"ליד כפרים שקטים"

[alonsit1]

"ליד כפרים שקטים"

התגלגל לידי ספרה הנפלא של הסופרת שולמית לפיד (אמא של יאיר), "ליד כפרים שקטים", המתאר את מסעה של הסופרת לפולין לפני שנים מספר, ואני ממליץ עליו בחום לכל המעונין לחוות חוויה מטלטלת גוף ונפש באמצעות כתיבתה האינטנסיבית של הגב' לפיד על תחושותיה לכל אורך המסע ואתרי ההנצחה שבמסלולו.

בפרק "ורשה הריקה מיהודים", מתארת הסופרת פגישה עם בני הקהילה היהודית החדשה בעיר (הקהילה המקורית הושמדה עד היסוד בשואה), סיור למיקומו של הגטו היהודי של ורשה, שדבר לא נותר ממנו עוד, ואיתור בית היתומים של יאנוש קורצ'אק, הסופר היהודי-פולני הגדול שנספה עם בני חסותו הקטנים אותם סירב להפקיר לציפורני הנאצים.

האם אפשר לקבל תמונת מצב עדכנית על קהילת יהודי וארשה, אם יש כזו בכלל? כמה יהודים מתגוררים היום בפולין? היכן? מנין באו? כל מידע יתקבל בברכה ותודה מראש

 

[חגי42]

באמת ספר מצויין

ברשימת המומלצים של הפורום (ראה את הכותרת המתחלפת מעל הפורום) תמצא רשימת קריאה של ספרים בנושא פולין, כולל כמובן נושא יהדות פולין העכשווית. אתה גם מוזמן להרשם בפייסבוק ל"המעיר - חדשות מפולין" שזו נוכחות הרשת של קול פולין, המחלקה העברית במערך שידורי החוץ של הרדיו הפולני.

אין איש יודע את מספרם של יהודי פולין כיום משום שאין הגדרה ברורה למי הוא יהודי. מבחינה הלכתית כמות היהודים זעירה עד בלתי קיימת משום שחלק גדול מיהודי פולין ששרדו את השואה והיו יהודים מבחינה אתנית-הלכתית עזבו את פולין לאחר הגל האנטישמי המדיני של שנת 1967-1968. כולל משפחתו של מרק אדלמן המנוח (מגיבורי גטו ורשה, הוא בחר להיוותר בפולין). מבחינה תרבותית יש הרבה אנשים שגילו את מוצאם היהודי מחדש לאחר נפילת פולין העממית ובחרו לכונן לעצמם זהות יהודית בגיל מבוגר יחסית. ביניהם נמנים העיתונאי קונסטנטי גברט ופרופ' סטניסלב קרייבסקי. כמו כן, יש פולנים שמוצאים ביהדות מסר רוחני שהיה חסר להם ומתגיירים. חלקם גם עולים לישראל. סרט תיעודי על פולני ממוצא יהודי שהיה בכלל ניאו נאצי ונעשה חרדי (וגר בפולין בינתיים) נקרא "הירח הוא יהודי" ונמצא גם הוא ברשת.

לכן, בתשובה לשאלתך, אין בפולין כמעט יהודים שהם יהודים דתיים במובן ההלכתי. יש הרבה יותר אנשים ממוצא יהודי שיש להם יחסים מורכבים עם הנושא הזה. יש מעט מאוד פולנים שנעשו להוטים אחר יהדות. ויש עניין אקדמי ותרבותי ביהודים ובישראל. אבל לא כל סטודנט לעברית ולימודי המזה"ת נעשה ציוני דגול בגלל זה.

לקריאה נוספת:

Living in the Land of Ashes by Konstanty Gebert 2008
Poland and the Jews - Reflections of a Polish Polish Jew by Stanislaw Krajewski 2005

קהילות יהודיות בוורשה כיום:

הקהילה היהודית הרשמית של ורשה שבראשה עומד הרב הראשי של פולין הרב מרדכי שודריך
הקהילה הרפורמית עץ חיים שהיא חלק מהקהילה הרשמית (שהיא יותר מסורתית).
הקהילה הרפורמית בית וורשה שאינה חלק מהקהילה הרשמית.
חב"ד פולסקה - שאינם חלק מהקהילה הרשמית.
יש גם מניין קטן של ישראלים - גרוזינים שמתפללים לפי נוסח גרוזיה בשטיבל קטן אבל זה מאוד מאוד בלתי רשמי.

