הקצין הסגול
New member
ליד הקבר 8-(
משהו מבפנים מאיץ בי : לך לבקר אל תפחד! בנסיבות אחרות אולי לא הייתי ה``אורח`` שלך, אבל עכשיו אני כאן... אני כאן מוקף בהרבה שבטח מביטים בי בעיניהם הקפואות, חסרות ההבעה, ושמחים לראות יצור שנשמה באפו. יצור חי מגיע למקום השקט. אבי. אני עומד מול הקבר ומתקשה לעכל את שרואות העיניים. היתכן שבאמת אתה הוא זה ששוכב שם למטה מתחת לאבן? קשה להאמין אבל החרוט על גבי המצבה יאשר את המציאות הכואבת. אני קורא ``אבי ...`` דמעות שחונקות את הגרון מאיימות לפרוץ החוצה, מחשבות מתרוצצות בראש, מנסה לנתח מצבים אחרים של ``אם לא ...``, וזה מתסכל, ותמיד במבט לאחור - יכולנו לתקן, לשפר... יכולנו למנוע...! ואם... אז בטח לא היית שוכב פה. על הקבר זרי פרחים וזה כל כך יפה, אבל למה? למה פרחים על הקבר במקום פרחים בגינה? אתה שוכב פה בבית הקברות, שלוש שנים שאתה למטה. ליד הקבר, תוהה על משמעויות החיים, מחפש הגיון, וספק רב אם אמצא אותו אי פעם! אבי, איפוא חוש ההגיון והצדק שהתברכת בהם? עשרים ושלוש שנים ניקברו איתך באדמה, צירוף של נעורים ובגרות ... חיוכים... הכל נאסף איתך אל עולם האמת. ואנחנו נשארנו פה למעלה, על פני האדמה, מקווים לא לאבד יקר נוסף, מקווים להגשים שאיפות בשבילנו - בשבילך! אבי, אתה שם למטה - למעלה... לא יודע היכן בדיוק, אבל אתה בטח עם האלוהים, אז בקש ממנו בשמי, ובשם כל העולם, להמעיט בכאלו מקרים... די לסבול! די למות בעודנו צעירים... די לקבור משפחה, חברים... בקש ממנו שלום. ודבר אחרון לפני שאשאיר אותך שוב לבד : זכור אותנו כשם שאנחנו נזכור אותך לעד.
משהו מבפנים מאיץ בי : לך לבקר אל תפחד! בנסיבות אחרות אולי לא הייתי ה``אורח`` שלך, אבל עכשיו אני כאן... אני כאן מוקף בהרבה שבטח מביטים בי בעיניהם הקפואות, חסרות ההבעה, ושמחים לראות יצור שנשמה באפו. יצור חי מגיע למקום השקט. אבי. אני עומד מול הקבר ומתקשה לעכל את שרואות העיניים. היתכן שבאמת אתה הוא זה ששוכב שם למטה מתחת לאבן? קשה להאמין אבל החרוט על גבי המצבה יאשר את המציאות הכואבת. אני קורא ``אבי ...`` דמעות שחונקות את הגרון מאיימות לפרוץ החוצה, מחשבות מתרוצצות בראש, מנסה לנתח מצבים אחרים של ``אם לא ...``, וזה מתסכל, ותמיד במבט לאחור - יכולנו לתקן, לשפר... יכולנו למנוע...! ואם... אז בטח לא היית שוכב פה. על הקבר זרי פרחים וזה כל כך יפה, אבל למה? למה פרחים על הקבר במקום פרחים בגינה? אתה שוכב פה בבית הקברות, שלוש שנים שאתה למטה. ליד הקבר, תוהה על משמעויות החיים, מחפש הגיון, וספק רב אם אמצא אותו אי פעם! אבי, איפוא חוש ההגיון והצדק שהתברכת בהם? עשרים ושלוש שנים ניקברו איתך באדמה, צירוף של נעורים ובגרות ... חיוכים... הכל נאסף איתך אל עולם האמת. ואנחנו נשארנו פה למעלה, על פני האדמה, מקווים לא לאבד יקר נוסף, מקווים להגשים שאיפות בשבילנו - בשבילך! אבי, אתה שם למטה - למעלה... לא יודע היכן בדיוק, אבל אתה בטח עם האלוהים, אז בקש ממנו בשמי, ובשם כל העולם, להמעיט בכאלו מקרים... די לסבול! די למות בעודנו צעירים... די לקבור משפחה, חברים... בקש ממנו שלום. ודבר אחרון לפני שאשאיר אותך שוב לבד : זכור אותנו כשם שאנחנו נזכור אותך לעד.