חצי תשובה חצי תהייה
אני אקדים ואגיד שאני בת 21, אני לומדת כרגע בקנדה, באונטריו Unevrsity of Western Ontario. אני אזרחית ועדיין המסע להגיע לפה עוד מהארץ היה יקר, מאוד.
בכללי בשביל עצה, הכוונה, כל שאלה קטנה, תצרי איתי קשר.
אני אתאר לך קצת את המסלול שעברתי.
שלב ראשון זה באמת סריקה של האוניברסיטאות פה, הסינון הראשוני שלי היה לפי גודל, מיקום, ואז לפי דירוגים ולאיזה אוניברסיטה יש פקולטות לרפואה ומשפטים.
אחרי שאתה ננעלת על כמה (אני קצת הגזמתי ובחרתי 12), תבדקי את דרישות השפה. כמובן הלכתי לפי הדרישה הכי גבוהה. במקרה שלי נרשמתי לקורס טופל, ועשיתי את המבחן, יותר מפעם אחת, כי לא מתפשרים פה על תנאי הסף, אפילו לא נק׳. אם קיבלת יותר זה לא נותן עדיפות העניין הוא רק לעבור את הסף.
אחרי זה תהליך הבקשות, שהוא המייגע ביותר שעברתי. לאונטריו ספציפית יש אתר שמרכז את כל האוניברסיטאות בפרובנס, ודרכו נרשמים, זה יוצא יקר, מאוד, מאוד. כל אוניברסיטה שאת מגישה לה בקשה זהבאזור המאה דולר, ולכל מסלול תואר שאת מגישה זה עוד. אוניברסיטאות מוץ לאונטריו עולות בסביבות ה-90$ לאפליקיישן.
אחרי זה מקבלים מייל עם הדרישות שלהם. הדרישה הכי היסטרית פה (שחלק ביקשו) זה: תעודות מקור מ:י,יא,יאת בגרות מקורית, ותרגומים של אלה עם חתימת נוטריון והצהרה מהמתרגם שהוא מאשר את התרגומים והאותניות שלהם. וכל אחת מהדברים האלה צריך להגיע במעטפה מאותו גורם, סגורה, עם חתימה על הלשונית שמוכיחה שלא חיבלת במעטפה. אם יש להם ספק הם יבקשו שתשלחי הכל מחדש. פסיכומטרי לא מעניין פה אף אחד. בגרויות או מכינה (כן מסתכלים על כל המקצועות שיש לך בבגרות). ממוצע בלי בונוסים מעל 85, אמור להיות מספיק. כמובן שלהנדסות ממוצע 90 זה יותר האזור. למקצועות מדעיים צריך ציונים בתחומים מדעיים.
אחרי המתנה מייגעת לתשובות מהאוניברסיטאות, מתחילה התחרות שלהם עלייך, עם כל מיני הצעות מפתות יותר ופחות, ים מכתבים, ספרונים, ברושורים שנשלחים אלייך הביתה. ואז כבר את צריך לעשות סדר עדיפויות שלך, מה חשוב לך שיהיה באוניברסיטה. ולסנן (אם יש ממה לסנן כמובן).
אני יכולה להגיד שבארץ על מבחנים, קורסים, תרגומים, אפליקיישנס וכו וכו וכו, הערכה גסה מאוד, הוצאתי בערך 30,000. שוב אני קצת הגזמתי עם 12 אוניברסיטאות.
שכר הלימוד פה לזרים בין 20-30 אלף דולר קנדי. למקומיים בין 3500-7500 דולר קנדי. יש מלגות לזרים בעיקר על בסיס הצטיינות, לא ממש התחום שלי, אני מכירה גם מלגות מטעם המדינה שנותנים את ההפרש בין שכר הלימוד הזר למקומי.
כמובן שעם איכות האוניברסיטה התנאים עולים, בגלל שהגשתי לרוב האוניברסיטאות בדירוגים הגבוהים, אם יש לך אוניברסיטאות ספציפיות בראש תגידי לי.
כל האוניברסיטאות שנחשבות ה-Ivey Leag של קנדה מובילות בתחומים האלה כמובן.
חווית הלימודים פה היא כרך של ספר בפני עצמו.
בגדול- שונה. מאוד. הסטודנטים פה ברובם מגיעים ישר מהתיכון זה עולם שונה. הבירוקרטיה פה שונה, התנאים לקבל תואר שונים, שעות הלימוד שונות, כמות הקורסים שונה. נהלי מבחנים שונים. הכל שונה. לטוב, לרע, ללא נורא.
בגדול אני יכולה להגיד שלא קל לעשות את המעבר הזה לבד. יש פה עוד מישהי שעברה מהארץ והתחילה השנה ללמוד כמוני, ואין ספק שאנחנו חולקות קשיים ותסכולים. צריך לרצות את זה מספיק כדי להיות מוכנים לספוג את כל מה שבדרך, ויש לא מעט. כמובן שבלי קשר קשה נורא לחזור ללמוד, אחרי כמה שנים. הבית לא במרחק יריקה, ו״נסיעה״ הביתה עולה כמה אלפי שקלים. וידוי קטן- הדבר שהכי חסר לי פה לפעמים זה החברים מהבית.
קרובי משפחה יכול להיות עזרה ענקית, לי אישית אין. אבל סתם לתמוך, שיהיה למי לסוע בחופשים, ויש פה לא מעט. השנה פה קצרה יחסית סמסטר ראשון ספטמבר-דצמבר, דצמבר-ינואר חופש (תקופת מבחנים קטנה לפני), סמסטר שני ינואר-אפריל. הכל פה קורה נורא מהר.
שוב, אם יש לך שאלות, תהיות, משהו לא ברור, לא מצאת אינפורמציה, תצרי איתי קשר. אני עברתי את התהליך שנה שעברה, הכל טרי אצלי, ואני מכירה את החוסר אונים של להשיג מידע מהארץ, ושאף אחד בארץ לא יכול לעזור כי זה לא צעד נפוץ...
בהצלחה ^_^
