לילה קשה
הייתי אצל חבר שלי הלילה. אחרי שראינו סרט, קצת כמו ידידים (בלי חיבוקים ונישוקים מרשימים מדי),נכנסנו למיטה, לבושים למדי, כדי לא להקשות עליו. דיברנו קצת, ואז הוא פשוט סובב את הגב ו"הלך לישון". (הוא לא באמת נרדם). כשאמרתי לו אחר כך שזה ממש פגע בי הוא אמר שפשוט היה עייף וחשב שיירדם. זה לא מה שמשנה. כמה שעות אחר כך (או דקות ארוכות, לא יודעת) אמרתי משהו. ידעתי שהוא, כמוני, לא נרדם. שאלתי למה כשחיבקתי אותו, קצת זמן אחרי שהוא סובב את הגב, הרגשתי כאילו אני מחבקת כרית. זה פתח שיחה ארוכה ומפרכת שנמשכה כמעט כל הלילה... רבנו וצעקנו ובכינו, וסוף סוף הוא הבין עד כמה רע גם לי, כמה אני מרגישה שהוא רק רוצה סקס תמיד. שאני מרגישה שנוצר מין גלגל שהוא תמיד ניסה, אז התחיל להעלם לי החשק, אני נכנסתי למגננה אז לא יזמתי, נוצר תסכול, נפגשנו פחות, הוא הרגיש שאם בקושי נפגשים הגיוני שצריך לעשות משהו, ניסה שוב, וחוזר חלילה... הביצה והתרנגולת. לא ברור מי התחיל אבל ברור שזה רק החמיר ואנחנו לא רואים איך לצאת מזה. שנינו כעסנו והרגשנו לא מובנים. שנינו מתוסכלים כי אני מרגישה שתמיד, תמיד זה צריך להגיע ליותר מסתם פינוקים מבחינתו, הוא מתוסכל כי הוא מרגיש שאנחנו לא שוכבים יותר אף פעם וגם כשכן אני מכריחה את עצמי (מה שלא מדויק והסברתי לו את זה). הוא אמר שכשאנחנו ביחד יום שלם, ומתפנקים סתם, רואים סרט בוידיאו ומתחבקים ומתנשקים, זה הפינוק מבחינתו. אי אפשר אחר כך כשהולכים לישון להתחבק ולצפות שהוא לא ירצה לקחת את זה רחוק יותר. אמרתי לו שזה לא פייר. שמותר רק להתפנק גם בסיטואציה שיכולה להוביל ליותר, לא רק כשנמצאים בציבור או עסוקים בסרט. אבל שוב זה חוזר למעגל, ואני חושבת ששנינו צודקים בהרגשה, כי שנינו יוצאים לא בסדר. בשלב מסוים הוא אמר שאם זה כך אין טעם להמשיך יותר. אם שנינו רק סובלים מכל שנייה ואין שום פתרון נראה, מה הטעם? בכיתי כמו שלא בכיתי כבר הרבה זמן (ואני בוכה הרבה). הרגשתי כל כך נורא. אנחנו כל כך אוהבים, ובכל זאת זה לא עובד. למה לעזאזל?!?!?!?!?!?!?!?!?! ואחרי עוד יותר מדי דיונים ודמעות וצעקות ולחישות בסוף הגענו למסקנה שלמרות הכל זה לא נגמר כאן. אבל גם הצעתי שאולי ניקח כמה ימים לחשוב. כל אחד לבד. בלי להפגש ובלי טלפונים. אפילו שזה יהיה כל כך קשה... ואז נתחיל מחדש. בקטן. (רעיון שלו ששולב בתכנית...). ניפגש מעט, נצא הרבה, בלי לישון ביחד, בלי להלחץ... אבל משהו בפנים לא נותן לי מנוח. אחרי אתמול בלילה זה באמת מרגיש כאילו הכל אבוד. למה האהבה לא יכולה פשוט לנצח
