על בסיס מטר-וחצי נסיעה? נו, טוף...
אז ככה: הרייסינג יותר: חזק, קל, קשה, חד, רועש, מלהיב, מדרבן לתת גז, מתאים לעמידה - אולי התנוחה הכי טובה לעמידה בה נתקלתי, בגלל כידון גבוה וקדומני. מהיר בטירוף. היו כמה קטעים שנדהמתי מהמהירות שלי, עם תחושת בטחון מוחלטת. תגובות סופר-מיידיות לגז. תחום הסל"ד היעיל רחב במפתיע - כמעט בכל מהירות אפשר לבחור בין 3 הילוכים, לפי רמת האדרנומיצין... ה-LC4 יותר: נוח, כבד, רך, מעודן, שקט, חלק, מאד מתאים לישיבה. המנוע מגיב יותר לאט. ועדיין האופנוע מספיק בשביל לתפור את הנקרות בקלילות ובמהירות. צריך למשוך את המנוע ליותר טורים, לתכנן מראש החלפות הילוכים. לגבי עמידה - קשה לי לחוות דעה כי הכידון היה מאד נמוך לי. ה-LC4 הרבה יותר מתאים לטיול שעשינו, אולי יותר מכל אופנוע אחר, בכלל. לעצמי זה מה שהייתי קונה. אופנוע שלא צריך להתאמץ בשבל לרכב עליו, ועדיין יכול לעשות ה-כ-ל. העליות הטכניות היו קטנות עליו (אני יודע כי העליתי גם 400 וגם 640 בקטעים שהיו קצת קשים לחבר´ה היותר מבוגרים). אבל לאטרף מוחלט... הרייסינג עוצר נשימה. זהו. אולי בהזדמנות אקח סיבוב נוסף, קצת יותר רציני, על ה-LC4... אולי גם נביא DRZ400? נשמע כמו רעיון מעניין... טל עדיין בהיי