חבר של כלם
New member
לחברי הפורום - וידוי
החלטתי לגלות מי אני ולנקות את מצפוני. אני יודע שגרמתי צרות צרורות לחברים, בגלל השובבות הטבועה באופיי, רציתי להרגיש חופשי בתגובותי לנושאים העדינים שצצו בדיונינו, וגם שאפתי לקבל תגובות לדברי, בלי קשר לאישיותי. אני יודע , שקוראים לזה ערמומיות , במינוח שלילי, אבל תאמינו לי כזה הייתי מילדותי: פשוט שובבות. ניסיתי ליצור ענין בכל נושא. נתפסתי על ידי מירי החכמה. נכשלתי ביחוס ציטטה "עליתי על מוקש" – שכתבתי בשמי המקורי, לשם החסוי. וכאשר, נתפסים על חם – אין ברירה אלא להודות על האמת. קשה לי להמשיך במשחקים, כאשר מישהו מכירני באמת. ועכשו לבקשת הסליחות : ליום טוב אוחיון - התנצלות מכל הלב על הסבל שגרמתי לך בימים הראשונים. לא מגיע לך. היית ידיד וחבר לכולם, ו אני הכעסתיך , סתם כדי ליצור ענין . פשוט פרובוקציה. אתה התיחסת אלי ואל אשתי באילת- נהדר ! לא אשכח לך את זה לעולם. לדב אורבך - אדם נפלא. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים, כשחייך אלי באדיבות ובנימוס שלו. מבטיח לך – עוד פעם לא אעשה זאת. לשוגי השונמית – השנונה והנפלאה. השאר במסר אישי. לבי – אשר רקדתי לידה , בקרית חיים. וקבעתי מיד, שהיא אינטליגנטית מאוד, כי היא היתה הראשונה שחשדה בי, ושאלה ישירות – על שמי האמיתי. למירי – כמובן, שהתכתבתי אתה רבות, במסר אישי , בעיקר בימים שניסיתי להרגיע את הרוחות במאבק האיתנים בין עדה –מירי. ואחרון חביב – לך ירון. אני יודע שהכעסתיך, ומכתבך האחרון – במסר האישי - שבר את ליבי. למעשה – הוא אשר גרם להחלטתי להתגלות. נכון אצל מירי – נתפסתי , אבל אצלך נשברתי. קשה היה לי לראותך בצערך, לצורה שכתבתי. אמרתי , באמת מה שחשבתי, ויהיה לי ויכוח רציני אתך. אבל לא חשבתי להלבין את פניך. בשום אופן. כשהעיק עלי מצפוני – כתבתי לך "אנחנו אוהבים אותך" – ואני מתכוון לזה. אני לא קצין סעד שלך. אתה לא זקוק לי. תודה לכולכם וסליחה מכל מי שנפגע ממני – על זה נאמר - "סוף גנב לתליה" יענקלה לוי
החלטתי לגלות מי אני ולנקות את מצפוני. אני יודע שגרמתי צרות צרורות לחברים, בגלל השובבות הטבועה באופיי, רציתי להרגיש חופשי בתגובותי לנושאים העדינים שצצו בדיונינו, וגם שאפתי לקבל תגובות לדברי, בלי קשר לאישיותי. אני יודע , שקוראים לזה ערמומיות , במינוח שלילי, אבל תאמינו לי כזה הייתי מילדותי: פשוט שובבות. ניסיתי ליצור ענין בכל נושא. נתפסתי על ידי מירי החכמה. נכשלתי ביחוס ציטטה "עליתי על מוקש" – שכתבתי בשמי המקורי, לשם החסוי. וכאשר, נתפסים על חם – אין ברירה אלא להודות על האמת. קשה לי להמשיך במשחקים, כאשר מישהו מכירני באמת. ועכשו לבקשת הסליחות : ליום טוב אוחיון - התנצלות מכל הלב על הסבל שגרמתי לך בימים הראשונים. לא מגיע לך. היית ידיד וחבר לכולם, ו אני הכעסתיך , סתם כדי ליצור ענין . פשוט פרובוקציה. אתה התיחסת אלי ואל אשתי באילת- נהדר ! לא אשכח לך את זה לעולם. לדב אורבך - אדם נפלא. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים, כשחייך אלי באדיבות ובנימוס שלו. מבטיח לך – עוד פעם לא אעשה זאת. לשוגי השונמית – השנונה והנפלאה. השאר במסר אישי. לבי – אשר רקדתי לידה , בקרית חיים. וקבעתי מיד, שהיא אינטליגנטית מאוד, כי היא היתה הראשונה שחשדה בי, ושאלה ישירות – על שמי האמיתי. למירי – כמובן, שהתכתבתי אתה רבות, במסר אישי , בעיקר בימים שניסיתי להרגיע את הרוחות במאבק האיתנים בין עדה –מירי. ואחרון חביב – לך ירון. אני יודע שהכעסתיך, ומכתבך האחרון – במסר האישי - שבר את ליבי. למעשה – הוא אשר גרם להחלטתי להתגלות. נכון אצל מירי – נתפסתי , אבל אצלך נשברתי. קשה היה לי לראותך בצערך, לצורה שכתבתי. אמרתי , באמת מה שחשבתי, ויהיה לי ויכוח רציני אתך. אבל לא חשבתי להלבין את פניך. בשום אופן. כשהעיק עלי מצפוני – כתבתי לך "אנחנו אוהבים אותך" – ואני מתכוון לזה. אני לא קצין סעד שלך. אתה לא זקוק לי. תודה לכולכם וסליחה מכל מי שנפגע ממני – על זה נאמר - "סוף גנב לתליה" יענקלה לוי
