובלשנות אנגלית באוניברסיטאות אחרות (כולל ירושלים

). ההבדל הוא באסכולה שאליו משתייך החוג. בבלשנות קיימות מספר אסכולות למחקר השפה, והן שונות מאוד. האסכולה הנפוצה ביותר היא הגנרטיביסטית (אם יצא לך לשמוע את השם נועם חומסקי) - וזה מה שלומדים בכל האוניברסיטאות בארץ - חוץ מבחוג לבלשנות (לא לבלשנות אנגלית!) בירושלים - שם לומדים בלשנות סטרוקטורלית. אני לא אכנס כאן להשוואה ביניהם, אבל כדאי לך לנסות לברר איזה אסכולה מעניינת אותך יותר, כי ההבדל ביניהן הוא לפעמים כמו ההבדל בין לימודי מתמטיקה וסוציולוגיה

בכל מקרה, ההבדל שהכריע את הכף מבחינתי - ובגללו הלכתי ללמוד בירושלים - היא ששאר החוגים לבלשנות בארץ לא מאמינים בלימוד שפות. מבחינת הגנרטיביסטים, הדבר הטבעי לעשות הוא לחקור את ה"דקדוק האוניברסלי" דרך השפה שלך, בעוד שהסטרוקטורליסטים לא דוגלים בדקדוק אוניברסלי, ומבחינתם מטרת הבלשנות היא לחקור את השפה - כל שפה בפני עצמה. זה אומר שבתל-אביב למשל, את לא ממש יכולה ללמוד עוד שפות במסגרת החוג לבלשנות (נראה לי שבמקרה הטוב יסכימו לתת לך נקודות על שפה נוספת אחת), אבל בירושלים, לא רק שאת יכולה - את חייבת ללמוד לפחות 5 שפות נוספות במסגרת החוג. זה יתרון או חסרון משמעותי - תלוי בהעדפות שלך. 2. את מתכוונת ללימוד הלשון העברית? בכל אוניברסיטה שיש בה חוג לבלשנות נפרד. גם החוגים לבלשנות אנגלית (בדרך כלל מדובר בעצם במגמת לימוד בתוך החוג לאנגלית) מלמדים בלשנות יותר משהם מלמדים אנגלית, למרות השם. 3. רק בחוגים לבלשנות אנגלית. בחוגים לבלשנות בירושלים ובתל-אביב הלימודים בעברית. 4. אני לא בטוח לגבי החוגים הגנרטיביסטים, אבל בירושלים אין הרבה התמחות בתואר הראשון. כמעט כל הקורסים הם קורסי בחירה, ואת לומדת את השפות והנושאים שמעניינים אותך יותר, אבל בסופו של דבר אי אפשר לדבר על תחומי התמחות ברורים. 5. לא - הרי לא מדובר בחוג ללשון. החוג ללשון מלמד אותך חוקים שרירותיים של "הלשון התקנית", אבל החוג לבלשנות בכלל לא מתעניין בזה. אם כבר, החוגים בארץ שעוסקים במחקר העברית חוקרים בעיקר את השפה המודרנית שהחוגים ללשון בארץ די מזניחים. 6. התואר הזה לא פרקטי במיוחד - לטעמי טיפה יותר פרקטי מפסיכולוגיה, מנהל עסקים ועוד שאר מקצועות פופלריים לתואר ראשון. בסופו של דבר, תואר ראשון (בתחום שאינו הנדסה, מדעי המחשב, משפטים או ראיית חשבון) הוא בכל מקרה לא דבר פרקטי במיוחד. חוץ מזה, זה כמובן תואר שנעשה מתוך "אהבה", וגם סתם כי יש אנשים שחוטפים כאב ראש אחרי שהם רואים משוואות מתמטיות

