לטרום כלה
אני יודעת בדיוק מה את עוברת.... לצערי הדבר היחיד שאני יכולה להמליץ לך עליו זה לעזוב את חברך..... זה לא נכון שמתחתנים רק עם הבן זוג...מתחתנים גם עם ההורים. אני נשואה לבחור פשוט מקסים, וממש אוהבת אותו, וגם אני חשבתי שנתחתן והכל יהיה בסדר.....אז זהו , שממש לא.... המצב עם החמה רק יותר גרוע, ומאז שנולד לנו ילד ראשון המצב רק מידרדר. היא חושבת שהיא יודעת הכי טוב איך לגדל ילדים, ואם לא שומעים בקולה אז היא מתעצבנת ועוקצת ....בכלל היא תמיד הכי חכמה, הכי מושלמת....ואני סתם איזו כפויית טובה, כלה מעצבנת... ואם אני לא עושה לה כבוד ובאה לבקר ( וזה כי באמת אני חוזרת עייפה מהעבודה ובא לי קצת להיות עם הילד שלי לבד) אז היא מצלצלת לבעלי ואומרת לו שרק להורים שלי אני הולכת, שאני חצופה וכפויית טובה..ורעה , ואם זה לא מספיק אז היא דואגת גם להרעיל את כל המשפחה נגדי.גיסתי מסתכלת עליי בשינאה, וכל הדודות והדודים של בעלי עוקצים אותי כל הזמן..ממש לא קל... מה שאני מספרת זה רק הקצה....המון המון מריבות היא גרמה לנו...אני נשואה רק שלוש שנים וכבר עלה הנושא של הגירושים...היא מעיבה עלינו , אני בוכה המון בגללה...אני כל הזמן הולכת על גחלים, מנסה לא לומר דבר כדי לא לפתח ריבים שאין לי כח אליהם.... מה שאני מנסה לומר לך טרום כלה יקרה, שאם היחסים ביניכן נראים ככה על ההתחלה, תארי לך את עצמך נשואה עם ילדים...היא בטח תרצה לראות את הנכדים שלה כל הזמן, בייחוד שהיא גרה כמה דקות ממך...ואת תצטרכי לסבול אותה ואת ההערות שלה, לכל החיים,,,,הרי בשביל בעלך לא תמנעי ממנה לראות את הנכדים שלה..... המצב רק יכול להחמיר מכאן....ואין דרך חזרה אחרי שיש ילדים. אם הייתי יודעת לפני החתונה שזה מה שהולך לקרות לי, אם הייתי חכמה מספיק לראות את ההתערבות הזו לפני החתונה, הייתי נוקטת צעדים אחרים כמו לגור יותר רחוק, מצידי אפילו בח"ול, או להציב גבולות לפני. חמותי יכולה להיות אישה טובה אם היא תרצה...הייתה תקופה בעבר שדווקא הסתדרנו, אבל החמה לעתיד שלך נשמעת פשוט איומה אני מציעה לך להיזהר....את לא יודעת איזו תקופה שחורה עברתי בגללה, אני אפילו נכנסתי לדיכאון ועד עכשיו אני מנסה לצאת ממנו. לפעמים יש לי עדיין התקפי בכי פתאומיים, אני יותר עצבנית וטרודה כל היום במחשבות על מה יהיה כשאני אחזור הביתה...מה היא תאמר לי הפעם....לפעמים אין לי אפילו כח לחזור הביתה לילד שלי כי אני יודעת שאני אראה אותה שם...היחסים ביני לבין בעלי כבר לא כמו שהיו פעם, הם הרבה יותר קרירים, אנחנו מנותקים בגללה..אני כל הזמן שקועה במחשבות על איך היה לי טוב פעם, איך הייתי מאושרת פעם . במקום לנצל כל דקה פנויה בלחיות בהווה עם הילד שלי ובעלי אני חיה את העבר ומתאבלת על העבר ואני יודעת שזה לא יחזור יותר , אני רק בת 28 ואני מרגישה כמו בת 50. אל תתני שזה יקרה לך.....תיהי חכמה יותר. אם את מרגישה שאת רוצה אותו וזהו פשוט תעברו דירה כמה שיותר רחוק. אני בסך הכל רוצה לגדל את הילד הקטן שלי בשקט, לחיות בשלווה, ושתהיה לו אמא נורמלית...בטח גם את רוצה את אותם הדברים בדיוק, אז איזרי אומץ וצאי מהמצב הזה....אם יש משהו חדש את מוזמנת לספר לי..בהצלחה
