לחברי הפורום

לחברי הפורום

אני מעתיקה לפה הודעה שרשמתי בפורום "אפי היקרה" אולי גם אתם תוכלו לעזור... בסוף ההודעה יש קישור לשירשור מפורום אפי היקרה, יש שם תגובות להודעתי + תגובות שלי שבהן יש עוד מידע על המצב שלי... אני בת 17, יותר נכון יש לי יומולדת 17 עוד חודש ואני גרה עם אמא שלי בלבד (הוריי גרושים). מכל מיני סיבות אני יוצאת מהבית בזמן הקרוב. לידע כללי זה נובע מכך שאמא שלי מתעללת בי מגיל מאוד צעיר כיוון שהיא שונאת אותי (בכל פורום בו אני כותבת לא מאמינים לי שהיא שונאת אותי. אז בבקשה, לא לומר שזה לא אפשרי ולנסות להסביר לי שהיא כן אוהבת אב לא יודעת איך להראות את זה, כי גם אם זה מאוד קשה להאמין היא שונאת אותי ואמרה לי לפני כשלושה שבועות שהיא מצטערת שלא שרפה אותי כשהייתי ילדה קטנה). אני כנראה עוברת להוסטל, או לגור עם אבא שלי. החסרון היחידי של ההוסטל הוא שאני צריכה לצאת משם בגיל 18, וגם ככה עד שאני אעבור אני כבר אהיה בת 17 + כי המעבר כרוך בתהליכים שונים. המצב הכלכלי של אבא שלי לא הכי טוב. הוא יוכל לספק לי רק את הדברים ההכרחיים וגם זה בקושי. אמא שלי לא רוצה קשר איתי מהרגע שאצא מהבית ואין לי למי לפנות לעזרה. הבעיה שלי היא כלכלית. אבא שלי אומנם יוכל לספק לי דברים הכרחיים - אוכל, בגדים כשצריך (ואני באמת לא דורשת הרבה, אני הולכת כבר כמה חודשים עם 2 מכנסיים כי אמא שלי לפעמים לא רוצה לקנות לי וכשהיא כן קונה לי היא לא מפסיקה להעליב אותי בגלל המשקל שלי) וזהו. אני מחפשת עבודה, על מנת שאוכל לחסוך ולקנות דברים שאני באמת צריכה. אני לא מדברת על מותרות אלא על דברים הכרחיים שחלקם אבא שלי לא יוכל לספק לי. כמו שכר לימוד לבי"ס הפרטי (אקסטרני) שאני לומדת בו בגלל בעיות שונות. אני צריכה לשלם רק שכר לימוד של שנה ומדובר ב-10,000 ש"ח. אני לא יכולה לעבור לבי"ס רגיל שבקושי עולה כסף גם בגלל שאני לא מצליחה להתמודד במסגרת הרגילה והלא מתחשבת, וגם כי כבר עשיתי כמה בגרויות אקסטרניות ואם אעבור חזרה לאינטרני הבגרויות לא יחשבו ואז אצטרך לחזור על כמה שנים בשביל להשלים. (אני כרגע בי"א אבל צריכה לחזור על י"א בבי"ס הפרטי והשנה הבאה כבר שולמה לשמחתי. נשאר לי לשלם רק ע י"ב - שנה אחת). אני מוכנה לעבוד בכל עבודה שלא דורשת מגע עם קהל כי יש לי בעיה שנקראת חרדה חברתית = אני מאוד ביישנית ובשביל לטפל בזה אני צריכה כסף ללכת לפסיכולוג כי לבד קשה לי להתמודד עם זה וכרגע אני לא יכולה לממן טיפול. אני מקלידה במחשב מאוד מהר ופירסמתי מודעות להקלדת עבודות אך לא חזרו אליי. גם בייביסיטר אני מפרסמת מודעות ולא חוזרים כיוון שהיכן שאני גרה נהוג "לסדר" בייביסיטר - למשל - הבת של השכנה צריכה בייביסיטר. אבל אין מי שיסדר לי ואין לי שכנים שצריכים. התקשרתי למלונות להירשם כבייביסיטר והם מוכנים רק מגיל 18. הצלחתי להירשם ב-2 אבל לא בטוח שהם יצטרכו אותי הרבה וגם להם יש כבר רשימות של עוד הרבה בנות. אני לא יודעת מה לעשות. אני צריכה להרוויח כסף ומוכנה באמת לעשות ה-כ-ל, אבל אני לא מצליחה להשתלב בעבודות שדורשות עבודה מול קהל (כמו מלצרות וכד'). חיפשתי גם בעיתונים ואני לא מוצאת מודעות שיתאימו לי. בד"כ מבקשים מעל גיל 18. מה אני יכולה לעשות ? סליחה על המגילה. אודה לכם מאוד אם תוכלו לעזור לי.
 

