לחיים

מולה

New member
לחיים../images/Emo48.gif

משהו ששמעתי פעם ממורה אחד, אני לא ערבה לאותנטיות: מה מקור המנהג שלנו להגיד "לחיים" כשאנו שותים בצוותא? בתקופת הסנהדרין, כאשר אדם עבר עבירה שעליה נידון למיתה בידי בית הדין, לאחר שנגזר דינו ולפני הוצאתו להורג, היו משקים אותו יין כדי שיתשתכר, ורגעיו האחרונים יקלו. (עד כאן - עובדות ידועות. המקור בגמרא בסנהדרין איפשהו, אין לי את הטקסט לפני). ועכשיו - דברי המורה: בשל פרוצדורה זו, במשך הזמן נוצרה בתודעה העממית אסוציאציה - בין שתיית יין לבין דין המוות. כאשר חבורת אנשים שותה יחד, מכריזים "לחיים" כדי להבחין בית שתייה שלקראת המוות ובין שתיה של חיים.. אהבתי את ההסבר, והוא נראה לי די סביר. אם אתם מכירים הסברים אחרים למקור הביטוי, או הסברים מעניינים לביטויים עבריים אחרים, אשמח לשמוע - אני אוספת מידע איזוטרי שכזה.
 
הסבר שאני שמעתי

וגם אני לא ערבה לאותנטיות שלו: מאחר ורווח ה"נוהג" להרעיל האחד את השני במשקה, נהגו האנשים למלא את הכוסות עד הסוף, היו משיקי לחיים בחוזקה, בכדי שטיפות משקה יעברו מכוס אחת לשניה. כך היה בטוח האחד כי השני לא הרעיל אותו. (מבטיחה ליישם את הנוהג הזה במסיבת פורים )
 

מולה

New member
נכון, אבל..

ההסבר הזה די רווח, וכנראה שהוא גם נכון, אבל הוא מתייחס רק לנוהג להשיק כוסות. מה שאני חיפשתי היה ההסבר לברכה "לחיים",(לעומת "צ´ירס" האמריקאי, למשל). תודה, בכל אופן
 
סקול ../images/Emo72.gif

שמעתי בתכנית "שעה היסטורית", שהויקינגים נהגו להשתמש בגולגלות אויביהם ללגימת שיכר. סקול = גולגולת .
 
ושוב השוואה לגרמנית

בגרמנית אומרים ZUM WOHL שזה בדיוק כמו לחיים. לא שאני יודע מאיפה זה בא, אבל אנחנו לא לבד בקטע הזה של על החיים ועל המוות
 

Ofericko

New member
חמשת החושים

באותו עניין וסיבה שונה להשקת הכוסות זו בזו: מנהג עתיק הוא שתיית היין בצוותא. מנהג עתיק ומקובל ביותר מחברה אחת. השותים מן היין, המסבים בצוותא מעוניינים לשתף את כל חמשת חושיהם במעמד. אי לכך ובהתאם לזאת: העין רואה את כוסות היין. האוזן שומעת את נקישת הכוסות זו בזו. האף מריח את ריח היין (מריחים לפני הלגימה - כזכור) הלשון טועמת את טעמו של היין וחשה את הטקסטורה שלו. לחיים!
 
למעלה