ליהי המתוקה
השקט הזה צורם...השקט שלך מזעזע...השקט שלך טופח בפניי... מתחילה לקשר דברים...כואבת את כאבך...מזועזעת...שבתי אל המקור.. אל מכתבך שנשאר מאחור...שבתי קראתי והזדעזעתי... ליהי...אין לך על מה להתחרט,אין לך על מה לכאוב,טעויות נעשות על מנת ללמוד מהם,לא יכולת לדעת,מבחינתך כל אדם הוא לוח חדש,כל אדם מקבל צ`אנס, ואת נתת אותו כי את אדם פתוח ואוהב...את אדם שנותן מתוכך... אז טעית מתוקה,נו אז מה?! זה קורה!--לכולנו,היי בטוחה. המקום הזה הוא החיים...ואם לא מתנסים,לא יודעים לא לומדים. הכאב הוא עצום ברגע ההתגלות,ברגע האמת הקשה,אבל בשביל זה יש חברים.בשביל זה יש אותנו...ואל לך לברוח מאיתנו,אל לך להעניש את עצמך ואותנו. אוהבים ומוקירים אותך כאן רבים.שתפי אותנו בכאב,אולי יתגלו לפנייך עוד אנשים שמזדהים,עוד אנשים שחוו את אותה החוויה...והריפוי ביחד הרבה יותר מהיר ומשחרר,הרבה יותר קל. זוכרת את הכאב האישי שכתבתי עליו? שיתפתי ופתחתי את הקלפים?...אני לא יכולה להתחיל לתאר בפנייך כמה התגובות חיממו את ליבי,כמה עזר לי לשתף,כמה השיתוף של המגיבים בחווייתם הזהה עזר לי...לא יכולה לתאר! הכאב לא כנראה לא יעלם לעולם...אבל הוא יכהה עם הזמן,והחיבוק שמקבלים מחברים הוא הדבר הכי נפלא בעולם...הוא הדרך לשכוח ולו במעט. ליהי,אני אוהבת אותך ואת חסרה-תחזרי.בבקשה תחזרי. שלך, אלת האהבה.
השקט הזה צורם...השקט שלך מזעזע...השקט שלך טופח בפניי... מתחילה לקשר דברים...כואבת את כאבך...מזועזעת...שבתי אל המקור.. אל מכתבך שנשאר מאחור...שבתי קראתי והזדעזעתי... ליהי...אין לך על מה להתחרט,אין לך על מה לכאוב,טעויות נעשות על מנת ללמוד מהם,לא יכולת לדעת,מבחינתך כל אדם הוא לוח חדש,כל אדם מקבל צ`אנס, ואת נתת אותו כי את אדם פתוח ואוהב...את אדם שנותן מתוכך... אז טעית מתוקה,נו אז מה?! זה קורה!--לכולנו,היי בטוחה. המקום הזה הוא החיים...ואם לא מתנסים,לא יודעים לא לומדים. הכאב הוא עצום ברגע ההתגלות,ברגע האמת הקשה,אבל בשביל זה יש חברים.בשביל זה יש אותנו...ואל לך לברוח מאיתנו,אל לך להעניש את עצמך ואותנו. אוהבים ומוקירים אותך כאן רבים.שתפי אותנו בכאב,אולי יתגלו לפנייך עוד אנשים שמזדהים,עוד אנשים שחוו את אותה החוויה...והריפוי ביחד הרבה יותר מהיר ומשחרר,הרבה יותר קל. זוכרת את הכאב האישי שכתבתי עליו? שיתפתי ופתחתי את הקלפים?...אני לא יכולה להתחיל לתאר בפנייך כמה התגובות חיממו את ליבי,כמה עזר לי לשתף,כמה השיתוף של המגיבים בחווייתם הזהה עזר לי...לא יכולה לתאר! הכאב לא כנראה לא יעלם לעולם...אבל הוא יכהה עם הזמן,והחיבוק שמקבלים מחברים הוא הדבר הכי נפלא בעולם...הוא הדרך לשכוח ולו במעט. ליהי,אני אוהבת אותך ואת חסרה-תחזרי.בבקשה תחזרי. שלך, אלת האהבה.