אני יודעת בדיוק מה את עוברת.... לצערי הדבר היחיד שאני יכולה להמליץ לך עליו זה לעזוב את חברך..... זה לא נכון שמתחתנים רק עם הבן זוג...מתחתנים גם עם ההורים. אני נשואה לבחור פשוט מקסים, וממש אוהבת אותו, וגם אני חשבתי שנתחתן והכל יהיה בסדר.....אז זהו , שממש לא.... המצב עם החמה רק יותר גרוע, ומאז שנולד לנו ילד ראשון המצב רק מידרדר. היא חושבת שהיא יודעת הכי טוב איך לגדל ילדים, ואם לא שומעים בקולה אז היא מתעצבנת ועוקצת ....בכלל היא תמיד הכי חכמה, הכי מושלמת....ואני סתם איזו כפויית טובה, כלה מעצבנת... ואם אני לא עושה לה כבוד ובאה לבקר ( וזה כי באמת אני חוזרת עייפה מהעבודה ובא לי קצת להיות עם הילד שלי לבד) אז היא מצלצלת לבעלי ואומרת לו שרק להורים שלי אני הולכת, שאני חצופה וכפויית טובה..ורעה , ואם זה לא מספיק אז היא דואגת גם להרעיל את כל המשפחה נגדי.גיסתי מסתכלת עליי בשינאה, וכל הדודות והדודים של בעלי עוקצים אותי כל הזמן..ממש לא קל... מה שאני מספרת זה רק הקצה....המון המון מריבות היא גרמה לנו...אני נשואה רק שלוש שנים וכבר עלה הנושא של הגירושים...היא מעיבה עלינו , אני בוכה המון בגללה...אני כל הזמן הולכת על גחלים, מנסה לא לומר דבר כדי לא לפתח ריבים שאין לי כח אליהם.... מה שאני מנסה לומר לך טרום כלה יקרה, שאם היחסים ביניכן נראים ככה על ההתחלה, תארי לך את עצמך נשואה עם ילדים...היא בטח תרצה לראות את הנכדים שלה כל הזמן, בייחוד שהיא גרה כמה דקות ממך...ואת תצטרכי לסבול אותה ואת ההערות שלה, לכל החיים,,,,הרי בשביל בעלך לא תמנעי ממנה לראות את הנכדים שלה..... המצב רק יכול להחמיר מכאן....ואין דרך חזרה אחרי שיש ילדים. אם הייתי יודעת לפני החתונה שזה מה שהולך לקרות לי, אם הייתי חכמה מספיק לראות את ההתערבות הזו לפני החתונה, הייתי נוקטת צעדים אחרים כמו לגור יותר רחוק, מצידי אפילו בח"ול, או להציב גבולות לפני. חמותי יכולה להיות אישה טובה אם היא תרצה...הייתה תקופה בעבר שדווקא הסתדרנו, אבל החמה לעתיד שלך נשמעת פשוט איומה אני מציעה לך להיזהר....את לא יודעת איזו תקופה שחורה עברתי בגללה, אני אפילו נכנסתי לדיכאון ועד עכשיו אני מנסה לצאת ממנו. לפעמים יש לי עדיין התקפי בכי פתאומיים, אני יותר עצבנית וטרודה כל היום במחשבות על מה יהיה כשאני אחזור הביתה...מה היא תאמר לי הפעם....לפעמים אין לי אפילו כח לחזור הביתה לילד שלי כי אני יודעת שאני אראה אותה שם...היחסים ביני לבין בעלי כבר לא כמו שהיו פעם, הם הרבה יותר קרירים, אנחנו מנותקים בגללה..אני כל הזמן שקועה במחשבות על איך היה לי טוב פעם, איך הייתי מאושרת פעם . במקום לנצל כל דקה פנויה בלחיות בהווה עם הילד שלי ובעלי אני חיה את העבר ומתאבלת על העבר ואני יודעת שזה לא יחזור יותר , אני רק בת 28 ואני מרגישה כמו בת 50. אל תתני שזה יקרה לך.....תיהי חכמה יותר. אם את מרגישה שאת רוצה אותו וזהו פשוט תעברו דירה כמה שיותר רחוק. אני בסך הכל רוצה לגדל את הילד הקטן שלי בשקט, לחיות בשלווה, ושתהיה לו אמא נורמלית...בטח גם את רוצה את אותם הדברים בדיוק, אז איזרי אומץ וצאי מהמצב הזה....אם יש משהו חדש את מוזמנת לספר לי..בהצלחה
