לילית ואדם......חלק 1
הישיבות במזכירות המחלקה היו תמיד משמימות נוררא ...כל יום ג' היתה אחת כזו ותמיד השתדלו הכל חוץ מן הראש והדובר שרצה להעלות נושאים לדיון לעשות משהו חר על מנת להעביר את הזמן. נכנסתי והתיישבתי בקצה הרחוק של השוללחן האובלי עליו התקיימו הדיונים. הוצאתי מן התיק את המחשב הנייד שלי ותיקנתי שוב את ההרצאה ומצגת התמונות שהכנתי לכנס באנגליה בשבוע הבא. "בנג'י, לא אכפת לך אם אשב לידך" היא שאלה כשנכנסה לחדר הישיבות. לא, עניתי הייתי כה שקוע שממש לא היה אכפת לי מי ישב לידי. נעה נכנסה והתיישבה לא רחוק ממני. גם היא הוציאה את הפאלם שלה והחלה לארגן את יומן הפגיושת או לקרוא את המיילים שקיבלה לרגל הכנס שארגנה ואמור היה לצאת לפועל בעוד שבועיים. הכנס הזה משגע אותי, סיננה, לו ידעתי שזה כרוך בכ"כ הרבה תכתובות אגו הייתי מוותרת מראש. אבל עכשיו אין חזרה ..זה כמו למעוד פעם אחת ואח"כ אין דרך חזרה ....כן עניתי לא מסיר את עיני מהמסך מנסה בכ"ז להתרכז. הישיבה החלה בסקירה של מצב התקציבי של המחלקה אלו היו סקירות משממימות במיוחד ואני שקעתי בכתיבה. נעה היתה מבוגרת ממני בכעשר שנים, אישה נאה משכילה ומטופחת באמצע שנות הארבעים של חיה. היא נחשבה למרצה פופלרית ומבריקה. לאחרונה נפוצו שמועות במחלקה כי היא בחרה לחיות בנפרד מבעלה אך לא הייתי בקשרים מספיק עמוקים על מנת לשבת איתה וללבן את הנושא. אני הייתי מן המצטרפים החדשים לסגל. מנסה את אט לקנות את מקומי. חייכתי לכיוונה של נעה חיוך של אהדה השתתפות בצער והבנה והמשכתי לכתוב. תוך כדי עבודה ראיתי ראיתי שאני זקוק לעוד פרט ומיד פתחתי את תוכנת המייל על מנת לכתוב מייל בהול לחבר בחו"ל. כמה דקות אחר כך....ראיתי שהמייל מהבהב כאלו קיבלתי מייל. הופתעתי הרי אינני יושב בחדרי והמחשב אינו מחובר לרשת. פתחתי את המיל בכל זאת... זה היה מייל מנעה. הסתכלתי עליה ופניה אמרו ...תקרא ! רק עתה הבנתי...היא שלחה לי מסר באמצעות התקני האינפרא אדום שיש לשנינו במכשירים הניידים. חייכתי חיוך של אההה (=נפל לי האסימון) ופתחתי את המייל...: "בא לך לשתות קפה יחד אחרי הישיבה המשמימה הזו..." נכתב במייל"..בוא לחדרי במכון יש לי שם מכונת אספרסו ועוגה ביתית...חבל ללכת לקפיטריה הקפה שם זול ופושר". "כן" עניתי תוהה על הענין הפתאומי שגילתה בי. "16:00 טוב" ? כתבתי בחזרה והבטתי בה לראות שקיבלה את המסר. היא הנהנה בראשה לאות שהבינה והזמן מוסכם עליה. הישיבה נמשכה עוד כשעה אני סיימתי את הגהותי הצבענו על פרט שולי ונדברנו להפגש שנית בהמשך השבוע: "לליבון הענין" בשעה היעודה התייצבתי בחדרה של נעה במכון. חדר פשוט עמוס בספרים ובמרכזו שולחן ועליו מחשב עם מסך גדול (19")המכונה כבר עשתה קולות של רתיחה וניחוח של קפה לאווצה מילא את החדר... חזק או חלש ? שאלה.בשבילי חזק השבתי. נו....אז איך אתה מתרשם מן המחקה אחרי 10 חודשים שאלה ...תוך כדי שהתיישבה על הכורסא ליד ארון הספרים הגדוש... התחלטי לסקור את דעותי הסברתי לה מה הם חששוי תקוותי... איך שהוא זה נראה שהדברים עניינו אותה רק למחצה. לאחר שדברתי כמה דקות עצרה אותי ואמרה: תראה בנג'י . אני חושבת שאתה טוב אני רוצה לעזור לך אך אני גם צריכה עזרה. אולי נוכל לעזור האחד לשניה. טוב ...עניתי בהיסוס במה הענין.....? תראה אני ממש משתגעת מן הכנס הזה אני רוצה שתעזור לי לארגן אותו..נראה לי שנוכל לעבוד יחד ...מה את האומר ...תקבל על זה המון קרדיט במחלקה ואני גם אזרוק מילים טובות...בחלונות הגבוהים יותר ... מה דעתך....? המחשבה קסמה לי. מאד רציתי לעזור בארגון כנס ידעתי שהמחלקה מאד מחשיבה את מי שמסייע בארגון כנסים בינ"ל מה גם שהקשרים שטווים סביב עבודה כזו לא יכלו להזיק . "תראה", כל הניירת אצלי בבית פזורה על שולחן העבודה . מה דעתך לקפוץ מחר אחרי העבודה נעשה סדר חלוקת עבודה ונראה לאן זה מתגלגל....
