לימודים

אiהד

New member
אני למדתי אנגלית מאנסינים

פשוט לקחתי חבילה של אנסינים ברמה שלי והתחלתי לעבוד עליהם... אוצר מילים מגוון פחות משעמם (כל אחד נושא אחר)
 
אני למדתי אנגלית מגרייסלנד

של פול סיימון, אבל לא לבגרות (הייתי בכלל ביסודי). >ספל חמאה ממליצה על האינטרנט<
 

אבזץ

New member
אני אלמד ביונת דואר,

בטלפרינטר של יונית (לוי, אמנם פחות כוסיה מגאולה אבן, אבל...) ובטלגרף אבטומטי.
 
אני מדברת במבטא מוזר

כזה שעושה רושם כאילו אין לי מבטא כלל (כלומר, באוזני אמריקאים) אך בפועל זה מבטא מגניב של שילוב כל מיני מילים בכל מיני מבטאים (הכי אוהבת את הנגיעות האיריות). אבל מה שיותר חשוב מהמבטא - אני אומרת מילים כמו: לוזינג לאב איז לייק אה ווינדו אין יור הארט, דוגס אין דה מון לייט דור, אבר סינס דה ווטרמלון, ו-דיסטנס קונסטליישן. >ספל חמאה סינגינג אן אפריקן-אמריקן טון<
 

mndi gold

New member
בסימטאות של ניו יורק

בגיל 16 לבד בניו יורק,בסדר לא ממש לבד,אבל ההורים היו בארץ, באוטובוס מרחוב קארול,למפעל שקיות הפלסטיק,בוילמסבורג על המים, הרגשתי שאני די מסתדר עם האנגלית,ידעתי לתרגם את הספרות על השלטים של כל חנויות החשמל והאלקטרוניקה,פה ושם היו שלטים עם שלושה פעמים כפול מלוח הכפל,הסיני שעבד איתי במפעל גם לא הבין אנגלית,ככה שהסתדרנו יופי,הוא הראה לי את התמונות של בני משפחתו,משום מה כולם היו לבושים,במדים של אלופי גודו וקרטה. ראש העיר אד קאצ היה נותן הרבה נאומים ברדיו,הבנתי את המשפטים שהוא היה משחיל באידיש מידי פעם,באותו תקופה התחלתי רומן עם הקולנוע, כרטיס לסרט עלה 5 דולר ו99 סנט,הייתי נכנס לסרט בעשר בבוקר,ויצא מהקופלקס,בשמונה בערב אחרי שש או שבע סרטים,מכניס 2 כפפות ליד החזה מתחת למעיל,שיחשבו שאני גיבור,למה ניו יורק של אותה תקופה היתה מאוד אלימה ורוויה פשע,ממש בכל כמה מטרים הטריד אותך הומלס,בבקשה לדולר בשביל מנת הסם,ואני שהייתי צריך לנסוע באותה תקופה ברכבת התחתית,התחתלי לחשוב שאני באמת גיבור,
 
מצא את ההבדלים

בגיל 16, לבד בניו יורק, בסדר, לא ממש לבד אבל ההורים היו בארץ, באוטובוס מרחוב קארול למפעל שקיות הפלסטיק, בוילמסבורג על המים, הרגשתי שאני די מסתדר עם האנגלית, ידעתי לתרגם את הספרות על השלטים של כל חנויות החשמל והאלקטרוניקה, פה ושם היו שלטים עם שלוש פעמים כפול מלוח הכפל, הסיני שעבד איתי במפעל גם לא הבין אנגלית, ככה שהסתדרנו יופי ,הוא הראה לי את התמונות של בני משפחתו, משום מה כולם היו לבושים, במדים של אלופי גודו וקרטה. ראש העיר אד קאצ היה נותן הרבה נאומים ברדיו, הבנתי את המשפטים שהוא היה משחיל באידיש מידי פעם. באותה תקופה התחלתי רומן עם הקולנוע, כרטיס לסרט עלה 5 דולר ו99 סנט, הייתי נכנס לסרט בעשר בבוקר ויוצא מהקופלקס בשמונה בערב אחרי שש או שבע סרטים, מכניס 2 כפפות ליד החזה מתחת למעיל, שיחשבו שאני גיבור, למה ניו יורק של אותה תקופה היתה מאוד אלימה ורוויה פשע, ממש בכל כמה מטרים הטריד אותך הומלס בבקשה לדולר בשביל מנת הסם, ואני שהייתי צריך לנסוע באותה תקופה ברכבת התחתית, התחלתי לחשוב שאני באמת גיבור. מה דעתך? א. אחרי פסיק יבוא רווח. ב. הימנע מאינטר בסוף שורה. >ספל חמאה בטוחה<
 

אבזץ

New member
אם כבר השקעת...

הייתי מצפה ליותר, אבל אני אני אני פסיכי אני אני אני.
 

naty 1

New member
שימו לב לתחילת שרשור זה

בימים האחרונים הדיבור המתחיל בה, משתנה כל פעם מחדש עד שאין קריאה אחת בשרשור דומה לחברתה כמלוא נימה. קטעים שלמים מתחילת השרשור הולכים ונעלמים ולפתע צצים שנית או מתחברים לשרשורים אחרים. ישמור אלוהים. האם אני הוזה או שגם אתם שמים לב לתופעת טבע יחודית זו?! ככה זה כשמברכים אלהים בפורום, חרון אפו מעלה עשן רוח סערה ורשפי אש המטלטלים את הפורום כעלה ברוח, כספינה הנטרפת בים, וכבניינים רועדים לאחר עלילות גבורותיה של סטודנטית החיים. או שזה קשור בכלל לתמיכת תפוז בהתנתקות?!
 
גם אצלי

השיטה שלי היא ללחוץ על הנקודה של ההודעה ואז נפתח לי דף עם השירשור במלואו. נפלאות הבריאה ממש
 
נסחפת, מה גם

מצאתי (סוג של) קסם בחוסר האוויר בקטע. ואתה אתה אתה אל תשוויץ. >ספל חמאה בטוחה בידיעותך בדבר מה לצפות והיכן לתקוע תעטיפה<
 
למעלה