לילה גדוש חלומות...
עם כל-כך הרבה חלומות בלילה, לא פלא שאני אח``כ מתה מעייפות, נכון? המוח שלי לא נח לרגע.... בכל אופן, אני מצטערת אם זה יוצא ארוך (אבל אתם כבר מכירים אותי...). החלומות באים בשני חלקים, ולא ניראה לי שיש קשר מסוים ביניהם: א אמא שלי קיבלה בושם כמתנה ליום הנישואין שלה עם אבי (את אותו הבושם ראיתי אחר הצהריים בתוכנית בטלוויזיה) ואמא שלי נתנה לי לשמור עליו מכל משמר. אני הרגשתי ממש גוואה והתלהבות שהיא נותנת לי לשמור על משהו שכל-כך חשוב לה. אח``כ היא גם נתנה לי לשמור על 2 שרשרות ממש יפות ויקרות מזהב. אז אני והיא מתחילות ללכת לנו ברחוב ואז ראיתי שהיא מתקדמת יותר מידי מהר אבל קראתי לה שתחכה לי אבל היא לא עצרה והתקדמה יותה מהר ואז אמרתי לה שאם היא לא תעצור אני אשבור לה את הבקבוק (דבר שקרה בסדרה), והיא נעצרה והסתובבה וביקשה ממני שלא אעשה את זה. אח``כ המשכנו להתקדמם והגענו למן מקום שבו נרשמים כדי להיכנס למן מועדון מיוחד, מועדון לאנשים מיוחסים כאלה, שלא כל אחד יכול להיכנס. אז אמא שלי רשמה אותי ואותה ואז נכנסנו למועדון (אני חושבת שזה בהשפעה של סרט שראיתי אתמול שנקרא ``מועדון הגולגולות- סרט ענק, דרך אגב...) והקטע הוא שלא ידענו שנוכל בכלל להיכנס למועדון אז לא התלבשנו כראוי, ולא הרגשנו בנוח ממש להסתובב שם אבל בכל זאת נכנסנו. התחלתי להסתכל על האנשים שם מסביב ופתאום ראיתי את בת דודה שלי, מצד אימי, שלא ראיתי אותה כבר קרוב לשנה, והקטע הוא שאנחנו לא ממש קרובות, כי בכל פעם שאנחנו הולכים לראות את המשפחה אנחנו בד``כ הולכים לצד האבא ולא לצד של האמא. אז ראיתי אותה והיא ניראתה לי שונה לגמרי וניגשתי אליה ושתינו התלהבנו מזה שאנחנו נמצאות במועדון המיוחד הזה, ואז שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא לרקוד איתי, כי ראיתי שלבד היא לא תלך כי היא ביישנית, אז היא חייכה אליי ואמרה לי שהיא רוצה. אז אמא שלי שמה לב שאני מדברת איתה ואז היא ראתה את בת דודה שלה, שהיא אמא של הבת דודה השנייה שלי והיא נראתה ממש מאושרת לראות אותה אז היא ניגשה גם והתיישבה לידה ואני ובת דודה שלי הלכנו לרקוד. אז אנחנו נכנסות לתוך חדר שבו אמורים להיות הריקודים (כי משם נובעת המוסיקה) אבל במקום אולם גדול של ריקודים היה מן חדר קטן שבאמצע ישנה מיטה (קצת מזכיר את חלום האוניברסיטה שלי ואת זה עם המעדון שלא היה אפשר לרקוד בו) ועל המיטה ישבו שני אנשים, שניראו צעירים ממני, וליד המיטה הייתה טלוויזיה גדולה, שהייתה כבוייה, ולידה ישבו עוד 3אנשים. אז ראינו שאי אפשר לרקוד אז התשייבנו שתינו ליד המיטה ופתאום נעלמו כל האנשים שהיו בחדר ורק אני והיא היינו שם. אז התחלנו