לחיות בצד החיים

[fiore1]

לחיות בצד החיים

אמיר שלום, אתמול ביקרתי באחד הכפרים בגליל, תוך כדי שאני מטיילת בין השבילים נזכרתי בחלום שהיה לי לאורך הרבה שנים לגור במקום כזה ולארח בחצר לארוחות בתשלום. היתה לי תחושה מאד מוזרה...הרגשתי פתאם איך כל החיים אני חיה שני מסלולים מקבילים, אחד שהוא המסלול של החלומות שבו אני מוגשמת וממומשת ועושה דברים גדולים, ואחד הוא המסלול שבו אני חיה שאומר עוד מעט כשהדברים קצת יסתדרו אני יעשה... ותמיד אני עוד לא מוכנה, ותמיד יש עוד מעט וזה עוד לא הזמן והחיים עוברים. בינתיים אני כן נמצאת במקום שבו הרבה שדות של החיים שלי השתפרו ובכל זאת...רציתי להתייעץ איתך: יש לי המון חלומות חלקם החזיקו זמן לאורך תקופה וחלקם מתמוססים באופן מיידי, בכל אופן הם עדיין כולם כאחד שרויים מופיעים ונמוגים בתוך ענן של חוסר בהירות הכורע תחת עומס חיי היומיום. את חלקם ניסיתי לממש ואיפה שהוא סטיתי מהמסלול 1. איך אתה מזהה אם חלום הוא פנטזיה דמיונית (אני יודעת שבטח תענה לי שהעשייה היא המדד, אבל אין איזה צעד לפני כן...לפני שאני זורקת עצמי בכל המרץ לעוד מקום שאעזוב אחר כך..או שלא יהיה זה? 2. מה עושים כדי להתחיל (בעיקר אם המציאות שלי היא של "לסגור את החודש" ומעט מרחב כלכלי?) 3. איך מתגברים על שכנועים ואמונות פנימיות שעוצרות... תודה fiore

 

[אמירדרור]

דרך המימוש

שלום ! תודה על ההזדמנות להתמודד עם שאלה כל כך חשובה ! אני רוצה לענות בכמה שלבים. ראשית להזמין אותך להרצאה בת"א. הערב, 8 וחצי. הנושא, כמובן - שאלות של מימוש אישי בעבודה. פרטים בהודעה שכתבתי. המפגש, כמו שאני נוהג לקיים אותו איננו "הרצאה" אלא אפשרות לחוש את האווירה הזאת שהתהליך נושם אותה, את הכלים שנדרשים להתמודדות עם חששות ואתגרים שאת מדברת עליהם. זה דבר אחד. חלק שני - שאלות של מקום הפנטזיה, הקשבה לפנטזיה וכו' - אני רוצה לבקש מאחד המשתתפים בסדנה להתייחס לעניין כי אני מרגיש שהוא ניסח את הנושא לעצמו לא מזמן באופן חד ומיוחד. נראה אם זה יתאים לו ומתי. במידה וזה לא יסתדר נפתח על זה פינג פונג. או קי ? להתראות בינתיים, אמיר

 

[ארגמן1]

