לילה טוף ..
במקצת עברתי בין השיר
שורים כמה טוב וכמה נעים.. שבת חברים כאן יחד..
קראתי נהנתי..ועכשיו סוף כל סוף לחוש את מיטתי אני עורגת
מרגישה כמו בדוואית..
נעה בין עיר לעיר..אורזת, ונפרדת מבית ילדותי..בית אימי. מיום שישי היא מאושפזת, ואנו (אני ואחותי) החלטנו בפה אחד.. שאין היא חוזרת לבית בו גידלה אותנו, בית ללא גישה נוחה למוגבלות גילה. כך שתוך יום מצאנו דירה בבירה הקרובה רחוב אחד מאחותי.. ואת ביתה תוך יום ארוז ארזנו..למוכנות למחר להובלה.
בין אריזה אחת לשניה..
ישנם רגעי עצירה..זיכרון שנכנס כאן למזכרת..
עוד תמונה מימים שהמשפחה הייתה מוגדלת ומורחבת.. עוד מראה שהעלה חיוך אחד או שניים..
כי 42 שנה..לא חולפות ברגע אחד או שניים לקופסא/אריזה
ולכם ידידי אלחש..והעיקר הוא....שמצבה התיצב..
ואולי..תזכה אימי גם לשנים טובות ומאושרות גם בביתה החדש
לילה טוב ומבורך
במקצת עברתי בין השיר