נודדת בין הכוכבים
New member
לילה שכזה
אתמול בלילה, לפני המבחן, החלטתי לישון מוקדם. בערך ב2220 סגרתי את הטלוויזיה שהיתה מכוונת לערוץ 10, "בטהובן", הזזתי את הדפים שלי לצד השני של המיטה, ועצמתי עיניים. היה קשה להירדם. אך לא ויתרתי. המחשבות רצו, הרוב היה טוב. אחרי כחצי שעה נרדמתי. ישנתי חזק, אך בכל זאת התעוררתי באמצע הלילה, משום מה, ושוב לא וויתרתי לעצמי. בלילה אחר הייתי ממשיכה את ההתעוררות הזו לעבר הסלון למחשב או לטלויזיה או סתם למטבח לאכול משהו, אך הפעם ידעתי שאני גם ככה מתכוונת לקום מאוד מוקדם (5 וחצי בבוקר) ולכן החלטתי לשכב עד שארדם שוב. שוב התקשתי להירדם. לא זוכרת על מה חשבתי, אולי ניסיתי לשנן חומר בראש שלי שכלל לא עברתי עליו עדיין. פעם זה די שגרתי. שערב לפני מבחן היה חומר שבכלל לא נגעתי בו. פעם היה לי מאוד קשה ללמוד במשך היום, הרבה פיתויים, וניצלתי את שעות הלילה או את שעות הבוקר המאוד מוקדמות בכדי ללמוד. בדרכ חיכיתי ודחיתי, כך שלמרות שלמדתי בערב ובשעות הבוקר המוקדמות עד המאוחרות לא הייתי מספיקה וגם בחלק מהבגרויות סמכתי על אפשרות הבחירה (מה שחייב אותי לדעת את כל שאר הנושאים בצורה מצוינת). זה כבר לא קורה. חייבתי את עצמי לעשות את התואר הזה, ואני עומדת בזה. אני לומדת רוב היום, ודווקא בערב (חוץ מיום לפני המבחן) אני כבר לא מסתכלת על החומר ונותנת למוח שלי להירגע ולהטמיע את מה שלמד במהלך היום. מה שכן, יש משהו שאני לא יכולה לוותר עליו. הרגלים. כל מבחן, בלי יוצא מהכלל, אם הוא בבוקר, אני קמה מוקדם (מאוד) וחוזרת על החומר. אני לא יכולה בלי זה, אחרת יש לי חוסר בטחון עצום בקשר לידיעותיי. היה לי מבחן גם לפני יומיים. הרגשתי חוסר רצון מוחלט ללמוד למבחן נוסף. היה עליי לחץ עצום בשבועיים האחרונים במעברים. וקשה לי להתמודד עם לחץ. במיוחד שאני צריכה להשקיע מעצמי למען למידה לנושא משעמם. אז לא למדתי, כמעט ולא. הייתי מכריחה את עצמי אם לא הייתי חושבת שיספיק לי יום. פעם לא הייתי מכריחה את עצמי. ביום חמישי גם דחיתי. ואת החומר התאורטי השארתי לערב. הספקתי לסכם הכל אך כבר הייתי עייפה ולא הספקתי לזכור את כל החומר. עשיתי זאת ב5 וחצי בבוקר וב8 כבר הייתי מוכנה (ואז גם התחיל המבחן) אתמול (יום שישי) לאחר המבחן שמרתי את העייפות ולא ישנתי. גם לא יכולתי ללמוד למבחנים שיבואו. החלטתי לסדר את החדר. במשך שעתיים בערך סידרתי את כל הדפים, המדפים, שמתי פתקים וכל מיני טפסים קטנים בקופסאות. הרמתי מיטה (יש לי עדיין מיטת נוער אך כבר שנה היא כפולה למעט בזמני הנקיון של יום ראשון מדי שבועיים) לקראת הנקיון וטיטאתי את הריצפה. יצאתי עם גב כואב (יש סיבה למה אני שונאת לנקות) עם חדר מסודר, ו2 שקיות זבל עמוסות, כמובן, בזבל. לאחר מכן, אכלתי ויצאתי לדרכי. בערב הייתי תשושה, ונרדמתי. ניסו להעיר אותי כדי לראות סרט, אבל זה היה קשה מדי. ועכשיו, כי נרדמתי מוקדם מדי, אני פה
סתם לילה שכזה..של נדודים.
