לחישות כשפים
על מייק אולדפילד, לא ממש מדברים פה.
אולי זה בגלל שהוא יותר מוזיקת עולם מרוק, ואולי מסיבה אחרת כלשהי.
אבל מה זה משנה ?
מדבור באמן מוכשר, שמתישהו גם עשה מוזיקה מצוינת שכיף לצאת איתה לטריפ.
אחד מאותם אלבומים טריפיים שלו, הוא Incantations.
האלבום יצא ב-1978, ומורכב מיצירה אית הנושאת את שם האלבום, ומפוצלת ל-4 חלקים שביחד יוצרים אלבום שאורכו 72 דקות.
אולדפילד מנגן כאן על המון כלים : גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, גיטרה באס, 3 סוגי סינתיסייזרים, 3 סוגי כלי הקשה, נבל, פסנתר ואורגן פארפיסה.
כמו כן, הוא צירף נגנים נוספים שניגנו בחליל וחצוצרה, חבורה שניגנה בתופים אפריקאיים ואת פייר מורלן מגונג, שניגן בוויבראפון ותופים.
כששומעים את האלבום, מדמיינים שנמצאים על חוף הים עם הרבה אנשים, עומדים במעגל סביב מדורה ועושים טקס וודו או משהו בסגנון.
יש כאן מקהלה של בנות מקווינס קולג' ומאדי פריור מ-Steeleye Span, שמפליאה בקולה ותורמת לאווירה המכושפת והטריפית של האלבום.
בסה"כ, מדובר באלבום נפלא, למרות שהוא לא הטוב ביותר שלו.
התואר הזה שמור ל-Ommadawn.
האלבום הזה יכל להיות מושלם, אם רק היה מתקצר בכמה דקות בחלקים 3 ו-4, שבמקום לפתח את העלילה עוד יותר, פשוט חוזרים אחורה למה שכבר נוגן ונשמע, ויוצרים Reprise מיותר.
על מייק אולדפילד, לא ממש מדברים פה.
אולי זה בגלל שהוא יותר מוזיקת עולם מרוק, ואולי מסיבה אחרת כלשהי.
אבל מה זה משנה ?
מדבור באמן מוכשר, שמתישהו גם עשה מוזיקה מצוינת שכיף לצאת איתה לטריפ.
אחד מאותם אלבומים טריפיים שלו, הוא Incantations.
האלבום יצא ב-1978, ומורכב מיצירה אית הנושאת את שם האלבום, ומפוצלת ל-4 חלקים שביחד יוצרים אלבום שאורכו 72 דקות.
אולדפילד מנגן כאן על המון כלים : גיטרה אקוסטית, גיטרה חשמלית, גיטרה באס, 3 סוגי סינתיסייזרים, 3 סוגי כלי הקשה, נבל, פסנתר ואורגן פארפיסה.
כמו כן, הוא צירף נגנים נוספים שניגנו בחליל וחצוצרה, חבורה שניגנה בתופים אפריקאיים ואת פייר מורלן מגונג, שניגן בוויבראפון ותופים.
כששומעים את האלבום, מדמיינים שנמצאים על חוף הים עם הרבה אנשים, עומדים במעגל סביב מדורה ועושים טקס וודו או משהו בסגנון.
יש כאן מקהלה של בנות מקווינס קולג' ומאדי פריור מ-Steeleye Span, שמפליאה בקולה ותורמת לאווירה המכושפת והטריפית של האלבום.
בסה"כ, מדובר באלבום נפלא, למרות שהוא לא הטוב ביותר שלו.
התואר הזה שמור ל-Ommadawn.
האלבום הזה יכל להיות מושלם, אם רק היה מתקצר בכמה דקות בחלקים 3 ו-4, שבמקום לפתח את העלילה עוד יותר, פשוט חוזרים אחורה למה שכבר נוגן ונשמע, ויוצרים Reprise מיותר.