לדבר על כל מיני דברים ואז התחלנו להיזכר בילדות שלנו ועל המשחקים שהיינו משחקות. אז פתאום החלום נהייה כמו סרט כזה, צפיתי במה שקרה בעבר (מה שלא קרה במציאות באמת) וראיתי ששיחקנו שאני מן מלאך כזה שעף לו כל הזמן בשמיים והיא ההפך ממני- היא בת ים שנמצאת מתחת לפני המים. ואז ראיתי (תוך כדי ההזכרות בעבר) שהיה מן בחור כזה נורא חמוד שאני והיא התווכחנו עליו אם עליו להישאר במים איתה או איתי בשמיים. אז אני צללתי לתוך המים והוצאתי אותו החוצה כדי שיראה כמה נהדר זה מחוץ למים, אבל אז גיליתי להפתעתי שהשמיים קטנים מידי, כמעט ואין מקום להיות בו מחוץ למים והכל מזוהם ומלוכלך, והוא אמר לי ``על מה את מדברת יותר טוב מחוץ למים? הכל פה מזוהם, ואין אוויר לנשימה!``, אבל אני לא יכולתי להישאר מתחת למים איתו כי לא היה לי אוויר, אני יצור שמיימי. ואת ההמשך אני לא זוכרת. ב אני נמצאת בבית שלי במסיבה שארגנו אני וההורים שלי ליום הולדתו של אחי הקטן, וגם שתי חברות שלי היו איתי. בסוף המסיבה יצאנו לחצר כדי לנקות את הלכלוך אבל ראינו דברים ממש מוזרים. היו שני ילדים קטנים בחצר שלנו שקטפו את כל הפרחים היפים והמיוחדים מהגינה שלנו והיה גם מן ג`יפ שנסע הלוך חזור בגינה והרס לנו לגמרי את הדשא. ההורים שלי ניראו אדישים למצב אבל אני ממש התעצבנתי על כך. גינה שכל-כך השקענו בה מאמצים נהרסת ע``י אנשים חסרי רחמים. אז הנהג של הג`יפ ראה שאני מתקרבת אליו אז הוא נסע מהר החוצה. אבל הילדים הקטנים המשיכו לקטוף את הפרחים למרות שצעקתי עליהם שיפסיקו! הייתי צריכה ממש לגרור אותם משם ולהרביץ להם על היד כדי שיפסיקו, אבל הם לא חדלו! ואני יותר ויותר מתעצבנת עליהם ונהיית יותר אלימה כלפיהם, וככל שאני יותר אלימה אני מרגישה רע עם עצמי, למה אני מענישה ככה ילדים? למה אני אכזרית כלפיהם? אבל זה לא ממש שינה לי כי הם היו פשוט ילדים חסרי חינוך לגמרי! אומרים להם להפסיק והם לא מפסיקים! פשוט היו ילדים כל-כך רעים.. אף פעם לא ראיתי דבר כזה! היה להם מן רוע, מן לעשות דווקא לאחרים. וזה מה שממש עיצבן אותי. אחרי שסיימתי לגרש אותם, חזרתי לבית וחברות שלי הביאו לי שתי שקיות: אחת עם כביסה מלוכלת והשנייה עם כלים מלוכלכים והם אמרו לי שצריך לנקות אותם. אז אמרתי להן בסדר ולקחתי את השקיות ונכנסתי הביתה ושמתי את הכלים בכיור ואת הכביסה ליד מכונת הכביסה והתעצבנתי על אבא שלי למה הוא לא שם גדר כמו שהוא אמר שהוא ישים (כנראה שזה נובע מכך שאני הרבה פעמים מבקשת ממנו דברים והוא שוכח) והוא אמר שבכל זאת, גם אם הוא ישים גדר, ילדים יוכלו להיכנס אלינו לחצר, ואני אמרתי לו שזה לא יקרה עם הוא יבנה גדר גדולה וגבוהה. זהו. סליחה מראש על האורך... לילו
