ליל הסדר
שנה ראשונה בלי ציקי. זאת גם הפעם השניה מאז שאני זוכר שאנחנו לא עושים סדר אצל ההורים שלי. כבר כתבתי על החששות שלי מזה. עמדתי בגבורה, לא הנחתי לצער ולעצב לעמוד בדרכי וחגגתי את הסדר, אבל הייתי על סף שבירה. השם לו לא עלה אפילו פעם אחת. רק בעקיפין וגם זה בקושי. אני לא מאמין שאלו החיים שלי. זה חלום או סרט וזה עוד מעט ייגמר. זה חייב, אין אפשרות אחרת. הצחוק חייב לחזור לחיים שלי, וציקי חייב לחזור להורים שלו, ככה העולם עובד, לא? הסדר השנה התנהל ממש כמו הסדר לפני שנתיים. אותו המקום, פחות או יותר אותם האנשים, בפעם הקודמת ציקי לא היה איתנו כי היה עם הוריו, השנה גם זה לא. אם לא הייתם אומרים לא הייתי מנחש, ואם זה הדמה שזה הקל עליי לעבור את הסדר בשלום,אז חבל, כי זה לא. בכלל. נורא רציתי להגיד משהו, אבל לא אמרתי. אולי אני אבכה על זה לחברים היום אולי לא. נראה. אולי לפני זה אני אתעורר מהסיוט הזה לתוך עולם יפה יותר. חג שמח לכולם.
שנה ראשונה בלי ציקי. זאת גם הפעם השניה מאז שאני זוכר שאנחנו לא עושים סדר אצל ההורים שלי. כבר כתבתי על החששות שלי מזה. עמדתי בגבורה, לא הנחתי לצער ולעצב לעמוד בדרכי וחגגתי את הסדר, אבל הייתי על סף שבירה. השם לו לא עלה אפילו פעם אחת. רק בעקיפין וגם זה בקושי. אני לא מאמין שאלו החיים שלי. זה חלום או סרט וזה עוד מעט ייגמר. זה חייב, אין אפשרות אחרת. הצחוק חייב לחזור לחיים שלי, וציקי חייב לחזור להורים שלו, ככה העולם עובד, לא? הסדר השנה התנהל ממש כמו הסדר לפני שנתיים. אותו המקום, פחות או יותר אותם האנשים, בפעם הקודמת ציקי לא היה איתנו כי היה עם הוריו, השנה גם זה לא. אם לא הייתם אומרים לא הייתי מנחש, ואם זה הדמה שזה הקל עליי לעבור את הסדר בשלום,אז חבל, כי זה לא. בכלל. נורא רציתי להגיד משהו, אבל לא אמרתי. אולי אני אבכה על זה לחברים היום אולי לא. נראה. אולי לפני זה אני אתעורר מהסיוט הזה לתוך עולם יפה יותר. חג שמח לכולם.