בבית של הורי תמיד היתה אוירה תומכת
לימודים. גם בתקופות שבהן לא היה עודף תמיד עודדו אותנו לרכוש ספרים. הדברים אף פעם לא נאמרו בפרוש אבל היה ברור שאחרי התיכון הולכים לצבא ואחר כך ללימודים גבוהים, ואכן גם אחי וגם אני אקדמאים. בבית שלי הילדים ידעו, תמיד, שלימודים הם ערך חשוב, ואכן היו תמיד תלמידים מצטיינים. אפילו צעיר הבנים, הסובל מבעיות קשות של קשב וריכוז סיים תיכון עם תעודה טובה.אף פעם לא לחצנו עליהם להצטיין, הם עשו זאת מתוך דחף פנימי, אבל אני משוכנעת שהאוירה בבית תרמה לכך. שני הגדולים הם בוגרי אוניברסיטה, וכך גם בני זוגם. הצעיר למד באוניברסיטה הפתוחה אבל השקיע את כל מרצו בפתיחת עסק והוא עושה בו חייל. תמיד ראיתי בלימודים ערך חשוב, לא רק כמנוף כלכלי אלא גם כמכשיר להרחבת ידע, הרחבת אופקים ואמצעי לעצמאות. אגב, אם תסתכלו על הסקר האחרון שלשביעות הרצון, אנשים משכילים מרוצים יותר מן הלא משכילים.
