לילה טוב לכולם

אי.טי

New member
לילה טוב לכולם

אני חדש כאן אז קודם כל סחתיין על הפורום המדהים! התאמנתי בעבר באגרוף תאילנדי ובארבע השנים האחרונות בטאי צ´י (רק מציג את עצמי...)וכרגע אני מרגיש על פרשת דרכים בהמשך עיסוקי בנושא ונתחיל ישר בהכה את המומחה: באחד האתרים שמקושרים לאתר המרכז הישראלי יש אתר מדנמרק שמלמד וודאן,ובאחד הדפים נתקלתי שם בתוצאות של "תחרות" מחולקת לקטגוריות "פוש הנדס יד אחת","שתי ידיים" וכו´ עם שמות המנצחים בכל קטגוריה האם משהו מכיר את ביה"ס (יש להם שני מורים רשומים בישראל) או שמע על מסגרת תחרותית בטאי צ´י?אני שואל לא רק בגלל שזה מנוגד לכל מה שהכרתי ושהבנתי על הטאי צ´י ועל דרך הלימוד שלו ("להשקיע בהפסד" וכו´)בצדק או בטעות,אלא שיש שם חלוקה לפי קבוצות משקל וזה כבר ממשמוזר - אם לבעל מסה גדולה יש יתרון על חברו הדקיק והנמוך אז מה בעצם אנחנו עושים כאן? נקוה שתענו ...
 
יש דבר כזה תחרותיות בטאי צ´י? ../images/Emo2.gif

אף פעם לא שמעתי על דבר כזה...
וברוך הבא לפורום
סלבו
 
נו, אז גם בזה עושים תחרויות...

אז מה? יש תחום בו אי-אפשר להתחרות? מי שרוצה להרגיש שהוא יותר טוב, שהוא "ניצח" אחרים, ימצא דרך לעשות תחרות בכל תחום. בתחרות, בגלל שצריך לנצח ולא ללמוד, יש כללים קבועים. ובגלל שהתחרות צריכה להיות "הוגנת", יש גם חלוקה למשקלים. כך הופכים אמנות לחימה לספורט
לא שספורט זה רע, אבל זה לא אמנות לחימה. שמעתי על אלופי קראטה וג´ודו שהחליטו "לפרוש בשיא" ועברו לשחק גולף
עזבו לגמרי את התחום בו הם "אלופים"! זה נקרא "אמן לחימה?" אבל בעצם, מה הקשר בין זה לסיבה שבגללה אתה עושה טאי-צ´י? ומה היא "פרשת-הדרכים" עליה אתה מדבר?
 

חובבן

New member
ומה אם הם פרשו?

האם העובדה שבחרו נתיב שונה בחיים מעיד על חוסר יכולת או כישרון? מדוע "אמן לחימה" חייב להיות כזה כל החיים?
 

ZaZen

New member
תחרות

קודם כל להזכירכם ג´ודו הוא ספורט. למרות שאני לא בעד תחרות בפושינג הנדס Tui shu זה שיש כאלה המוצאים לכך מקום ושימוש אינו מוציא אותם ממשפחת אומני הלחימה בצורות אלו או אחרות מורי העבר נאלצו להתמודד מול הזמנות תיגר של לוחמים אחרים שרצו להוכיח את יכולתם מול לוחם מפוסם זה או אחר. בהחלט בפושינג הנדס המוכר יש מקום למישקלים כי בעל מסה גדולה יכול כמעט תמיד להדוף בעל מסה קטנה אבל עלינו לזכור שפושינג הנדס אינו קרב אלה שיטת אמון בלבד. על גישה מעט שונה לפושינג הנדס הביא מאמר של המורה שלי שאני מתרגם.
 