אבל ברצינות, לא חבל ללמוד מקצוע שלא אוהבים? אם זה בשביל לעשות כסף, זה עוד יותר גרוע - זאת אומרת שאת אחר כך תעבדי במשך כל חייך בעבודה שאת שונאת. סתם גישה מוזרה שלי לחיים... 7. כמעט כל תלמידי הבלשנות בארץ לומדים תואר משולב. אין לי סטטיסטיקה, אבל נראה לי שרובם לא בוחרים לעסוק בבלשנות. אלא שכן עוסקים במגוון תחומים. קודם כל, יש בלשנות קלינית, שהעיסוק שלה הוא בעיקר עם ילדים שיש להם קשיי דיבור (ריפוי בדיבור). חוץ מזה, יש מדי פעם עבודה בתחום המחשבים גם לבלשנים שאין להם הכשרה במדעי המחשב, ואפשר לעבוד גם בתרגום (למי שלמד שפות נוספות) או בהוראות שפות זרות. עיסוק מקובל נוסף הוא פשוט להמשיך באקדמיה - למי שאוהב את זה. חוץ מזה, יש גם דרישה בעולם ל"בלשני שטח" - בלשנים מקצועיים עם נסיון במחקר של שפות חדשות שנשלחים לכל רחבי העולם כדי לתעד שפות נידחות. נראה לי שהארגון SIL למשל תמיד מחפש אנשים שיתעסקו בזה. שוב, זה לא מקצוע לכל אחד, אבל אני בטוח שיש אנשים שיאהבו את זה. 8. לדעתי כן. מי יודע מה יאמרו אחרים. 9. אפשר לשלב הכל. כמו שכבר אמרתי קודם, ברוב המקומות בלשנות נלמדת רק כמסלול דו-חוגי. אני יודע שבתל-אביב אפשר ללמוד בלשנות חד-חוגית, אבל זה די נדיר, וכנראה שמבחר הקורסים קטן מכדי להצדיק את זה. האם זה כדאי? מאיזו בחינה אני יכול לענות על השאלה הזאת? אם שניהם מעניינים אותך, לכי על זה. שני המקצועות נחשבים ללא פרקטיים, אבל בשניהם אפשר למצוא עבודה. מה שכן, צפי להרבה סתירות בין הגישות שתלמדי בשני החוגים. לגבי חוסר הפרקטיות של המקצוע, אני לא חושב שיש לך ממה לדאוג. הרושם שלי הוא שרוב בוגרי הבלשנות בארץ לא נתקעו בלשכת התעסוקה אחרי שהם סיימו אוניברסיטה...

 

[נעה 5]

שאלה אחת חרונה (אני מקווה)

קודם כל תודה על התשובה הארוכה והמפורטת,עזרת לי מאוד... היכן אני יכולה למצוא מידע...ע"מ להחליט איזו אסכולה יותר מעניינת אותי??? האם האוניברסטאות מספקות מידע?

 

[GnomeBubble]

לא ממש

אני זוכר שבזמנו לא היה ניתן לדלות הרבה מידע מהאתרים או מהחוברות של האוניברסיטאות. על האסכולה הגנרטיביסטית יהיה לך קל למצוא מידע - פשוט תקפצי לויקיפדיה ותתחילי לקרוא: http://en.wikipedia.org/wiki/Generative_grammar על הסטרוקטורליזם אין הרבה מידע בויקיפדיה, אבל בגדול מדובר בגישה מודרנית לדקדוק שלא מניחה את הנחות היסוד של הגנרטיביזם. הסטרוקטורליסטים לא מנסים לחקור איך המוח עובד באופן כללי, אלא רק איך כל שפה ספציפית עובדת. אם את מתעניינת בשפות בפני עצמן (ובמיוחד אם את רוצה ללמוד הרבה שפות), אני מניח שתתענייני בסטרוקטורליזם, אבל אם דווקא מעניין אותך משהו כללי וערטילאי יותר, אולי זה לא בשבילך.

 

[Mits Petel]

