לחימה = הרמוניה ? אי דונט ת´ינק סו.
שלום בן. > במובן הרחב ביותר, לחימה = הרמוניה. > לכאורה מדובר בשני דברים מנוגדים: מצד אחד לחימה במשהו, מצד שני > הרמוניה עם משהו, אבל כאשר מתבוננים על כך רגע נוסף, מבינים שבכל > מקום שאפשר להגיד ``לחימה``, אפשר לנסח זאת גם כ``הרמוניה``. > מה שאנחנו נמצאים איתו בהרמוניה, לא יכול לפגוע בנו. > לדוגמא, אם מישהו תוקף אותנו עם סכין ואנחנו נפגעים מהתקיפה שלנו, > לא היינו בהרמוניה עם התוקף ועם הסכין. עובדה: הסכין פגעה בנו! אני חושב שהשימוש שלך במילה הרמוניה לא מתאים כאן. מתוך מילון אוקספורד : Harmony(N) 1 a state of agreement (of feelings, interests, opinions etc) 2 a pleasing combination of related things אם אנחנו באמת בהרמוניה עם הדוקר, ההרי שהמעשה המתבקש ביותר הוא לקפוץ ולהשתפד על הסכין : אז יש ביננו הסכמה, אז יש ביננו התאמה אמיתית, משותפת לשני הצדדים הלוקחים חלק בסיטואציה. אלא שסיטואציה בה מישהו רוצה לדקור אותי אינה סיטואציה הרמונית, ורובנו איננו רוצים לעשות אותה כזאת. הנמר הרודף אחרי אנטילופה מתנהג לפי טבעו. האנטילופה הנסה ממנו בבעתה נוהגת גם היא לפי טבעה. שניהם גם יחד פועלים לפי, מכורח ומתוקף "חוק הטבע", ועל הטבע אנו אומרים תמיד שהוא "הרמוני". האם כאשר הנמר יתפוס את האנטילופה - הוא יפר את ההרמוניה ? או אולי כאשר האנטילופה תחמוק מהנמר - היא תפר את ההרמוניה ? הרי זה ברור שלא זה ולא זה. ההרמוניה הטבעית כאן אינה במסגרת הסיטואציה אלא במסגרת הרחבה של הטבע והעולם כולו. ההרמוניה ביננו לבין התוקף קיימת בכל מקרה. הוא יבצע פעולה ואנחנו נגיב או לא נגיב - וזו תהיה התגובה המתאימה ביותר לסיטואציה. החיים הם לא סולם תווים - זה המרבע את עולם הצלילים; - הם זורמים וחסרי צורה, בלתי מתמצים, לעולם אינם חוזרים על עצמם. אין דבר שהוא נכון יותר או פחות. כל מה שאפשרי הוא נכון. לנמר אין אפשרות לאכול עשב. האנטילופה לא תרדוף אחרי הנמר לצודו, כי היא לא צויידה באפשרות זו מלכתחילה. אבל לנו, בני אנוש, יש אפשרות בחירה. יש לנו תודעה היודעת את עצמה. ולכן נפתח בפנינו מרחב הפעולה האינסופי. האם יש משהו שניתן לעשותו והוא "לא כדרך הטבע" ? צריך לאמר : "לא כדרך עולם הטבע חסר האדם". אבל אנחנו קיימים בעולם הטבע עם האדם, ולכן כיצד נוכל לדעת אם הדוקר מבצע פעולה שעלינו לחמוק ממנה או להענות לה, לזרום איתה, להשתתף ולהתמזג בה ?
שלום בן. > במובן הרחב ביותר, לחימה = הרמוניה. > לכאורה מדובר בשני דברים מנוגדים: מצד אחד לחימה במשהו, מצד שני > הרמוניה עם משהו, אבל כאשר מתבוננים על כך רגע נוסף, מבינים שבכל > מקום שאפשר להגיד ``לחימה``, אפשר לנסח זאת גם כ``הרמוניה``. > מה שאנחנו נמצאים איתו בהרמוניה, לא יכול לפגוע בנו. > לדוגמא, אם מישהו תוקף אותנו עם סכין ואנחנו נפגעים מהתקיפה שלנו, > לא היינו בהרמוניה עם התוקף ועם הסכין. עובדה: הסכין פגעה בנו! אני חושב שהשימוש שלך במילה הרמוניה לא מתאים כאן. מתוך מילון אוקספורד : Harmony(N) 1 a state of agreement (of feelings, interests, opinions etc) 2 a pleasing combination of related things אם אנחנו באמת בהרמוניה עם הדוקר, ההרי שהמעשה המתבקש ביותר הוא לקפוץ ולהשתפד על הסכין : אז יש ביננו הסכמה, אז יש ביננו התאמה אמיתית, משותפת לשני הצדדים הלוקחים חלק בסיטואציה. אלא שסיטואציה בה מישהו רוצה לדקור אותי אינה סיטואציה הרמונית, ורובנו איננו רוצים לעשות אותה כזאת. הנמר הרודף אחרי אנטילופה מתנהג לפי טבעו. האנטילופה הנסה ממנו בבעתה נוהגת גם היא לפי טבעה. שניהם גם יחד פועלים לפי, מכורח ומתוקף "חוק הטבע", ועל הטבע אנו אומרים תמיד שהוא "הרמוני". האם כאשר הנמר יתפוס את האנטילופה - הוא יפר את ההרמוניה ? או אולי כאשר האנטילופה תחמוק מהנמר - היא תפר את ההרמוניה ? הרי זה ברור שלא זה ולא זה. ההרמוניה הטבעית כאן אינה במסגרת הסיטואציה אלא במסגרת הרחבה של הטבע והעולם כולו. ההרמוניה ביננו לבין התוקף קיימת בכל מקרה. הוא יבצע פעולה ואנחנו נגיב או לא נגיב - וזו תהיה התגובה המתאימה ביותר לסיטואציה. החיים הם לא סולם תווים - זה המרבע את עולם הצלילים; - הם זורמים וחסרי צורה, בלתי מתמצים, לעולם אינם חוזרים על עצמם. אין דבר שהוא נכון יותר או פחות. כל מה שאפשרי הוא נכון. לנמר אין אפשרות לאכול עשב. האנטילופה לא תרדוף אחרי הנמר לצודו, כי היא לא צויידה באפשרות זו מלכתחילה. אבל לנו, בני אנוש, יש אפשרות בחירה. יש לנו תודעה היודעת את עצמה. ולכן נפתח בפנינו מרחב הפעולה האינסופי. האם יש משהו שניתן לעשותו והוא "לא כדרך הטבע" ? צריך לאמר : "לא כדרך עולם הטבע חסר האדם". אבל אנחנו קיימים בעולם הטבע עם האדם, ולכן כיצד נוכל לדעת אם הדוקר מבצע פעולה שעלינו לחמוק ממנה או להענות לה, לזרום איתה, להשתתף ולהתמזג בה ?