ZaZen

New member
פושינג הנדס מאמר

פושינג הנדס,לשם מה? מאמר מאת ארל מונטגיו פושינג הנדס הייתה אחת משיטות האמון הטובות ביותר שהומצאו. אבל, במשך השנים, אלו אשר לא יכלו או לא ידעו איך להלחם , החליטו שהם יחליפו שיטות לחימה והגנה עצמית אמתיות בפושינג הנדס. הם התאמנו והתאמנו עד שהפכו מאוד טובים בהדיפת אנשים ובהורדת מרכז הכובד שלהם כך שאחרים לא הצליחו להדוף אותם בדיוק באותה הדרך של מתאבקי הסומו, רק בקנה מידה קטן יותר! למעשה אני יכול לאמן מתאבק סומו בפושינג הנדס והוא יהיה בלתי מנוצח. אתה רואה אותם היום בכל מקום, הודפים את תלמידיהם כנגד קירות עם למראית עין השפעה נוראית, באנג!!! הצליל של התלמיד ´המתרסק´ כנגד הקיר מעורר קריאות התפעלות מהקהל ´המאסטר´ שוב נמצא בשליטה על מחשבותיהם גורם להם להאמין שזו הגנה עצמית או ש´המאסטר´ סופרמן! למעשה, כל שעלינו לעשות הוא להשתמש בחשיבה הגיונית שיש לכל אחד מאתנו בכדי לראות שכאשר ´המאסטר´ הודף בעצמה כל כך גדולה שלעיתים אף מעיפה את התלמיד מהקרקע כנגד הקיר, הוא לעולם אינו נפגע! הוא רק חוזר שוב בכדי לההדף מחדש. עשה זאת בקרב ותובס. אין הדיפות בטאי צ´י צ´ואן מכיוון שאין לזה כל קשר להגנה עצמית. הרבה תירוצים ניתנים מדוע התלמיד אינו נפגע, אחד מהם הוא שהתלמיד אומן להרפות את עצמו לכן הוא לא נפגע! שיכורים גם רפויים מאוד בגופם לכן זו קבוצה עליה לא תהיה כל השפעה. האמת שאין לזה השפעה כל שהיא על אף אחד. זה רק משמש למה שנקרא הדגמות להראות ´שהמאסטר´ הוא סופרמן או בעל כוחות על טבעיים כאשר לכל אורך הדרך הוא מאומן ביותר במכאניקת הגוף. האם משהו ניסה אי פעם לחבוט בפניו של ´המאסטר´ כאשר הוא מנסה לדחוף? כמובן שלא אף תלמיד לא שואף להציג את מלכו עירום. לכן הם משתתפים במשחק וכמו תלמידים טובים הודפים עצמם כמה מטרים לאחור. סוג זה של פושינג הנדס הוא עלבון לאינטליגנציה וחוסר כבוד לתלמיד התמים. תלמידים משלמים אלפי דולרים מדי שנה בכדי ללמוד שטויות אלו. נאמר להם שאם יתאמנו 6 עד 8 שעות ביום יגעו בעוד 30 שנה ליכולתו המופלאה של המאסטר. בכדי להמחיש את הדברים אספר אנקדוטה אמיתית. לפני מספר שנים העברתי סדנה בצפון אנגליה. בסדנה השתתף בחור גדל מידות מדרום אפריקה. גובהו היה בערך שבעה רגל וגופו היה בנוי לתלפיות. תרגלתי את הפושינג הנדס שאני מלמד, אשר כן מלמד ערכים בעלי משמעות בהגנה עצמית, תרגלתי עם הבחור ושמתי לב שבכל הדיפה ולו הקטנה ביותר או אפילו כאשר נראה לו שאני הודף, הוא היה זורק עצמו מספר מטרים לאחור. תופעה זו המשיכה עד אשר עצרתי אתו והסברתי לו עד כמה גדול וחזק הוא ושאני פשוט מבקש שלא יאפשר לי לבצע זאת שוב. נאלצתי לחזור על בקשתי כעשר פעמים עד אשר הוא השתחרר מההרגל להזרק כל פעם שהרגיש שמופעל עליו לחץ! הוא נהג לעשות זאת עקב התניה מהמורה הסיני שלו שגרמה לו להרגיש חלש ושלמורה יש כוח על! כאשר בחור זה למד לא לאפשר לי להדוף אותו בקושי יכולתי להזיזו במספר סנטימטרים! הסיבה היתה שהוא לא השתתף יותר במשחק. זה הראה לו כמה כח פיזי היה לו. כמובן שהסברתי לו ששיטה זו של אימון היא רק חלק קטן מהלימוד של הגנה עצמית ועליו ללמוד איך להלחם בכדי להגן על עצמו ופושינג הנדס זו נקודת התחלה מצוינת לכך. אבל רק אם אין בזה הדיפות ומשיכות! העיקרון הוא שאם אתה הודף או מושך, התוקף ימשיך להתקדם אליך עד שלבסוף ישיג אותך. אתה חייב גם ללמוד כיצד להילחם, איך לחבוט בעוצמה רבה גם כאשר ידך נמצאת סנטימטרים ספורים מהמטרה , איך להגיב להתקפה ולא מה לימדו אותי, שתהיה מסוגל להכות את חבטות ה Dim- Mak ,מגע המות, מכל מצב, איך להתחמק מהתקפות כאשר אתה משתמש בתזוזה קטנה ביותר, איך לזוז כל הזמן קדימה ואף פעם לא אחורה, איך לסיים את הקרב במהירות ופשטות. זוהי מהות הפושינג הנדס, ולא הצורה המגוחכת של הדיפת אנשים בכדי להראות כמה אתה טוב! טאי צ´י צ´ואן היא אומנות אדירה במציאות. אנחנו לא זקוקים לטריקים בכדי להוסיף לעוצמה האמיתית של הטאי צ´י, זה רק מוסיף לדעה השלילית שיש לעוסקים באומנויות קשות על הטאי צ´י שהייתה פעם אומנות לחימה אדירה. כאשר התחלתי להתאמן בטאי צ´י צ´ואן, גם אני התרשמתי ממורים שיכלו להדוף אנשים למרחק. התאמנתי והתאמנתי עד שגם אני יכולתי לבצע זאת. אבל ההתמודדות הראשונה שלי בקרב רחוב הוכיחה לי שבזבזתי זמני לריק והייתי צריך לחזור למה שידעתי קודם ללמודי הטאי צ´י בכדי להגן על עצמי! לאחר מכן התחלתי לחקור את האומנות במקום לותר עליה ואני שמח שעשיתי זאת כך פגשתי את המורה העיקרי שלי לטאי צ´י צ´ואן שלא לימד דחיפות במהלך הפושינג הנדס אלא חבטות! שאלתי את עצמי למה הוא מצליח לחבוט (חזק למדי) ממרחק כל כך קצר כאשר כמעט ולא הצלחתי להגן כלל. תשובתו היתה שהלחימה מתרחשת כאן (בפני) ואם אצליח להגן על עצמי כנגד ההתקפות שלו מטווח קצר, לא תהיה לי כל בעיה להגן על עצמי בקרב רחוב. הוא המשיך לחבוט בפני בזמן הפושינג הנדס כך שלעתים קרובות חזרתי מהאימון עם פנים נפחות ואף מדמם! לבסוף שמתי לב שנפגעתי פחות ופחות כאשר לא חשבתי על מתי הוא עומד לחבוט אלה אפשרתי לתת ההכרה לעורר תגובת גוף אוטומטית לחבטות. לבסוף זה עבד, הצלחתי להגן כמעט כנגד כל התקפה שלו. ההנחיה שלו היתה, (הוא דיבר מעט מאוד אנגלית) שאני חושב! ועלי לא לחשוב. זה מה שאימון של פושינג הנדס אמור להיות אבל לצערנו שיטת אימון זו התדרדרה לרמה מאוד בסיסית של ´מאסטרים´ אשר חייבים שיהיה משהו על טבעי בכדי להראות לתלמידיהם ולעורר בהם ענין. ובזמן הזה הסיבה האמיתית לפושינג הנדס הולכת לאיבוד!
 