ל ו ל י ת

New member
הי לך

עצה מעשית אין לי אליך אני מאמינה לך. יכול להיות שאמא לאמר לבת שלה שהיא שונאת אותה. וגם בהחלט יש זמנים אמהות מרגישות בהן שנאה לילדים שלהם, יש אמהות שמרגישות את זה יותר רגעים מאשר אחרות. ויש אמהות שמסוגלות לומר לילדה שלהם מה שאמא שלך אמרה לך. זה חבל אבל יש כאלה ואמא שלך היא אחת מהן ואיזה מזל שהיא "רק" אומרת ולא מבצעת. היא אשה קטנה ומסכנה. ואת? נראה שלמרות החרדה שממנה את סובלת (אגב, את יכולה לפנות לקופת חולים, לחלק מהקופות יש הסדרים עם פסיכיאטרים וכן עם פסיכולוגים קוגניטיביים שיכולים לעזור לך במחיר סמלי אם לא בחינם, להתמודד עם חרדה חברתית-זה מצב שאכן אפשר להתמודד איתו ולהיטיב את איכות החיים) יש לך יוזמה וכוחות לשפר את מצבך. וזה מעולה הדבר הזה שיש לך וזה יעזור לך להצעיד את עצמך קדימה. אני מציעה לך להמשיך להביט בעיתונים לשם מציאת עבודה, באזור מגוריו של אביך שאיתו אני מבינה שאת עומדת לגור. איני יודעת בדיוק מה מצבו ולמה לא יוכל לעזור לך יותר אבל מאמינה שאולי אפשר לפנות לרווחה לנסות לקבל עזרה (כלכלית) אולי דרך שם. לגבי בגדים אני שולחת לך מסר כעת.
 
קודם כל תודה על התגובה!

אני אנסה מחר לפנות לקופ"ח שלי... אני מאוד מקווה שיהיה לי את האומץ... אני בסופו של דבר לא אעבור לגור עם אבא שלי. אחותי הקטנה מאוד חשובה לי ואני מעדיפה שהיא תגור איתו ואני אגור בהוסטל. זה בלתי אפשרי ששתינו נגור אצלו גם מבחינה כלכלית וגם כי הוא גר בדירה ממש קטנטונת. דיברתי איתו היום ומצידו הוא מוכן שאחותי תעבור אליו אפילו מחר. יש גם צעד שאני יכולה לנקוט בשביל לזרז את תהליך המעבר להוסטל. בהתחלה לא ממש רציתי לעשות זאת אבל אחרי היום במיוחד אין לי ברירה (אמא שלי איבדה ת'שפיות שלה כנראה היום, כעסה עליי בטענה שאכלתי כמה שניצלים למרות שלא אכלתי, רבה עם חבר שלה והאשימה אותי ובסופו של דבר הכתה אותי. איזה כיף
) אני אדבר מחר עם העוסית במטרה לצאת כמה שיותר מהר מהבית. אני מקווה שעד יולי אוכל כבר לצאת. הסתכלתי בעיתונים, ראיתי שיש כמה הצעות לחדרניות. לצערי אני כרגע לא חושבת שאוכל לעבוד בזה בגלל שזה בשעות הבוקר ואני לומדת, אבל אם לא אמצא משהו אחר עד יולי אז אני אעבוד בזה. זו נשמעת לי עבודה דווקא טובה כי זה לא מצריך מגע עם אנשים. מקווה רק שהגיל שלי לא יפריע.
 
למעלה