לחיות עם הכאב....

גל ים..

New member
לחיות עם הכאב....

אנו חיים בעולם מטורף..פיגועים אסונות רצח זוועות ותאונות דרכים... בכל יום מחדש מצטרפים למעגל הכאב הזה עוד ועוד אנשים ..מכיוון שהפיגוע של אתמול הפך לדבר ישן והרי כך העולם סובב.. החלטתי לכתוב על החיים עם הכאב.. ואולי רק לומר שגם אם נדמה שאנו ממשיכים בשיגרת חיינו הבלתי פוסקת..ואתם שם שחווים את הכאב יום יום ...חשים בו הולכים איתו לישון ומתעוררים איתו אז שתדעו שגם אם לא תמיד אנו יודעים מה להגיד..וגם אם לא תמיד אנו מוצאים את המילים הנכונות לומר לכם ...אנחנו בהחלט איתכם ..רק לבשנו מסכה על הפנים וממשיכים בשגרת חיינו כדי שנשאר שפויים... לחיות עם הכאב.. האובדן הזכרונות שלעולם לא נעלמים כצלקות על גופך כסימני דרך בדרכך הארוכה.. לחיות עם הכאב להתעורר אל בוקר נפלא לראות את השמש זורחת אך לעולם לא לחוש את חמימותה... לחיות עם הכאב עם העצב התוגה לדעת עוד יום עבר חלף ואתה בתוכם עובר ושב הולך מתרחק מתקרב בא צועד אך לעולם לא חש את הטעם הנפלא.. זכרונות של פעם שמנו בכספת קטנה שמרנו עליהם מכל משמר לבל ינזקו בעת צרה... זכרונות של פעם מזמן נכתבו על דם ליבך צועד איתם יום יום שעה שעה.. לחיות עם הכאב מעמסה כבדה ושק דמעותיך אנה יפנה מתיי תנוח גם אתה? גל
 
להתמודד איתו

כמה צר לי,שעם שלם חי מזה מספר שנים במצב של אי-ודאות במצב של אוכלים-ישנים כמה צר לי, שלדור צעיר ומלא תקווה אין מילה אחרת להגדרה אלא,חיה-בחוסר תקווה זוכר ימים אחרים לא,זו איננה נוסטלגיה.. אבל אני גדלתי בתקופה הרבה יותר נעימה בה היה מקום לחלום בה היה מקום למשאלה בה גם הגשימו אותה,בשניה.
 

גל ים..

New member
גם אני זוכרת תקופה אחרת שונה...

זוכרת תקופה אחרת שונה.. זה לא היה מזמן... היינו הולכים לסיפרייה לקרוא ספרים לעשות עבודות.. היום נכנסים למחשב לחפש את האתר ומעתיקים תוך חמש שניות... פעם היית יודע שאפשר לטייל בחוץ בערב כי זו השעה הכי קסומה לשחק תופסת מחבואים וללכת עם החבר´ה לא-ש ולהתחבא בפרדס של השכנה.. היום אין פרדסים וחבורות הנוער מדברים איתך על נסיעה להודו להזרק בין ריחות הקטורת והבשמים לעשן חשיש וסמים.. ולטפס על ההימלאייה למצוא שם אולי את אלוהים.. והילד מדבר שפה זרה משונה.. אמא נו תלחצי אנטר או תעשי איקס שם למעלה בסרגל הכלים כדי לצאת מהתוכנה.. תוכנות תוכניות מחשבים משחקים ורק לפני ימים ספורים התוכניות היחידות היו אלו בטלוויזיה בצבעים.. אתה מביט בו ילדך שלך דרדק בן שמונה ניראה כמו גבר עם מבט רציני על הפנים אתה שואל את עצמך היי ילד תזרום לאט חייך רק התחילו לפני מספר חודשים.. עומד נבוך שם בפינה שואלת אותך או אולי את עצמי ילדי שלי מתיי גדלת ואולי אני השתנייתי כל כך עם השנים?? מציאות אחרת שונה ילדי שנות האלפיים מבוגרים קטנים ואתה שם עומד מולם נבוך ונגמרות לך המילים... גל
 
פינת הנוסטלגיה

אנחנו תמיד שוקעים בה כשהמציאות לא מחמיאה אנחנו תמיד נאחז בה להרפק על דברים אותם לא נגשים עוד
 

גל ים..

New member
נוסטלגייה כשמה כן היא ...

היא גורמת לך להרגיש בפנים שפעם הדברים שהיית בתוכם היו הדברים האמיתיים.....שחלום שחלמת על העתיד הגדול והנאור בעצם היתה בועה גדולה...מה שמוכיח שכל תקופה יש לנצל אותה ולהרגיש את מתיקותה...ונוסטלגייה תמיד גורמת לי להרגיש טוב..רומנטית ללא תקנה.. גל
 
למעלה