אתמול בלילה, לפני המבחן, החלטתי לישון מוקדם. בערך ב2220 סגרתי את הטלוויזיה שהיתה מכוונת לערוץ 10, "בטהובן", הזזתי את הדפים שלי לצד השני של המיטה, ועצמתי עיניים. היה קשה להירדם. אך לא ויתרתי. המחשבות רצו, הרוב היה טוב. אחרי כחצי שעה נרדמתי. ישנתי חזק, אך בכל זאת התעוררתי באמצע הלילה, משום מה, ושוב לא וויתרתי לעצמי. בלילה אחר הייתי ממשיכה את ההתעוררות הזו לעבר הסלון למחשב או לטלויזיה או סתם למטבח לאכול משהו, אך הפעם ידעתי שאני גם ככה מתכוונת לקום מאוד מוקדם (5 וחצי בבוקר) ולכן החלטתי לשכב עד שארדם שוב. שוב התקשתי להירדם. לא זוכרת על מה חשבתי, אולי ניסיתי לשנן חומר בראש שלי שכלל לא עברתי עליו עדיין. פעם זה די שגרתי. שערב לפני מבחן היה חומר שבכלל לא נגעתי בו. פעם היה לי מאוד קשה ללמוד במשך היום, הרבה פיתויים, וניצלתי את שעות הלילה או את שעות הבוקר המאוד מוקדמות בכדי ללמוד. בדרכ חיכיתי ודחיתי, כך שלמרות שלמדתי בערב ובשעות הבוקר המוקדמות עד המאוחרות לא הייתי מספיקה וגם בחלק מהבגרויות סמכתי על אפשרות הבחירה (מה שחייב אותי לדעת את כל שאר הנושאים בצורה מצוינת). זה כבר לא קורה. חייבתי את עצמי לעשות את התואר הזה, ואני עומדת בזה. אני לומדת רוב היום, ודווקא בערב (חוץ מיום לפני המבחן) אני כבר לא מסתכלת על החומר ונותנת למוח שלי להירגע ולהטמיע את מה שלמד במהלך היום. מה שכן, יש משהו שאני לא יכולה לוותר עליו. הרגלים. כל מבחן, בלי יוצא מהכלל, אם הוא בבוקר, אני קמה מוקדם (מאוד) וחוזרת על החומר. אני לא יכולה בלי זה, אחרת יש לי חוסר בטחון עצום בקשר לידיעותיי. היה לי מבחן גם לפני יומיים. הרגשתי חוסר רצון מוחלט ללמוד למבחן נוסף. היה עליי לחץ עצום בשבועיים האחרונים במעברים. וקשה לי להתמודד עם לחץ. במיוחד שאני צריכה להשקיע מעצמי למען למידה לנושא משעמם. אז לא למדתי, כמעט ולא. הייתי מכריחה את עצמי אם לא הייתי חושבת שיספיק לי יום. פעם לא הייתי מכריחה את עצמי. ביום חמישי גם דחיתי. ואת החומר התאורטי השארתי לערב. הספקתי לסכם הכל אך כבר הייתי עייפה ולא הספקתי לזכור את כל החומר. עשיתי זאת ב5 וחצי בבוקר וב8 כבר הייתי מוכנה (ואז גם התחיל המבחן) אתמול (יום שישי) לאחר המבחן שמרתי את העייפות ולא ישנתי. גם לא יכולתי ללמוד למבחנים שיבואו. החלטתי לסדר את החדר. במשך שעתיים בערך סידרתי את כל הדפים, המדפים, שמתי פתקים וכל מיני טפסים קטנים בקופסאות. הרמתי מיטה (יש לי עדיין מיטת נוער אך כבר שנה היא כפולה למעט בזמני הנקיון של יום ראשון מדי שבועיים) לקראת הנקיון וטיטאתי את הריצפה. יצאתי עם גב כואב (יש סיבה למה אני שונאת לנקות) עם חדר מסודר, ו2 שקיות זבל עמוסות, כמובן, בזבל. לאחר מכן, אכלתי ויצאתי לדרכי. בערב הייתי תשושה, ונרדמתי. ניסו להעיר אותי כדי לראות סרט, אבל זה היה קשה מדי. ועכשיו, כי נרדמתי מוקדם מדי, אני פה
סתם לילה שכזה..של נדודים.