לחיות אוטיזם

[ענתנוי]

לחיות אוטיזם

הדיון בכתבה עבר לדיון מעשי אז יש לי שאלה שלא קשורה לכתבה הזו:

ידוע שאוטיזם זה מצב קבוע ולא זמני או חולף. נניח שאכן מדובר בנכות/קושי/מחלה/לקות. השאלה המעשית היא "איך חיים עם זה". האם אתם מכירים שיטות שמלמדות את האוטיסט לחיות בשלום עם עצמו? להגיע לעצמאות למרות הקשיים שלו? לפתח את הכישורים המיוחדים והחריגים שלו? להיות אדם שלם, מאושר ותורם לחברה - למרות הנכות שלו?

 

[אמא לנער אוטיסט]

קודם כל: אהבה, קבלה, ושמירה על כבודו.

 

[1דרור ב]

אני ממליץ

מתוך התנסות עצמית,להשתמש בפעילות ספורט למרחקים או משכי זמן ארוכים.ריצה הליכה שחיה רכיבה על אופניים,וכל פעילות מסוג זה שאפשר לבצע בשטח הפתוח.מה משיגים,הקבלה לחיים התמודדות עם התמדה
כוח מנטאלי,התמודדות עם הצלחה או עם אי הצלחה ועוד לא מעט ענינים והרבה בריאות .הכל בגישה של למידת עצמך שליטה ביכולות והעברת היכולות האלה לחיים.לא צריך מדריך לא צריך כלום מלבד לצאת החוצה ולהתחיל.רצוי רק לעשות בדיקת בריאות ספורט לפני.

 

[רואה 6 6]

מאוד תומכת בהצעה של דרור וגם,

לא לפסול אהבות של הילד/מבוגר ב "אבל זה תחום מצומצם....אבל אף אחד לא עושה ככה...."וכאלה.
לנסות להבין מה הפס שעליו מתקדם ,מה המוד: יש כאלה שאוהבים מהירות ומתח,יש כאלה שזקוקים לרוגע מוחלט, ולספק את זה,ללא קשר לסביבה.

 

[רונן שפירא1]

מה שעבד אצלי זה תהליך האבחון והמודעות

שזה יצר לגבי מה אני יכול לעשות ומה לו, מאיפה הקשיים שלי, חלקם לפחות, והדרך להתמודד עם מה שניתן להתמודד.
לא כל אוטיסט מסוגל להגיע לעצמאות אבל כל אחד יכול לפתח את הכישורים המיוחדים והחריגים שלו ולהיות מאושר, תרומה לחברה זה עיניין יחסי ולא חשוב. כל עוד האדם מגשים את עצמו.
אבל בשביל זה צריך להבין את הנכות ואת הלקויות ולהודות בהם.
או כמו שאומר המשפט הידוע:
"אלוהים, תן לי את האומץ לשנות מה שאפשר לשנות, את הכוח לקבל מה שאי אפשר לשנות, ואת החוכמה להבדיל בין השניים".