מורן יקרה שלי!
אכן, נעדרתי... היו לי אינסוף סידורים ועיסוקים ולא הייתי בבית שלנו ככה שבקושי היתה לי גישה למחשב.. בגדול: אני מרגישה הרבה יותר טוב. התחלתי לשלוח קורות חיים לכמה מקומות ואני מקווה למצוא לי משרה נוחה שגם תרחיק אותי לכמה שעות מהעול של בנזוגי האהוב והמקסים אך התלוי. כ"כ תלוי. מעבר לכך שאני זקוקה להכנסה נוספת, כמובן. הפסיכיאטר שלי אומר שהטיפול שלי בבנוזגי מחזיק אותי "למעלה". אני חושבת שהוא צודק. בנזוגי מרגיש יותר טוב. בהחלט מרגישים שהכדורים האנטי-דיכאוניים משפיעים. הנה: הבוקר, לדוגמא, הוא הלך לבד לעשות סידורים בביטוח לאומי. סידורים מהסוג הזה, שנקעה נפשי מהם, נופלים בדר"כ עליי. והנה!! יש עתיד... מה קורה איתך??? אני ממש מצטערת שנעלמתי. מה קורה עם כל האחרים פה? אני יוצאת לבדוק מה התחדש פה. שבוע טוב ונעים לך ולכולם!!