ליאן...

[G.O.D]

לא רלוונטי

ההתעסקות שלך בשגיאות כתיב. לגבי שאר ההערות שלך, הן נורא אגרסיביות ותוקפניות ולדעתי זה לא בגלל איזה צדקנות אישית או "רצון להראות את הצד השני" אתה מתחסד! ואל תבלבל לי בביצים, אתה לא כנה עם עצמך, ופתאום אתה רואה מישהו שכותב דברים שאתה מתבייש להודות בהם. נכון, זה לא פאר היצירה אבל ה"איכות" היא דבר שבא עם הזמן ועם הניסיון (זן ואומנות אחזקת האופנוע) חוץ מזה מערכת הפורומים זה לא עיתון ולא ספר, אז ניתן להתפשר על האיכות. המאמרים באו מתוך זוית ראיה של גבר שמסתכל בצורה הומוריסטית על החיים שחולפים על פניו, אני צוחק המון ואוהב להיות "לייט", מר אלדד 26, אתה כבד, אולי לא תזיק לך דיאטה קטנה... אולי הייתי צריך לציין בראש המאמר "אין לראות במאמרים אלו חומר מדע מדוייק אלא הומור קליל בלבד" כי אני רואה שיש אנשים שלוקחים הכל כתורה מסיני ומנסים בכח למצא פגמים ושגיאות. לגבי ההשוואה שלך ל"ביפ" המודל שלי הוא דווקא סגנון הכתיבה של סקס והעיר הגדולה ויאיר לפיד. לסיכום, אלדד, אל תיהיה קטנוני וראש קטן, תגדיל את הראיה שלך, תתחבר לתת מודע שלך והכי חשוב תיהיה כנה עם עצמך. נ.ב אני מקווה שתגיב בצורה קצת פחות צפויה מהתגובות הקודמות שלך... G.O.D

 

[טל קר]

אתה מזכיר לי מחזיר בתשובה.

"אלדד, אל תיהיה קטנוני וראש קטן, תגדיל את הראיה שלך, תתחבר לתת מודע שלך והכי חשוב תיהיה כנה עם עצמך." ?? כל אלו שטוענים שלמרות שאני טוענת שאני לא מאמינה באל, יום יבוא ואראה את האור. קשה להם לתפוס בכלל שיש דעות שונות משלהם. ושמבחינתי, כשהם "יראו את האור" הם יפסיקו להאמין גם כן.

 

[אלדד26]

במיוחד בשבילך,

אני אגיב בצורה הכי הכי הכי צפויה בעולם. ונתחיל ככה: (זכר הוא כן, לא כנה) "אתה מתחסד! ואל תבלבל לי בביצים, אתה לא כנה עם עצמך" תגיד, מי שם אותך לקבוע מה אני חושב? מה אתה יודע עליי? שום דבר אתה לא יודע עליי. דעתי הפוכה לשלך, וגם אמרתי אותה בתגובה הראשונית על ה"מאמר" הראשון המטופש שלך. "ופתאום אתה רואה מישהו שכותב דברים שאתה מתבייש להודות בהם" אני, חביבי, לא מתבייש להודות בכלום. יבואו פה אנשי הפורום ויעידו שגם כשהדעות שלי היו קיצוניות בטירוף, עדיין עמדתי מאחוריהן והגנתי עליהן בחירוף נפש, אלא אם שוכנעתי אחרת. ובכל מקרה, שוב, גילי, מי אמר לך שאני חושב כמוך? מי אמר לך שכל הגברים חושבים כמוך? אתה טועה ומטעה. "זה לא פאר היצירה אבל ה"איכות" היא דבר שבא עם הזמן ועם הניסיון (זן ואומנות אחזקת האופנוע)" אתה ליצן. לא זו בלבד שלקחת ספר מפואר וחיללת את שמו, יש איכות בסיסית בכתיבת מאמרים - ואתה לא מתקרב לכך. "אין לראות במאמרים אלו חומר מדע מדוייק אלא הומור קליל בלבד" לא יודע, ההומור שלך לא מצחיק אותי. אולי אני חריג. מצד שני, לא ראיתי אחד שהתרשם מכתיבתך פה בפורום. מעבר לכך, ההומור שלך לא מצחיק אותי כשאתה בא ומתיימר לייצג את המין הגברי. אתה עלבון למין הגברי והחשיבה הפרימיטיבית והסטריאוטיפית שלך מזמן פסה מן העולם. לפחות מן העולם שלי ושל סובביי. "חוץ מזה מערכת הפורומים זה לא עיתון ולא ספר, אז ניתן להתפשר על האיכות" לא יודע מה איתך, אני אוהב לקרוא פה הודעות איכותיות פה ושם. וכשבאה הודעה שמתיימרת להיות מאמר שמייצג דעות, זה לא רק רצוי, זה חובה שהיא תהיה ראויה לדף ה - HTML שלה. אם אתה לא איכותי, עדיף שפשוט תשתוק ותשאיר למוכשרים ממך את מלאכת הכתיבה. או, לכל הפחות, אל תתיימר לכתוב מאמר או "טור של גילי"... פחחחחחחח. "אל תיהיה קטנוני וראש קטן" תגיד, נגמרו לך הסופרלטיבים השליליים, שהחלטת להמציא דברים חדשים? מה קשר קטנוניות לעניין? ראש קטן?! אתה כנראה צריך לשפר את אוצר המילים שלך, כי נגמרו לך העלבונות. ועוד דבר קטן - אבוי ליאיר לפיד אם היה נשמע כמוך. הוא לא היה מגיע רחוק. וההשוואה בינך לבין "סקס והעיר הגדולה"... נו שוין... אתה דמות מגוחכת לחלוטין, חומד. אז גילי, בפעם הבאה שאתה מתיימר לכתוב בשם כל המין הגברי, אנא ממך, הוצא את הגברים מההכללות המטופשות שלך. אתה ממש לא בכיוון, ואבוי לנשים אם הגברים היו נשמעים כולם כמוך. אני לא מקנא בהן על היותך כבר חלק מאיתנו, אבל אני מניח שהחיים הם לא תמיד פיקניק.