הישיבות במזכירות המחלקה היו תמיד משמימות נוררא ...כל יום ג' היתה אחת כזו ותמיד השתדלו הכל חוץ מן הראש והדובר שרצה להעלות נושאים לדיון לעשות משהו חר על מנת להעביר את הזמן. נכנסתי והתיישבתי בקצה הרחוק של השוללחן האובלי עליו התקיימו הדיונים. הוצאתי מן התיק את המחשב הנייד שלי ותיקנתי שוב את ההרצאה ומצגת התמונות שהכנתי לכנס באנגליה בשבוע הבא. "בנג'י, לא אכפת לך אם אשב לידך" היא שאלה כשנכנסה לחדר הישיבות. לא, עניתי הייתי כה שקוע שממש לא היה אכפת לי מי ישב לידי. נעה נכנסה והתיישבה לא רחוק ממני. גם היא הוציאה את הפאלם שלה והחלה לארגן את יומן הפגיושת או לקרוא את המיילים שקיבלה לרגל הכנס שארגנה ואמור היה לצאת לפועל בעוד שבועיים. הכנס הזה משגע אותי, סיננה, לו ידעתי שזה כרוך בכ"כ הרבה תכתובות אגו הייתי מוותרת מראש. אבל עכשיו אין חזרה ..זה כמו למעוד פעם אחת ואח"כ אין דרך חזרה ....כן עניתי לא מסיר את עיני מהמסך מנסה בכ"ז להתרכז. הישיבה החלה בסקירה של מצב התקציבי של המחלקה אלו היו סקירות משממימות במיוחד ואני שקעתי בכתיבה. נעה היתה מבוגרת ממני בכעשר שנים, אישה נאה משכילה ומטופחת באמצע שנות הארבעים של חיה. היא נחשבה למרצה פופלרית ומבריקה. לאחרונה נפוצו שמועות במחלקה כי היא בחרה לחיות בנפרד מבעלה אך לא הייתי בקשרים מספיק עמוקים על מנת לשבת איתה וללבן את הנושא. אני הייתי מן המצטרפים החדשים לסגל. מנסה את אט לקנות את מקומי. חייכתי לכיוונה של נעה חיוך של אהדה השתתפות בצער והבנה והמשכתי לכתוב. תוך כדי עבודה ראיתי ראיתי שאני זקוק לעוד פרט ומיד פתחתי את תוכנת המייל על מנת לכתוב מייל בהול לחבר בחו"ל. כמה דקות אחר כך....ראיתי שהמייל מהבהב כאלו קיבלתי מייל. הופתעתי הרי אינני יושב בחדרי והמחשב אינו מחובר לרשת. פתחתי את המיל בכל זאת... זה היה מייל מנעה. הסתכלתי עליה ופניה אמרו ...תקרא ! רק עתה הבנתי...היא שלחה לי מסר באמצעות התקני האינפרא אדום שיש לשנינו במכשירים הניידים. חייכתי חיוך של אההה (=נפל לי האסימון) ופתחתי את המייל...: "בא לך לשתות קפה יחד אחרי הישיבה המשמימה הזו..." נכתב במייל"..בוא לחדרי במכון יש לי שם מכונת אספרסו ועוגה ביתית...חבל ללכת לקפיטריה הקפה שם זול ופושר". "כן" עניתי תוהה על הענין הפתאומי שגילתה בי. "16:00 טוב" ? כתבתי בחזרה והבטתי בה לראות שקיבלה את המסר. היא הנהנה בראשה לאות שהבינה והזמן מוסכם עליה. הישיבה נמשכה עוד כשעה אני סיימתי את הגהותי הצבענו על פרט שולי ונדברנו להפגש שנית בהמשך השבוע: "לליבון הענין" בשעה היעודה התייצבתי בחדרה של נעה במכון. חדר פשוט עמוס בספרים ובמרכזו שולחן ועליו מחשב עם מסך גדול (19")המכונה כבר עשתה קולות של רתיחה וניחוח של קפה לאווצה מילא את החדר... חזק או חלש ? שאלה.בשבילי חזק השבתי. נו....אז איך אתה מתרשם מן המחקה אחרי 10 חודשים שאלה ...תוך כדי שהתיישבה על הכורסא ליד ארון הספרים הגדוש... התחלטי לסקור את דעותי הסברתי לה מה הם חששוי תקוותי... איך שהוא זה נראה שהדברים עניינו אותה רק למחצה. לאחר שדברתי כמה דקות עצרה אותי ואמרה: תראה בנג'י . אני חושבת שאתה טוב אני רוצה לעזור לך אך אני גם צריכה עזרה. אולי נוכל לעזור האחד לשניה. טוב ...עניתי בהיסוס במה הענין.....? תראה אני ממש משתגעת מן הכנס הזה אני רוצה שתעזור לי לארגן אותו..נראה לי שנוכל לעבוד יחד ...מה את האומר ...תקבל על זה המון קרדיט במחלקה ואני גם אזרוק מילים טובות...בחלונות הגבוהים יותר ... מה דעתך....? המחשבה קסמה לי. מאד רציתי לעזור בארגון כנס ידעתי שהמחלקה מאד מחשיבה את מי שמסייע בארגון כנסים בינ"ל מה גם שהקשרים שטווים סביב עבודה כזו לא יכלו להזיק . "תראה", כל הניירת אצלי בבית פזורה על שולחן העבודה . מה דעתך לקפוץ מחר אחרי העבודה נעשה סדר חלוקת עבודה ונראה לאן זה מתגלגל....