 

[alonsit1]

תשובה ממצה ומקיפה ביותר

תודה רבה על המאמץ ובהחלט פקחת את עיני. אולי הייתי צריך לכתוב "עבריים" במקום "יהודים" כדי למתן את האלמנט הדתי בשאלתי, מה שגם שכחילוני אני מתחבר טבעית יותר למרכיב התרבות והיצירה מאשר לסוגית השיוך הדתי. כישראלי, אני חש בניגוד החריף בין שני המושגים - "יהודי" מול "עברי" וככל שאני מתרחק מן הראשון, כך אני מתקרב אל השני. אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

לגופו של עניין, הסתקרנתי ללמוד עוד על מצב הקהילה בפולין כיום, והאם הצליחה להשתקם מן האסון הנורא שפקד אותה לפני כשבעים שנים. בשאר ארצות אירופה, ובמיוחד באלו שנשלטו בידי הרייך השלישי, דווקא קמו קהילות חדשות ומעורבות - ניצולי השואה ששבו לביתם, ומצטרפים חדשים שהגיעו במהלך השנים והשתקעו בגרמניה או צרפת, למשל - לא כך בפולין.

 

[חגי42]

יש לך מזל גדול

אחד הספרים הטובים וההגונים ביותר בנושא הזה מצוי בעברית והוא ספר דק וחכם מאוד. הכותרת: "היהודים בפולין אחרי מלחמת העולם השנייה",ירושלים, 1985. המחבר הוא ישראל גוטמן המצויין. הספר יבהיר לך את הנקודות הבאות, אכן הייתה חזרה של יהודים אל פולין לאחר מלחמת העולם השנייה (בעיקר של יהודים שברחו אל ברית המועצות כדי לשרוד את הכיבוש הגרמני) והיו ניסיונות לחדש את החיים היהודיים בפולין. הן הדתיים (וראה את ספרו של הרב דוד כהנא "אחרי המבול - חיי הקהילות בפולין לאחר השואה" הוצאת מוסד הרב קוק 1981) והן התרבותיים, שנים אלו ראו את הקמת המכון להיסטוריה יהודית ע"ש עמנואל רינגלבלום (ZIH), את הארגון התרבותי ליהדות פולין שעד היום מתפעל ספרייה בידייש בוורשה (TSKZ), והקמת התיאטרון היהודי ביידיש ביידי גברת אידה קמינסקה. אלא מאי? אחרי שנות החמישים העליזות יחסית (בה חלק גדול מהיהודים האמינו שבעולם הסוציאליסטי יהיה להם מקום לחיים) היהודים שלא עזבו לאחר הפוגרומים (קיילצה, קרקוב) נתקלו במסע ההסתה האנטישמי בפולין העממית תחת ממשלת גומולקה השנייה. מאמר מרתק בעברית על הסוגייה הזו תמצא בהודעות הנבחרות של הפורום, היהודים שנשארו בפולין עד אז, שחלקם היו באמת סוציאליסטים, היגרו אל שבדיה ואל ארצות הברית, כולל פרופ' זיגמונט באומנט הידוע. כתוצאה פולין נעשתה ארץ שבה כמעט כל מי שהיו לו שורשים יהודיים התחבא מתחת לבלטות ועשה קולות של עציץ* עד שינוי המשטר מפולין העממית אל פולין הדמוקרטית. שינוי המשטר הוביל לכך שחידוש היחסים עם ישראל, התקשורת עם ארצות הברית והיהודים שבה, והאפשרות לחקור מחדש את ההיסטוריה הפולנית הובילו לעניין מחודש בתרבות היהודית שהתקיימה בפולין לפני מלחמת העולם השנייה. מגמה זו השתלבה עם מגמה בעולם היהודי המערבי לאחר נפילת ברית המועצות בה יהודים במערב (ארה"ב וישראל) ראו אפשרות ריאלית להקים מחדש את החיים היהודיים ביבשת אירופה (כולל זו שמעבר למסך הברזל שנפל) וכך להרים תרומה חשובה לתרבות היהודית העולמית.

