אה... כן כן. מוכר
אני כבר אחרי 30 ועדיין אין לי שום עניין במערכת יחסים. למרות שבלחץ המשפחה כן יצאתי עם מישהו למשך שנה. וזה רק גרם לי להבין שאני ומערכות יחסים - לא מסתדרת ומשתעממת בקלות. או שאני צריכה מערכת יחסים מאוד מיוחדת שאין לי מושג מהי, או שבכלל לא. יתכן שכרגע אתה לא זקוק לזוגיות. אולי צריך ל"הזדקן" עוד קצת (
) על מנת להרגיש את הצורך הזה. בסופו של דבר, זוגיות היא משהו שעוזרת לאנשים להשלים את מה שחסר להם. בין אם זה אהבה, תשומת לב, שליטה וכו'. לדעתי, אנשים שהם מאוד עצמאיים, שלמים עם עצמם ואין להם הרבה דרישות בחיים, בד"כ ימצאו את עצמם ללא הצורך בזוגיות. בשבילם זוגיות יכולה להיות דבר מאוד מעיק ומפריע להתפתחות האישית שלהם או סתם לחיים האישיים והפרטיים שלהם. וכמובן, זה שאין לנו זוגיות, זה בהחלט לא אומר שאנחנו לבד. וזה דבר שהרבה אנשים מתבלבלים איתו ולכן לוחצים עלינו למצוא זוגיות. כי זוגיות אינה הבטחה שבן אדם לא יהיה לבד, גם בתוך מערכת היחסים. לסיכום, משפחתי החביבה כבר מכירה אותי מספיק זמן לדעת שאם החלטתי משהו, אין מה להתווכח. אני בן אדם עם פיוזים קצרים וברגע שלא מוכנים לקבל אותי ואת הדרך שבחרתי בחיי, אני מנתקת קשר. ומישום מה, למשפחה מאוד חשוב להמשיך להיות איתי בקשר
לגבי אם לספר למשפחה או לא על א-מיניות. סיפרתי לאמי שתחיה שאני לא נמשכת מינית לגברים ונשים והיא ישר דרשה שאעשה בדיקות הורמונליות. שאלך לטיפול בגלל פגיעה מינית שהיתה לי בילדות ומה לא. הבנתי שזה מוקדם מידי לספר לה על הנטייה הזו. אמנם היא אמא, אך כמו רוב האנשים, קשה לה לקבל את מה שהיא לא מבינה, או מה שהורגלה לראות כ"לא נורמלי". למרות שאין שום הוכחות מדעיות שזו בעיה. לגבי המקרה שלי, החלטתי שזה יהיה נכון יותר לחכות שתהיה מודעות יותר גדולה למושג ולנושא. בד"כ מי שעושה את העוול והפגיעה הכי גדולה לבעלי נטייה שונה מהנורמה, זו המשפחה עצמה. לכן, אם אתה בכל זאת חושב לספר להם, אני מציעה לקבל הדרכה טובה מנצנץ או מגאיה, הנציגה שלנו (או פשוט להיות יותר מעורה בפורום. הרבה פעמים הנושא הבעייתי מול המשפחה והסביבה עולה ומתפתח שוב דיון עם דעות מאוד טובות). ככל שיש יותר מידע על הנושא, כך קל יותר להתעמת מול המשפחה שישר תפרש את הא-מיניות כבעיה פיזיולוגית או פסיכולוגית. בהצלחה!
הבעיה הזאת הייתה קיימת תמיד, אבל כצפוי היא מתעצמת ככל שאני מזדקן (אני בן 19 כיום) יש לי סלידה ממין בפרט וממערכת יחסים בכלל, ואלה דברים שאני לא מעוניין בהם, אבל אני נתקל יותר ויותר בלחץ סביבתי למצוא חברה. לצערי לא להיות במערכת יחסים זה משהו שלילי בחברה, וגורם לאנשים לראות אותך כפחות מוצלח\פגום או אפילו גיי בארון. לא ממש אכפת לי מהלחץ החברתי, יותר מפריע לי הלחץ מהמשפחה שלי, שלא לוחצים עלי, אבל ברור שזה נראה להם מוזר ושהם קלטו שמשהו לא בסדר, והם מידי פעם מעלים את הנושא ואין לי הרבה מה לענות להם. אולי מישהו כאן נתקל במצב דומה ויכול לייעץ לי מה לעשות? אני לא רוצה להגיד להורים\לסביבה שאני א-מיני (ואני גם לא בטוח באמת שאני כזה) אשמח לעזרה.. בתודה מראש