עם כל-כך הרבה חלומות בלילה, לא פלא שאני אח``כ מתה מעייפות, נכון? המוח שלי לא נח לרגע.... בכל אופן, אני מצטערת אם זה יוצא ארוך (אבל אתם כבר מכירים אותי...). החלומות באים בשני חלקים, ולא ניראה לי שיש קשר מסוים ביניהם: א אמא שלי קיבלה בושם כמתנה ליום הנישואין שלה עם אבי (את אותו הבושם ראיתי אחר הצהריים בתוכנית בטלוויזיה) ואמא שלי נתנה לי לשמור עליו מכל משמר. אני הרגשתי ממש גוואה והתלהבות שהיא נותנת לי לשמור על משהו שכל-כך חשוב לה. אח``כ היא גם נתנה לי לשמור על 2 שרשרות ממש יפות ויקרות מזהב. אז אני והיא מתחילות ללכת לנו ברחוב ואז ראיתי שהיא מתקדמת יותר מידי מהר אבל קראתי לה שתחכה לי אבל היא לא עצרה והתקדמה יותה מהר ואז אמרתי לה שאם היא לא תעצור אני אשבור לה את הבקבוק (דבר שקרה בסדרה), והיא נעצרה והסתובבה וביקשה ממני שלא אעשה את זה. אח``כ המשכנו להתקדמם והגענו למן מקום שבו נרשמים כדי להיכנס למן מועדון מיוחד, מועדון לאנשים מיוחסים כאלה, שלא כל אחד יכול להיכנס. אז אמא שלי רשמה אותי ואותה ואז נכנסנו למועדון (אני חושבת שזה בהשפעה של סרט שראיתי אתמול שנקרא ``מועדון הגולגולות- סרט ענק, דרך אגב...) והקטע הוא שלא ידענו שנוכל בכלל להיכנס למועדון אז לא התלבשנו כראוי, ולא הרגשנו בנוח ממש להסתובב שם אבל בכל זאת נכנסנו. התחלתי להסתכל על האנשים שם מסביב ופתאום ראיתי את בת דודה שלי, מצד אימי, שלא ראיתי אותה כבר קרוב לשנה, והקטע הוא שאנחנו לא ממש קרובות, כי בכל פעם שאנחנו הולכים לראות את המשפחה אנחנו בד``כ הולכים לצד האבא ולא לצד של האמא. אז ראיתי אותה והיא ניראתה לי שונה לגמרי וניגשתי אליה ושתינו התלהבנו מזה שאנחנו נמצאות במועדון המיוחד הזה, ואז שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא לרקוד איתי, כי ראיתי שלבד היא לא תלך כי היא ביישנית, אז היא חייכה אליי ואמרה לי שהיא רוצה. אז אמא שלי שמה לב שאני מדברת איתה ואז היא ראתה את בת דודה שלה, שהיא אמא של הבת דודה השנייה שלי והיא נראתה ממש מאושרת לראות אותה אז היא ניגשה גם והתיישבה לידה ואני ובת דודה שלי הלכנו לרקוד. אז אנחנו נכנסות לתוך חדר שבו אמורים להיות הריקודים (כי משם נובעת המוסיקה) אבל במקום אולם גדול של ריקודים היה מן חדר קטן שבאמצע ישנה מיטה (קצת מזכיר את חלום האוניברסיטה שלי ואת זה עם המעדון שלא היה אפשר לרקוד בו) ועל המיטה ישבו שני אנשים, שניראו צעירים ממני, וליד המיטה הייתה טלוויזיה גדולה, שהייתה כבוייה, ולידה ישבו עוד 3אנשים. אז ראינו שאי אפשר לרקוד אז התשייבנו שתינו ליד המיטה ופתאום נעלמו כל האנשים שהיו בחדר ורק אני והיא היינו שם. אז התחלנו לדבר על כל