כך שבפולין לא התרחשה תחייה של חיים יהודיים בגלל שהתנועה החיובית של שנות החמישים נבלמה (בגלל סטלין ובגלל נטיות אנטישמיות בממשל הפולני הסוציאליסטי), יהודים בפולין עודדו לעזוב את המדינה, ולא הייתה כלכלה פורחת שתוביל להגירה של יהודים מבחוץ אל פולין. בימים אלו מתרחשים כמה תהליכים במקביל בכל הרמות האלו (פנים פולין, יהדות ארה"ב, כלכלה פולנית במרחב אירופה המאוחדת) שמאפשרים לחיים יהודיים בפולין להתקיים. אם כי לא ברור עדיין באיזו צורה ולאיזה כיוון.

* אני מודע לכך שזה ניסוח חריף והיו פעילים יהודים-פולנים שלא עשו קולות של עציץ, למשל קונסטנטי גברט וסטניסלב קרייבסקי שכבר הוזכרו ותפעלו את האוניברסיטה היהודית המעופפת והקימו ארגונים של תרבות יהודית כמו איחוד הסטודנטים היהודיים וג'ו. כוונתי הייתה לתאר את מרבית הפולנים ממוצא יהודי שלא היו גיבורים ולא היו פעילי תרבות אמיצים.

 

[alonsit1]

חגי היקר!

רב תודות על ההסבר עתיר המידע ועל התיאור המפורט. אכן כפי שחשדתי מלכתחילה, פולין של תקופת אחרי-המלחמה נאלצה ליישר קו עם הממשל המרכזי במוסקווה, על כל המשתמע מכך. אציין בנקודה זו כי מעולם לא הבנתי את פשר האנטישמיות הרוסית, לפחות בתקופת סטאלין, ומדוע סימן הממשל הסובייטי דווקא את היהודים כגורם עוין ובלתי רצוי. אולי כסוג של התנקמות על רקע התהדקות יחסי ישראל-ארה"ב וסוג של הפגנת כוח אופיינית לשליטים מסוגו של סטאלין.

האם היית מגדיר את פולין החדשה כארץ מערבית האוחזת בערכים של דמוקרטיה, חופש דיבור ופתיחות? או שמא עדיין נותרו בה כיסים של קומוניזם ישן ומוכר? מעניין.

 

[חגי42]

תיקון קל

פולין הייתה בגוש המזרחי אבל בניגוד לאוקראינה למשל מעולם לא הייתה חלק רשמי מברית המועצות. משמעות הדבר שיחסי וורשה-מוסקבה היו מורכבים, קשה לומר שהאנטישמיות המדינית תחת ממשלת גומולקה השנייה הייתה יישור קו עם מוסקבה כי היא התרחשה לאחר מותו של סטלין. יש הטוענים שהיא ביטאה את רחשי לבו של העם הפולני, טענה שיש אפשרות להפריך אותה כי פולנים רבים התביישו בפעולה הזו והיא חיזקה דווקא את האופוזיציה. יש הטוענים שהיא נבעה מחישובים פוליטיים בתוך השלטון הפולני שרצה להרחיק חלק מהאליטה השלטונית ונאחז באנטישמיות. שנאת היהודים אינה מהנושאים שקל להסבירו על רגל אחת ועוד בפורום ברשת.

