לטרוף את החיים

לטרוף את החיים

לטרוף את החיים
כחיה רעבה
ולא לתת להם לחמוק
כחיה רדופה.

להילחם על כל פיסת חיים
כחיה רעבה הנאבקת
על כל חתיכת בשר -
כי בשר החיים
מביא חיים
לכל בשר.

להציל מהאין את רגעי היש
שהם כימים וכשנים
בחישוב של האין
המאיים לבולעם
בלי לעשות
חשבון.

בחיים שלא תבלע בריק
ואל תיתן לו לבולעךָ --
תאבק בחייך
על כל חתיכת ממשות מחייך –

כי משקל קטנטן של ממשות
עולה בערכו על עד-אין-משקל של האין
וגם ניצוץ קטן של הבנת היש
יפיג את הרגשת האטימות שמשרה האין.

בתוך הים של חוסר המשמעות העולה מן האין
טיפת המשמעות שאתה מוצץ
תמתיק לך אלף ימים
של ריקנות.
פרי מגדים
 
וואוו שיר לא פשוט

הוא מזכיר לי את הדיון בקודם על החיים ומשמעותם,
אך המילים שהשתמשת,
הזכירו לי נמר רעב
שמחפש אוכל
כשעיניו כבר בטירוף מערכות....
מבינה מהיכן זה מגיע,
יש צורך להיאחז במשהו
אחרת אין משמעות לחיים...
 
וואו..

מכירה את התחושה!!!

הבית האחרון נוגע לי...

בתוך הים של חוסר המשמעות העולה מן האין
טיפת המשמעות שאתה מוצץ
תמתיק לך אלף ימים
של ריקנות.

מזדהה...
 

בני33

New member
***לגבי חוסר המשמעות העולה מן האין,,,,,,,,,,,,,,,חומר למחשבה

ציטוט;מתוך האין נובע היש, ועלי להניח את נביעת היש מתוך האין עצמו לבדו. זאת משום שאם אני מניח קיומו של מנגנון יצירה המתקיים מחוץ לאין הריני יוצר יש נוסף שעלי להסבירו. לכן, גם המנגנון היוצר את היש מתוך האין ראשיתו באיזשהו אין. כאן עלי להיזהר ולא להגדיר סוגים שונים של אין, כי בהגדרות כאלה אני שב ומניח הנחות ישיות מיותרות. לכן, האין שמתוכו נובע היש והאין שמתוכו נוצר המנגנון המייצר את היש מתוך האין הוא אותו אין. כלומר, בפשטות, אני מחפש אופן שבו היש נבנה מתוך האין לבדו ללא התערבות של גורם נוסף. מה שאני מחפש הוא פשוט וריק אך בה בעת גם בעל עוצמה אינסופית.
 
המתקת האלף ימים

היא עניין הלטפס ל-א זעירה ששווה אלף ,
ופעולה זו כוחה להאיר את הריק המשעמם ,
ולי עוד לא שיעמם אף פעם ,
וגם לא נכנס לדיכאונות .
כנראה שלא חי בהגדרות הללו ,
אתה מתקרב למשה קרוי במעבר לאין והיש (מסוכן) .
חייך קצת בראי לעצמך ...
דוד
 
אשריך דוד שאתה לא נכנס לדכאונות

אבל אני מתייחס גם למאושר וגם לאומלל
ברצוני לגעת בגבולות
ובגבולות יש אנשים
עם קשת של גוונים
מהכחול הזוהר
עד לאפור החיוור...
&nbsp
 
תייצר בתוכך ולא בגבול

ייחוד של מאור ואז לא תהיה בדיכדוך או דיכאון ,
כזה פנימי המחובר לאל .
ואז הקשת בגבולות עם הגוונים תהיה מוארת ,
והמפגש עמה תמיד אופטימי חיובי ואוהב .
דוד
 

ינוקא1

New member
השיר יפהפה , כרגיל


אך היה לי קשה להסכים עם תוכנו.

לכן החלטתי לכתוב שיר כתגובה :

לשחק את החיים :

שחק את החיים , כי זה כל מה שיש.
שחק את המשחק , כי אחרת תתיבש.
אל תשאל רק "למה ?" , כי תהרוס את כל הכיף.
שחק את החיים , עד שתתעייף


אל תחפש משחק אחר , אל תשבור את הכלים.
שחק עם מה שיש , אל תחפש פלאים

המשמעות תבוא בינתיים , ואולי תתעכב בשעתיים.
רק שחק עם מה שיש , כמו ילד בן שנתיים.

ואם בסוף תפסיד , אל נא תתרגש.
כי אם אל פני הנצח , את הלחי השניה הגש


ינוקא1.
 
תודה לכם אהוביי על תגובותיכם המעצימות

אתם הקוראים שלי עבורכם אני כותב
והשיתוף שלכם בשיריי
דוחף אותי לכתוב
לכם עוד - -
פרי מגדים
 
ינוקא יקירי

אני מוצא את עצמי חוזר ומסכים לך
בכל פעם שאני קורא את דבריך
כולל בשיר התגובה היפה שכתבת
על שירי.
אולם כאשר אנשים מתמודדים
על שארית התקווה
שהם מיואשים
אזי ליבם לא פנוי למשחקים
והם לא מסוגלים לתפוס את עצמם כשחקנים
שאילמלי כך הם היו מתגברים בקלות יחסית
על קשייהם.
&nbsp
מי שמסוגל לשחק
הוא מאושר
שהרי האושר הוא
ה-משחק.
 
ינוקא היקר

אם לא ננסה לשבור מדי פעם את הכלים
או לשחק משחק אחר,
כיצד נוכל לצאת מאזור הנוחות?
לגלות דברים חדשים?
להתפתח מעבר לגבולות המוכרים לנו?
 

ינוקא1

New member
צודקת.

הכוונה שלי בשורה הזו היתה , לא לנסות לשחק "משחק אחר" של חיים.
לא להגיד "אני לא יכול יותר בחיים הללו" ולשבור את הכלים.

פשוט להבין שאנחנו משחקים עם מה שיש לנו כאן ועכשיו.
להבין שזהו המשחק שלנו , האתגר שלנו , ואין לנו אפשרות להחליף אותו באתגר אחר - רק לשחק אותו היטב.

ראיתי לא מזמן משפט שאהבתי וגם ציטטתי אותו כאן ,

"החוכמה היא לא שכל הקלפים הטובים יהיו בידך , החוכמה היא לעשות את המיטב עם הקלפים העומדים לרשותך"

אף אחד מאיתנו לא קיבל את כל הקלפים הטובים אצלו , ויש כמה אנשים שנראה כאילו הם קיבלו קלפים גרועים.
אבל החוכמה היא לשחק את המשחק באופן המיטבי , ולא להתאוות לקלפים אחרים.

ואני מאמין שזו הדרך להתפתחות , בסופו של דבר.
לשחק עם מה שיש.
 
עם זה אני מסכימה לחלוטין


אכן את המיטב עם הקלפים שיש בידך,
להפחק מעצמך את היכולות,
לממש את הפוטנציאלים,
זה בהחלט משהו שכדאי לעשות.
 
למעלה