לחיי הקיבעון.

[ינוקא1]

לחיי הקיבעון.

התהליך הקבוע בעולם הוא "עושה חדשות - בעל מלחמות".

תמיד אנשים שמביאים משהו חדש צריכים להילחם במימסד ישן מסואב ומקובע , שהקיבעון שלו גורם לו לפסול מראש את החדש.

(ואגב , יום אחד גם החדש עצמו יהפוך לישן מסואב ומקובע כזה).

דוגמה נהדרת לקיבעון כזה התפרסמה היום -

 

[בן טל-שחר]

מעניין.

כשקראתי את הכתבה הרגשתי תערובת של כל מיני רגשות. אחת מהן היתה שמחה. הרגשתי בטוח ומוגן. יש גם משהו נעים, מוגן ושפוי בכך שמבוגרים מסננים לפי מיטב שיקול דעתם את מה שמגיע אל בני הנוער. ודאי שהם עושים הרבה טעויות בדרכם, ככל אדם. הרגשתי גם אכפתיות, טוב לב ורצון טוב אמיתיים מצד "המגבילים". אהבתי את המכתב של א. אורן, דובר משרד החינוך. חשתי שם, בין היתר, כנות ואהבה. בעיני זה פשוט נפלא.

 

[ינוקא1]

זה היה פעם

פעם גם לתוכניות כמו "רגע ודודלי" הצמידו פסיכולוג כדי שהמסרים בתוכנית יהיו חיוביים ומתאימים לנפשותיהם הרכות של בני הנוער

היום כבר זה לא השיקול המרכזי . . .

בכל אופן תודה על הזווית השונה אותה הארת !

 

[בן טל-שחר]

הו, כילד לא אהבתי כל כך את "רגע עם דודלי".

אם כי אהבתי את הסרטון המצוייר בהתחלה. יאמי

תודה על התודה