הייתי אצל חבר שלי הלילה. אחרי שראינו סרט, קצת כמו ידידים (בלי חיבוקים ונישוקים מרשימים מדי),נכנסנו למיטה, לבושים למדי, כדי לא להקשות עליו. דיברנו קצת, ואז הוא פשוט סובב את הגב ו"הלך לישון". (הוא לא באמת נרדם). כשאמרתי לו אחר כך שזה ממש פגע בי הוא אמר שפשוט היה עייף וחשב שיירדם. זה לא מה שמשנה. כמה שעות אחר כך (או דקות ארוכות, לא יודעת) אמרתי משהו. ידעתי שהוא, כמוני, לא נרדם. שאלתי למה כשחיבקתי אותו, קצת זמן אחרי שהוא סובב את הגב, הרגשתי כאילו אני מחבקת כרית. זה פתח שיחה ארוכה ומפרכת שנמשכה כמעט כל הלילה... רבנו וצעקנו ובכינו, וסוף סוף הוא הבין עד כמה רע גם לי, כמה אני מרגישה שהוא רק רוצה סקס תמיד. שאני מרגישה שנוצר מין גלגל שהוא תמיד ניסה, אז התחיל להעלם לי החשק, אני נכנסתי למגננה אז לא יזמתי, נוצר תסכול, נפגשנו פחות, הוא הרגיש שאם בקושי נפגשים הגיוני שצריך לעשות משהו, ניסה שוב, וחוזר חלילה... הביצה והתרנגולת. לא ברור מי התחיל אבל ברור שזה רק החמיר ואנחנו לא רואים איך לצאת מזה. שנינו כעסנו והרגשנו לא מובנים. שנינו מתוסכלים כי אני מרגישה שתמיד, תמיד זה צריך להגיע ליותר מסתם פינוקים מבחינתו, הוא מתוסכל כי הוא מרגיש שאנחנו לא שוכבים יותר אף פעם וגם כשכן אני מכריחה את עצמי (מה שלא מדויק והסברתי לו את זה). הוא אמר שכשאנחנו ביחד יום שלם, ומתפנקים סתם, רואים סרט בוידיאו ומתחבקים ומתנשקים, זה הפינוק מבחינתו. אי אפשר אחר כך כשהולכים לישון להתחבק ולצפות שהוא לא ירצה לקחת את זה רחוק יותר. אמרתי לו שזה לא פייר. שמותר רק להתפנק גם בסיטואציה שיכולה להוביל ליותר, לא רק כשנמצאים בציבור או עסוקים בסרט. אבל שוב זה חוזר למעגל, ואני חושבת ששנינו צודקים בהרגשה, כי שנינו יוצאים לא בסדר. בשלב מסוים הוא אמר שאם זה כך אין טעם להמשיך יותר. אם שנינו רק סובלים מכל שנייה ואין שום פתרון נראה, מה הטעם? בכיתי כמו שלא בכיתי כבר הרבה זמן (ואני בוכה הרבה). הרגשתי כל כך נורא. אנחנו כל כך אוהבים, ובכל זאת זה לא עובד. למה לעזאזל?!?!?!?!?!?!?!?!?! ואחרי עוד יותר מדי דיונים ודמעות וצעקות ולחישות בסוף הגענו למסקנה שלמרות הכל זה לא נגמר כאן. אבל גם הצעתי שאולי ניקח כמה ימים לחשוב. כל אחד לבד. בלי להפגש ובלי טלפונים. אפילו שזה יהיה כל כך קשה... ואז נתחיל מחדש. בקטן. (רעיון שלו ששולב בתכנית...). ניפגש מעט, נצא הרבה, בלי לישון ביחד, בלי להלחץ... אבל משהו בפנים לא נותן לי מנוח. אחרי אתמול בלילה זה באמת מרגיש כאילו הכל אבוד. למה האהבה לא יכולה פשוט לנצח