WhiteBear

New member
אופס. אני אמרתי את זה, לא בן.

(סליחה בן, אם כי אתה בטח תסכים איתי שזה אחלה קטע)
 

eliii

New member
מעניין מאוד..אגב אפשר לקבל פרטים

על אותו מורה מרביצן בבקשה?!
 

eliii

New member
אהה ..הבנתי..זה מאמר של ארל ../images/Emo10.gif

חבל דווקא היה מעניין לראות כאן בארץ טאי צ´י רציני בסגנון קרבי
 
מזכיר לי סיפור

ששמעתי כמדומני על סוקאקו טאקדה, שהיה המורה לדאיטו ריו של אוישיבה... הוא ביקר באיזושהי מסעדה מזן כלשהו... (תמיד הייתי דייקן בפרטים) וכשהמוניטין שלו עבר מפה לפה... לוחם סומו (שהיה יוקוזונה בזמנו) קרא לו לדו קרב. טאקדה, שלא ראה כנראה עניין באתגר שאותו מתאבק הציב לפניו, הציע לו תחרות מסוג אחר... הוא ישאר לשבת בכסא, והציע לאותו יוקוזונה לנסות לדחוף אותו ממקומו... כמובן שהוא דחף ודחף ולא הצליח להזיז אותו ממקומו.. הוא עזב את הסומו והפך לתלמיד של טאקדה.
 

aiki-freak

New member
הסיפור נכון...

רק שהוא על מוריהיי אואשיבה ולא סוקאקו (או שיש סיפור דומה ולא ידעתי?) והקטע הוא, לא רק שלוחם הסומו דחף כל הכוח ולא הזיז אותו.. אלא שבנסיון השני או סנסאיי הרים את הרגליים לאוויר וישב כשרגליו לא נוגעות בקרקע ולוחם הסומו דחף בכל כוחו כלפי מצחו ועדיין לא הצליח להזיז אותו אף לא אינטש אחד...
 
למעלה