מיני דברים ואז התחלנו להיזכר בילדות שלנו ועל המשחקים שהיינו משחקות. אז פתאום החלום נהייה כמו סרט כזה, צפיתי במה שקרה בעבר (מה שלא קרה במציאות באמת) וראיתי ששיחקנו שאני מן מלאך כזה שעף לו כל הזמן בשמיים והיא ההפך ממני- היא בת ים שנמצאת מתחת לפני המים. ואז ראיתי (תוך כדי ההזכרות בעבר) שהיה מן בחור כזה נורא חמוד שאני והיא התווכחנו עליו אם עליו להישאר במים איתה או איתי בשמיים. אז אני צללתי לתוך המים והוצאתי אותו החוצה כדי שיראה כמה נהדר זה מחוץ למים, אבל אז גיליתי להפתעתי שהשמיים קטנים מידי, כמעט ואין מקום להיות בו מחוץ למים והכל מזוהם ומלוכלך, והוא אמר לי ``על מה את מדברת יותר טוב מחוץ למים? הכל פה מזוהם, ואין אוויר לנשימה!``, אבל אני לא יכולתי להישאר מתחת למים איתו כי לא היה לי אוויר, אני יצור שמיימי. ואת ההמשך אני לא זוכרת. ב אני נמצאת בבית שלי במסיבה שארגנו אני וההורים שלי ליום הולדתו של אחי הקטן, וגם שתי חברות שלי היו איתי. בסוף המסיבה יצאנו לחצר כדי לנקות את הלכלוך אבל ראינו דברים ממש מוזרים. היו שני ילדים קטנים בחצר שלנו שקטפו את כל הפרחים היפים והמיוחדים מהגינה שלנו והיה גם מן ג`יפ שנסע הלוך חזור בגינה והרס לנו לגמרי את הדשא. ההורים שלי ניראו אדישים למצב אבל אני ממש התעצבנתי על כך. גינה שכל-כך השקענו בה מאמצים נהרסת ע``י אנשים חסרי רחמים. אז הנהג של הג`יפ ראה שאני מתקרבת אליו אז הוא נסע מהר החוצה. אבל הילדים הקטנים המשיכו לקטוף את הפרחים למרות שצעקתי עליהם שיפסיקו! הייתי צריכה ממש לגרור אותם משם ולהרביץ להם על היד כדי שיפסיקו, אבל הם לא חדלו! ואני יותר ויותר מתעצבנת עליהם ונהיית יותר אלימה כלפיהם, וככל שאני יותר אלימה אני מרגישה רע עם עצמי, למה אני מענישה ככה ילדים? למה אני אכזרית כלפיהם? אבל זה לא ממש שינה לי כי הם היו פשוט ילדים חסרי חינוך לגמרי! אומרים להם להפסיק והם לא מפסיקים! פשוט היו ילדים כל-כך רעים.. אף פעם לא ראיתי דבר כזה! היה להם מן רוע, מן לעשות דווקא לאחרים. וזה מה שממש עיצבן אותי. אחרי שסיימתי לגרש אותם, חזרתי לבית וחברות שלי הביאו לי שתי שקיות: אחת עם כביסה מלוכלת והשנייה עם כלים מלוכלכים והם אמרו לי שצריך לנקות אותם. אז אמרתי להן בסדר ולקחתי את השקיות ונכנסתי הביתה ושמתי את הכלים בכיור ואת הכביסה ליד מכונת הכביסה והתעצבנתי על אבא שלי למה הוא לא שם גדר כמו שהוא אמר שהוא ישים (כנראה שזה נובע מכך שאני הרבה פעמים מבקשת ממנו דברים והוא שוכח) והוא אמר שבכל זאת, גם אם הוא ישים גדר, ילדים יוכלו להיכנס אלינו לחצר, ואני אמרתי לו שזה לא יקרה עם הוא יבנה גדר גדולה וגבוהה. זהו. סליחה מראש על האורך... לילו
