לחץ

[רועי ח 123]

לחץ

שלום, איך אפשר להתגבר על הפחד/לחץ/התרגשות של הדיבור? אצלי למשל (אני לא יודע איך זה אצל השאר) כשאני לבד או עם חברים אני מדבר 99% שוטף אך אם אנשים זרים/סמכותיים זה עומד על 10% ומטה, אני לא שואל למה זה קורה אני שואל איך מתגברים על זה. הטכניקות של איך לקחת אויר, התחלה רכה וכו' עוזרות קצת אבל ברור לי שהבעיה לא פיזית אלא יותר פסיכולוגית. תודה

 

[Impious]

אולי אתה כן צריך לשאול למה זה קורה

מה המחשבות שרצות לך בראש כאשר אתה מדבר עם אדם זר\דמות סמכותית? למה המחשבות האלה שונות ממחשבות שיש לך, אם יש לך בכלל, כאשר אתה מדבר עם חבר?

 

[רועי ח 123]

כי אכפת לי הרושם הראשוני אולי?

 

[Impious]

...

אז אתה מתאמץ שלא לגמגם מול אותו אדם עד כדי כך שאתה כן מגמגם? אתה רוצה שאותו אדם יראה אותך כאדם "נורמלי" ( =לא מגמגם)? האם המאמצים האלה משתלמים לך? ומה אם לא תתאמץ? אז תגמגם בתדירות נמוכה יותר. ואם בכלל גמגמת, זה ייפגע באיכות השיחה? האם כבר לא תוצג באותו אדם כמו שרצית שתוצג? אולי, יש בך עוד דברים מלבד הגמגום, אם אותו בן אדם מחליט להטפל דווקא לגמגום ולהתעלם מהתמונה הכוללת אז תאמין לי שאתה לא רוצה בכלל קשר עם אותו בן אדם. נשמע שאתה עושה אותו דבר בעצמך לעצמך, "אם גמגמתי בחלק מהשיחה, כל השיחה הלכה". תקן אותי אם אני טועה, יצאתי פה מכמה נקודות הנחה.

 

[רועי ח 123]

אני לא יודע למה זה קורה

העלתי השערה שאולי זה הרושם הראשוני. יש עוד דברים....

 

[handlessman]

רושם ראשוני זה הכי חשוב בקטע...

תמיד כשאני נכנס לאיזו מסגרת חדשה, למשל השנה נכנסתי לתיכון (י'), כיתה חדשה וכו', והשתדלתי להשתתף באופן סביר אבל לא במקרים שבהם כבר ידעתי מראש שאני הולך לגמגם, ואז באחד השיעורים שאלתי איזו שאלה וזה קצת התפלק לי, וזהו - כל החומה של ה"רגיל" שהייתה סביבי עד עכשיו התנפצה - ואנשים יודעים על הבעיה שלי, ואני עכשיו יותר משתדל לגמגם כמה שפחות, ואם אני רואה שאני הולך לגמגם אז אני פשוט לא מדבר, אפילו אם זה משהו חשוב - כדי להראות שכאילו הפעם ההיא לא הייתה כתוצאה מבעיה, אלא סתם משהו שקרה באקראי...