פנטזיה

fiore, אני מזדהה עם התחושות שכתבת עליהן ורוצה לשתף אותך בפנטזיה אשר בחיים שלי, כפי שכתבתי עליה לאמיר ולמשתתפי הסדנא: יש לי פנטזיה לגבי עצמי וחיי, מעין חזון אחרית הימים, ואני מצפה שיום אחד היא תתגשם. מעין חיים דמיוניים עתידיים בגן עדן עלי אדמות שבו הכל טוב ונעים, אני מאושר ומסופק, יש לי אהבה, זוגיות וקבלה עם בת זוג אופטימלית, ילדים, יחסי משפחה טובים, חיי חברה, אוסף חוויות חיוביות, עשייה מספקת וכו'. כל מה שהייתי רוצה להיות ואני לא. איך שהייתי רוצה לחיות ואני לא, כל מה שהחמצתי עד היום. הבנתי כי הפנטזיה הזו היא ביטוי למערכת הציפיות שלי מעצמי ומהחיים, לחיפוש אחר סיפוקים ולצורך בפיצוי חסכים רגשיים שמוצאם בצרכי הילדות. מצאתי כי הפנטזיה שלי היא יצירה של חוסר וויתור על עבר טוב יותר, עבר מפואר, ממצה ומספק. עבר המאפשר שקט בהווה, שקט המאפשר יצירת עתיד טוב יותר. לפנטזיה שיצרתי יש תפקידים בחיי: 1. תקווה ואופטימיות. 2. הגנה וירטואלית מהמציאות ובריחה לחיים דמיוניים חסרי התמודדות. 3. הצדקת הימנעות מעשייה והתמודדות, ושלילה של המציאות הקיימת. אז אני מסתתר, ממתין בציפייה. חי בתקווה שיקרה איזה קסם, שהיקום יזמן לי הפתעה טובה שאוכל להכיל אותה. כבמטה קסם העבר ישודרג רטרואקטיבית, ובהתאמה גם ההווה והעתיד. הפנטזיה הזו לחיים ממומשים ומסופקים גורמת לי לאכזבה ולתסכול, כי היא אינה מתגשמת ואף מתרחקת ככל שעובר הזמן. הפער בין המציאות לפנטזיה מתסכל. הפנטזיה מנותקת מהמציאות ומנתקת אותי מהמציאות. שום דבר במציאות אינו תואם אותה, ולכן אינו מספק. יוצא שאני חי מעין חיים כפולים שאין ביניהם קשר – החיים האמיתיים והחיים הוירטואליים. לגבי השאלה כיצד מזהים אם חלום הוא פנטזיה דמיונית נראה לי שההבחנות הבאות נותנות את התשובה: פנטזיה המבוססת על כמיהה לעבר טוב יותר היא אשליה. פנטזיה המבוססת על כמיהה לעתיד טוב יותר היא חלום. חלום המבוסס על קבלה עצמית הוא חזון. בהצלחה!!

 

[tr32]

למות בצד החיים ../images/Emo18.gif

פעם, כשהיינו קטנים, אהבנו לרוץ... אהבנו לחלום... צחקנו בלי סיבה מיוחדת, והרבה... ואז (הורים עם פחדים) התחילו להגיד לנו: "תיזהר - אם תרוץ, תיפול..." "תפסיק כבר לחלום..." "זה לא מצחיק..." אז, בהתחלה, הפסקנו לרוץ, אח"כ, הפסקנו לחלום, אז מה הפלא, שגם הפסקנו לצחוק...

סליחה על הפתיחה הצינית-מציאותית הזו, אבל ככה זה אצל רובנו. בסך הכל (וסליחה על הפשטנות) שני מנגנונים מניעים אותנו בחיי היום יום: עשה = הרגלים אל תעשה = פחדים עכשיו את מבינה למה אנו מעלימים את החלומות בענן פחדים? לשנות הרגלים או לעבור דרך פחדים - זה כמו למות, אז מה הפלא שאנו מפחדים מזה פחד מוות? רוצה להתחיל בשינוי? אז תתחילי בקטן, בזהירות - הכל כדי שהתת-מודע לא יתעורר ויפעיל את מנגנון הפחדים המפורסם שלו, תתחילי לכתוב את החלומות, תהפכי את זה לתוכניות, תזהי איפה התת מודע מתחיל להפחיד, קצת תשני הרגלים, והופ, בלי להרגיש - התחלת את המסע לעבר החלום

ותזכרי: " אם תמיד תעשי מה שתמיד עשית, תגיעי רק למקומות שבהם כבר היית..." בהצלחה בדרך (ולא להסס לבקש עזרה) ממני, אחד שהתחיל שינוי, ופתאום מצא את עצמו בגליל...

 

[אמירדרור]

wellcome

במקום טוב בגליל ? מוכן לשתף בדרך שאתה עשית ובשינויים שחוללת ? מזמין אותך להכיר את הכלי שאני מצאתי שעוזר בעבודה עם הפחד שיחת הקוף המשך יום . . . יום . . נגיד . . . צהוב חזק ! אמיר

 

[tr32]

הכי טוב! (דויד גר כאן) ../images/Emo8.gif

תודה. אקרא את הלינק וגם אשתף, ואולי אפילו יום אחד אפרסם את התוכניות המפורטות לבניית: "מחולל שינויים קינטי" (אבל אני עוד עובד על האבטיפוס)