בלשנות בגישה הגנרטיבית

את יכולה ללמוד בחוג לבלשנות בת"א (לימודים בעברית), בחוג לבלשנות וספרויות זרות בבאר-שבע (הלימודים באנגלית), ובמחלקות לאנגלית בבר-אילן ובירושלים (הלימודים באנגלית, אבל מדובר בלימודי בלשנות כללית, לאו דווקא בלשנות אנגלית). בגדול, הגישה הגנרטיביסטית מנסה לגלות מה זאת היכולת האנושית הלשונית, מהם העקרונות ה"גדולים" שמשותפים לכל השפות (כמובן שזה מצריך גם הרבה מחקר על שפות ספציפיות). תחומי המחקר העיקריים הם: -פונולוגיה (למשל: איך מיוצגים ההגאים (הצלילים הלשוניים)? מה המבנה של מילים ומשפטים מבחינה צלילית?) -מורפולוגיה (למשל: מה המבנה של מילים? איך בונים מילים חדשות?) -תחביר (למשל: מהם החוקים שבונים משפטים ממילים?) -סמנטיקה (למשל: איך נייצג משמעות של מילים? איך בונים את המשמעות של משפט על סמך משמעויות המילים שמופיעות בו?) -פרגמטיקה (למשל: השפעת ההקשר על המשמעות, שימושים לא מילוליים בשפה) -פסיכובלשנות (איך מעובדת השפה במוח?) -נוירובלשנות (למשל: איזורי מוח שמעורבים ביכולות לשוניות שונות, נסיון למצוא את המנגנונים המוחיים הרלבנטיים לשפה) -רכישת שפה (כיצד ילדים רוכשים את שפת האם שלהם מבלי שמלמדים אותה במפורש?) הגישה היא דסקריפטיבית (כלומר לא מעניין אותנו מה האקדמיה או גוף אחר החליט מה נכון או לא נכון, אלא מתייחסים לשפה שאנשים משתמשים בה במציאות), מעבר לדסקריפטיביות אנחנו מנסים גם להסביר, ולא רק לתאר. וכשאני אומר הסבר, הכוונה לא להסבר היסטורי (זה לא כ"כ מעניין אותנו כי רוב רובם של האנשים לא יודעים את ההיסטוריה של השפה שלהם), אלא מנסים למצוא חוקים, אילוצים או עקרונות כלליים שמתוכם תיגזרנה העובדות הלשוניות. לא בכל מחלקה תמצאי חוקרים בכל התחומים הללו, ויש מחלקות שחוקרים בהם גם תחומים שלא ציינתי פה. דרך אגב, גם במחלקה לאנגלית באוניברסיטת חיפה יש סקציה קטנה של בלשנות, היא קצת שונה מאשר שאר המחלקות בתחומים שהיא מציעה - למיטב ידיעתי עוסקים שם בחקר שפות סימנים של חרשים (אין מקום אחר שחוקר את זה בארץ) וגם סוציובלשנות (שפה וחברה).

 

[GnomeBubble]

כמה הערות על הקשר לסטרוקטורליזם

של כל תחומי הלימוד האלה. לא יצא לי ללמוד פונולוגיה במקומות אחרים, אבל למיטב הבנתי מדובר בתחום היחיד שבאמת פחות או יותר זהה בין כל האסכולות. אני מניח שהגנרטיביסטים מסתכלים עליו קצת שונה מאיתנו, אבל צורת העבודה והתיאור מאוד זהה. אולי גם סוציובלשנות הוא תחום שלא ממש קשור לאף אחת מן האסכולות, מכיוון שהוא בא מכיוון יותר סוציולוגי. שאר התחומים (מלבד פסיכובלשנות ונוירובלשנות) קיימים גם בבלשנות הסטרוקטורלית, אבל פה יש כבר הבדלים גדולים יותר. כמעט את כל התחומים האלה אפשר למצוא במידה כזאת או אחרת, בחוג לבלשנות באוניברסיטה העברית, אבל נדמה לי שרוב החוקרים אצלנו מתמקדים במיוחד בתחביר. בלשנות הטקסט (שמקבילה לפרגמטיקה, אבל באה מגישה קצת שונה) ומורפולוגיה הם גם נושאים שזוכים לטיפול אצלנו, אבל נדמה לי שפונולוגיה ובמיוחד סמנטיקה מוזנחים יותר. והגישה הדסקריפטיבית משותפת כמובן גם לבלשנות הסטרוקטורלית: המטרה היא תיאור של השפה (מושא המחקר), ולא קביעת החוקים מלמעלה לפי איזשהו מדד שרירותי כזה או אחר - וכאן יש ניגוד אינטרסים די גדול בין החוגים לבלשנות לחוגים ללשון עברית, שנוטים להעניק משקל גדול ל"נכונות" של צורות היסטוריות מתועדות, על פני השפה כפי שהיא.