פולין לא נעשתה ארץ סוציאליסטית מרצונה ולכן אין בפולין כיסים של קומוניזם אלא של סוציאליזם או חשיבה שמאלנית שלא רואה בערכי הקפיטליזם את הטוב המוחלט של האנושות. יש בה גם כיסים של קתוליות עמוקה ודתית שלא רואה בחיוב את ערכי החילון והמודרניציה ויש בה המון רב שהוא אי איכפתי וחוסך לחופשות במרוקו ולפטופ טוב יותר. הימין החל לכנותם בשם למינגים, ע"ש החיות הקטנות שלכאורה הולכות בשורה אחת למותן (נמלולים). הימין לא מוטרד מכך שזהו מיתוס והנמלול החי לא קופץ אל הים אלא שוחה מעבר לו בחיפוש אחר אזורי מחיה חדשים. כמו לא מעט מהגרים פולנים

פולין החדשה בתהליך התהוות ולכן אין לי משהו חכם להגיד עליה, כמו בישראל, חופש הדיבור והפתיחות ואפילו הדמוקרטיה מוגבלים. לא רק ברמה של "אין חופש ביטוי כשרוצים לצעוק באולם מלא שיש שריפה ואין שריפה" שזו הדוגמה שנתנו לי בשיעורי אזרחות אלא גם ברמה שיש דברים שהפולנים אינם פתוחים אליהם ואינם רוצים לשמוע. מה למשל? על שנאת יהודים בקרב אנשי המחתרת צבא המולדת AK למשל, או שלאסור הפלות בחוק במאה העשרים ואחת זה לא הכי טוב עבורם ועבור נשות פולין. גם בארצות הברית הגדולה אגב אין חופש דיבור ופתיחות לאין קץ. בהתחשב בנתונים מצבה של פולין (ושל ישראל) אינו גרוע כלל.

 

[מדריך1]

ליד כפרים שקטים

צר לי,אך אני מחזיק בידי את הספר בשם הזה. שהוצא לראשונה ביוני 1987 על ידי הוצאת הקיבוץ המאוחד.
2 הערות-
הסופרת היא-יהודית הנדל ולא שולמית לפיד .
לספר 5 פרקים- ערב ראשון בורשא.
- פולין בלי יהודים.
- הערים אליהן לא נסעתי.
- ישו במקום וודקה.
- על שלושה חסידי אומות עולם.
ולא כפי הכתוב בהודעה.
בדיוק שנה לאחר הוצאת הספר,עשיתי את מסעי הראשון לפולין. נעזרתי בו רבות. תיאורה היה מדויק
ועזר ל להבין את פולין של אז.

 

[alonsit1]

יהודית הנדל! יהודית הנדל!

מה פתאום שולמית לפיד?! החלפתי ביניהן בטעות. תודה על התיקון.

 

[מכסי פיכלשטיינר]

קראתי את הספר.

הרבה דברים השתנו בפולין, ובמיוחד בוורשה, מאז נכתב ופורסם.

 

[alonsit1]

מה למשל? האם פולין הפכה מתועשת יותר

או התקדמה משמעותית מבחינת ההשקעה בתשתיות?

אגב, מה פשר הטקסט בארמית "כד הו חמי" וכו'? האם יש פה מסר כלשהו?

 

[מכסי פיכלשטיינר]

הערים נעשו מערביות יותר

בספר, הן מתוארות כאפורות ועגמומיות, אפופות פיח, נתונות במחסור תמידי. הערים מעברו המזרחי של מסך הברזל הוצגו כך בספרות העברית בדרך כלל. ואולי זה היה תיאור נכון, אינני יודע.

וורשה וקרקוב של ימינו הם ערים תוססות וצבעוניות, מלאות בתי קפה וסניפים של רשתות שיווק בינלאומיות. מפעלים מזהמים נסגרים, בניינים ישנים עוברים תהליכי ניקוי ושיפוץ. גם הכבישים הבינעירוניים נמצאים בתהליך אינטנסיבי של שיפוץ ושדרוג. כל זאת, אני מניח, בעיקר במימון של האיחוד האירופי. זה לא שלפולנים פתאום יש כל כך הרבה כסף משל עצמם.

אינני דובר ארמית, לצערי. אני מניח שאכן יש כאן מסר לקורא המשכיל.

 

[alonsit1]

בהחלט מעודד לשמוע

תיאורך רק מדרבן אותי להגיע לשם בהקדם האפשרי. אני סקרן מאוד לגלות את פולין, הארץ והמדינה.