 

[G.O.D]

|אייקון של נשימה עמוקה|

נרגעתי. שיהיה לך שפע. חג שמח, נתראה במאמר הבא, אם תחפוץ ואם לאו. גילי.

 

[ליאן.]

כולנו חפצים בכך. תתבטא חופשי,

אף אחד לא מונע זאת ממך. כולנו כאן מצפים בכליון עיניים למאמר הבא שלך. עברנו את פרעה, נעבור גם את זה. חג שמח שיהיה, עד כמה שרק ניתן, ליאן

 

[אלדד26]

בכליון עיניים?

אני כוסס ציפרניים. ובזווית העין קלטתי שילדת הקיץ החביבה הצטרפה לכוחות הרשע המתקיפים את גילי. האמנם? בואו ונראה...

 

[G.O.D]

מאמר שלישי

נשים רואות זו את זו בחלקיקים! כמו רוב האנשים, את אוגוסט אנחנו עוברים בעיקר בבריכה. לא מדובר בנופש פעיל במיוחד. מדי פעם מגיעים חברים לשבת לידנו לנהל שיחות אינטלקטואליות כמו: - "קראת את מעריב היום?" - "כן". - "רוצה ארטיק?" - "כן". - "אתה מעוניין שאני ארכוש לך פיל ואשכן אותו בחדר השינה אצלך בבית?" - "כן". אחת הפעמים, נחתו על הדשא לידי וליד חברה שלי, ידידים משכבר הימים, דניאל ועדי. אחרי 40 דקות של בהייה פנתה לפתע עדי לחברה שלי ואמרה את המשפט הסתום הבא: "אני כל כך מקנאה בזרועות שלך". חברה שלי עפעפה בצניעות ואמרה מיד שזה עוד כלום, למרות הקנאה שהיא עצמה רוחשת לישבנה של עדי. התפתחה שיחה עירנית ומחכימה, שבה התבררה לדניאל ולי עובדה מרעישה: נשים רואות זו את זו בחלקים! בניגוד לגברים, שראייתם כוללת הרבה יותר: א. היא פצצה ב. היא לא פצצה המבט הנשי הוא סוג של מיקרוסקופ חלקיקים. לא נדיר הוא לראות אשה שהיא תאווה לעיניים לפי כל קנה מידה מתייפחת מול הראי שכן לדעתה "הכתפיים שלי איומות!". אילו היתה שואלת בעניין כל גבר עלי אדמות, יש להניח שהוא היה מתקשה לפענח את עצם השאלה. שכן עד לרגע זה הוא בכלל לא ידע שיש לה כתפיים, הוא הניח שמדובר פשוט במחלף בין הציצי לראש. הראייה החלקיקית הזו פיתחה גם תעשייה שלמה המסתובבת סביב המילה הלטינית הסתומה "צלוליטיס". מדובר בפסים דקיקים לרוחב הישבן הנשי, שגברים אינם יכולים לראות אותם גם עם פנס ומפה. מבחינתו של הבעל המצוי, או שלאשתו יש טוסיק, או שיש לה הרבה טוסיק, כל יתר האפשרויות אינן רלוונטיות. את נשותיהם, משום מה, זה מוציא מן הדעת. באותה בריכה המוזכרת לעיל מסתובבות נשים חטובות למשעי כשעל מותניהן כרוך סמרטוט הקרוי "פראו". מדובר בפיסת בד גדולה וצבעונית כל כך שאפשר לראות אותה מלוויין, שמטרתה היחידה