violet is blue
New member
לילה לבן
יש בי עוד הרבה זכרונות מן הלילה ההוא ההזמנה שלי לא היתה אמיתית ונאמרה בחצי פה וכשהגעת התחושה הראשונה שהכתה בי היתה כי זו טעות ורציתי לסיים את זה מהר הכנתי תה חם וכשסיימנו ניסיתי לרמוז שאני עייפה ואתה לא הלכת ואז הבנתי שאני לבדי עם אדם זר בסלון שלי באמצע הלילה והכל יכול לקרות... ואז במילים עדינות קשרת להם רגע לרגע מילה למילה כאב לבדידות זה היה מן לילה כזה שבו שינו את צבעם לא רק השמים שהיו אמורים להיות שחורים... כל הצבעים התעררבו להם למין מיקס לא מובן שהסתחחר לו בראשי. הפחד הפך מאפור לורוד התקווה הפכה סגולה הלבד הפך כתום ורק התשוקה נותרה אדומה ארגמנית..לא ממומשת לא שוכחת דבר שנאמר שם לא שוכחת דבר שאמרת לי בכל התקופה שהיינו בה יחד לא שוכחת את המגע הריחות ולמרות שאני מתאמצת מאוד לא יכולה לשכוח את תחושת הבטחון המזויפת ,תחושת החופש לא שוכחת את המילים שלא היו אלא שקרים, ההבטחות המרומזות והכאב כשזה נגמר לא יכולה לשכוח באיזו מהירות נעלמת לא יודעת מה עוד מחבר ביננו זה כנראה הכעס שנשאר לו מכה שורש וצומח משמיד לו כל חלקה טובה בבוקר האפור שלאחרי אותו לילה שיקעתי את עצמי באמבט חם מנסה להבין את הדבר החדש הזה את האיש שחשבתי שאתה.. מנסה לחמם את גופי ולהגן עליו מצינת הבוקר שהגיע למרות שלא הוזמן היו עוד אנשים בסיפור שלנו שלא טמנו ידם בצלחת היו לי המון רגשות ואני זוכרת שאמרת שגם בך היו הרגשות ההם - כמה נוחה הייתי להאמין הרגשות שלי השתנו בתוכי וקפאו בצורה מעוותת ומכוערת אני כבר לא מאמינה למרות שרציתי למרות שאני רוצה כאבו לי המילים שלך וצרבו בי כעס ומרירות כשהתברר לי שהן היו ריקות מתוכן אני צריכה להזכיר לעצמי מה היתה המשמעות האמיתית שלי לגביך - מן יעד נוסף לכיבוש ואז אולי אוכל להפטר אחת ולתמיד מהלילות הלבנים האלה הגעגועים למשהו שמעולם לא היה.. לאיש שמעולם לא היה שלי בשבילי
יש בי עוד הרבה זכרונות מן הלילה ההוא ההזמנה שלי לא היתה אמיתית ונאמרה בחצי פה וכשהגעת התחושה הראשונה שהכתה בי היתה כי זו טעות ורציתי לסיים את זה מהר הכנתי תה חם וכשסיימנו ניסיתי לרמוז שאני עייפה ואתה לא הלכת ואז הבנתי שאני לבדי עם אדם זר בסלון שלי באמצע הלילה והכל יכול לקרות... ואז במילים עדינות קשרת להם רגע לרגע מילה למילה כאב לבדידות זה היה מן לילה כזה שבו שינו את צבעם לא רק השמים שהיו אמורים להיות שחורים... כל הצבעים התעררבו להם למין מיקס לא מובן שהסתחחר לו בראשי. הפחד הפך מאפור לורוד התקווה הפכה סגולה הלבד הפך כתום ורק התשוקה נותרה אדומה ארגמנית..לא ממומשת לא שוכחת דבר שנאמר שם לא שוכחת דבר שאמרת לי בכל התקופה שהיינו בה יחד לא שוכחת את המגע הריחות ולמרות שאני מתאמצת מאוד לא יכולה לשכוח את תחושת הבטחון המזויפת ,תחושת החופש לא שוכחת את המילים שלא היו אלא שקרים, ההבטחות המרומזות והכאב כשזה נגמר לא יכולה לשכוח באיזו מהירות נעלמת לא יודעת מה עוד מחבר ביננו זה כנראה הכעס שנשאר לו מכה שורש וצומח משמיד לו כל חלקה טובה בבוקר האפור שלאחרי אותו לילה שיקעתי את עצמי באמבט חם מנסה להבין את הדבר החדש הזה את האיש שחשבתי שאתה.. מנסה לחמם את גופי ולהגן עליו מצינת הבוקר שהגיע למרות שלא הוזמן היו עוד אנשים בסיפור שלנו שלא טמנו ידם בצלחת היו לי המון רגשות ואני זוכרת שאמרת שגם בך היו הרגשות ההם - כמה נוחה הייתי להאמין הרגשות שלי השתנו בתוכי וקפאו בצורה מעוותת ומכוערת אני כבר לא מאמינה למרות שרציתי למרות שאני רוצה כאבו לי המילים שלך וצרבו בי כעס ומרירות כשהתברר לי שהן היו ריקות מתוכן אני צריכה להזכיר לעצמי מה היתה המשמעות האמיתית שלי לגביך - מן יעד נוסף לכיבוש ואז אולי אוכל להפטר אחת ולתמיד מהלילות הלבנים האלה הגעגועים למשהו שמעולם לא היה.. לאיש שמעולם לא היה שלי בשבילי