ליויו
צר היה כל-כל הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף. אל מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף. בן-אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש. בן-אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש. אז דרכי אהדה חיי היו חידה צמא כמו הלך במדבר. אל מילת אמת שכוח בה לתת לשאת פנים אל המחר. בן-אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש. בן-אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש. בערה בי אש יצאתי לבקש ימים סערתי כסופה. שבתי אל ביתי למצוא שאת איתי עד בוא הדרך אל סופה. בן-אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש. בן-אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש. צר היה כל-כך הייתי אז מוכרח לפרוש כנפייים ולעוף. אל מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף. (שמוליק צ`יזיק, ``רואים רחוק רואים שקוף``)
צר היה כל-כל הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף. אל מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף. בן-אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש. בן-אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש. אז דרכי אהדה חיי היו חידה צמא כמו הלך במדבר. אל מילת אמת שכוח בה לתת לשאת פנים אל המחר. בן-אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש. בן-אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש. בערה בי אש יצאתי לבקש ימים סערתי כסופה. שבתי אל ביתי למצוא שאת איתי עד בוא הדרך אל סופה. בן-אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש. בן-אדם כסנה מול השמיים בו בוערת אש. צר היה כל-כך הייתי אז מוכרח לפרוש כנפייים ולעוף. אל מקום שבו אולי כמו הר נבו רואים רחוק רואים שקוף. (שמוליק צ`יזיק, ``רואים רחוק רואים שקוף``)