היא להסתיר קפלון עור ברוחב של כחצי מילימטר. ברור, כמובן, שאף אשה אינטליגנטית לא דנה את עצמה למאמצים כאלה כדי להרשים את הגברים. הן הרי יודעות שאנחנו לא יודעים. הסיבה האמיתית היא שהן פוחדות ממה שאומרות עליהן נשים אחרות. בכל פעם שהן צועדות למזנון להביא קרטיב, נדמה להן שכל הבריכה דנה במצב הירכיים הפנימיות שלהן. בשלב הבא הן מופיעות לשיעור חיטוב-עיצוב ועובדות במשך שעות על שרירים לא הגיוניים כמו השוקית. הן נוהגות להשלות את עצמן שברגע שיפתרו את הבעיה המציקה להן מאז הטיול השנתי של כיתה י"א, חייהן יהפכו לערוץ האופנה. האמת הדכאונית היא שתסביכים גופניים מתפקדים כמו ח"כים של ש"ס: תמיד יבוא עוד אחד. יש להניח שבהפסקות בין התצוגות קלאודיה שיפר ממררת בבכי בזרועות אמה, "תראי את הקרסול הימני שלי", היא גונחת, "הוא מזעזע!". באותו זמן, כידוע, רובצים הגברים על הדשא כג´מוסים מאושרים. האל הטוב העניק להם את מתת הטמטום, המאפשרת להם אי ידיעה מוחלטת של איך הם נראים. תשחזרו לעצמכם בראש כל שיחת גברים בענייני משקל - היא תמיד חוזרת לצבא. "בצבא הייתי 82", מהמהם ג´מוס א´; "בצבא לבשתי מכנסיים מידה 30", מפמפם ג´מוס ב´. וזהו. עכשיו הם מבסוטים. מה אכפת להם איך הם נראים היום, העיקר שבצבא הכל היה בסדר.

 

[SummerGirl]

אתה כל כך

Fucking צודק! אם יורשה לי להוסיף, הרי שחצי מהחיים אנחנו מבזבזות על להתאמן על העמידה שתבליט את המתנות של אלוהים ותסתיר את אלה שנתנה אשתו הביצ´ית. חוץ מזה, צחקתי, אהבתי, תמשיך.

 

[אלדד26]

איך טעיתי ../images/Emo13.gif

ואני חשבתי שאת התקפת את גילי כאן. נו, לא נורא, לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. ודעתי על המאמר של גילי - אני דווקא כן מתעמק בפרטים הקטנים בבחורה. הפרטים הקטנים שעושים אותה מדהימה בעיניי. אם זה האוזניים, העיניים, השפתיים, הידיים, הרגליים. לא כל כך רואה אותן כיחידה אחת. ובכל מקרה, צלוליטיס אני דווקא כן יודע לזהות כשאני רואה אותו

 

[הפצוע האנגלי האחד]

מנסה להיות מגניב אבל טעון שיפור ../images/Emo131.gif

אתה לא כותב כזה גדול.. אבל כנראה שכאן זה גם מקום להשתפר, גם אם זה על חשבון אחרים.

 

[אבשי ג]

ואני לתומי חשבתי שיש לי בלעדיות...

על הטור של גילי... נו, שויין. אבשי מהאוניברסיטה.

 

[anat80]

אמממ....

זה מאמר של יאיר לפיד!