מניקור לקרפיון
New member
לזכות את הרבים
מפלגה יש בארצנו "מרצ-יחד" שמה קטנה ונחבאת אל הכלים אך גם בחגווי הסלע הנסתרים פורח לפעמים צבעוני מרהיב שיופיו נסתר מעין. פרח מרהיב כזה ברצוני להראות לעולם (כדי לזכות את הרבים) והוא נחבא בראיון המתפרסם באתר המפלגה עם רני טריינין חבר הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית וראש המחלקה לישראל של הגופים הנ"ל. הראיון הוא כמוסת זמן הנושאת עימה ניחוחות שנות החמישים: איפה ניתן למצוא עוד סיכום ראיון בנוסח (לא נגעתי) "רוב תודות לך, רני, על שפע המידע החשוב, שהעברת, באמצעות שיחתנו, לקוראי העיתון האלקטרוני שלנו. בכוונתי, לקיים איתך, בהקדם, לקראת ישיבת הועד הפועל הציוני, העומד להתכנס בעוד שבועות ספורים ולחולל שינויים ורפורמות מרחיקות לכת, בהסתדרות הציונית, גם על ה"כובע" האחר שלך, כנציג מרצ-יחד, בהנהלה הציונית, על המדיניות שיש ליישם בקרב העם היהודי בימינו ועל מסכת היחסים בין שני חלקי עמנו: זה היושב בציון, על אדמת המולדת וזה החי בגולה, קרי בתפוצות היהודיות, ברחבי תבל..." אבל הפנינה האמיתי בראיון היא משפט קטן אך רב משמעות שאומר נציגינו האהוב והמסור "נושא נוסף, שאנו עוסקים בו, הוא נושא המעורבות של העם היהודי, באמצעות הסוכנות היהודית, בפיתוח הנגב, הגליל וירושלים. זהו נושא בעל חשיבות רבה מאד." נושא מעניין הוא הנושא של השימוש החינני במילה נושא 3 פעמים באותו משפט ודוקא כמושא. אבל לא זה נושא ההודעה אלא דווקא שלוש המילים האחרונות: למה פיתוח הגליל הנגב וירושלים הוא בעל "חשיבות רבה מאוד"? למה לא סתם "בעל חשיבות" ואם רוצים להפליג למה לא להסתפק ב"חשיבות רבה"? ואכן נחלקו חכמים למה כיוון נציג המפלגה ה"סוציאל דמוקרטית" שהיא גם "שותפות יהודית ערבית" במשפט זה שכולו רמז וסוד. רבי אחמד אומר: פיתוח חשוב של הגליל והנגב פירושו בניית יישובים קהילתיים ליהודים על קרקע מופקעת מערבים, פיתוח בעל "חשיבות רבה" פירושו הפקעת הרבה קרקע ו"חשיבות רבה מאוד" פירושו שנוכל להסתכל מרחוק (או לעבוד כמנקים) על הרבה מאוד בריכות שחיה וגגות אדומים מוקפים גדרות. וחולק עליו רבי בוזגלו: שאין "סוציאל דמוקרט" מפתח את הגליל אלא כדי לבנות שם יישובים קהילתיים עתירי תקציב לעשירון העליון. פיתוח (סוציאל דמוקרטי) בעל "חשיבות רבה" פירושו שועדות הקבלה ליישובים הללו יסננו כל בוזגלו שינסה להתפלח ו"חשיבות רבה מאוד" פירושה שועדות הקבלה יפשפשו אם אין בוזגלו גם בקרב הסבתות והדודים.
מפלגה יש בארצנו "מרצ-יחד" שמה קטנה ונחבאת אל הכלים אך גם בחגווי הסלע הנסתרים פורח לפעמים צבעוני מרהיב שיופיו נסתר מעין. פרח מרהיב כזה ברצוני להראות לעולם (כדי לזכות את הרבים) והוא נחבא בראיון המתפרסם באתר המפלגה עם רני טריינין חבר הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית וראש המחלקה לישראל של הגופים הנ"ל. הראיון הוא כמוסת זמן הנושאת עימה ניחוחות שנות החמישים: איפה ניתן למצוא עוד סיכום ראיון בנוסח (לא נגעתי) "רוב תודות לך, רני, על שפע המידע החשוב, שהעברת, באמצעות שיחתנו, לקוראי העיתון האלקטרוני שלנו. בכוונתי, לקיים איתך, בהקדם, לקראת ישיבת הועד הפועל הציוני, העומד להתכנס בעוד שבועות ספורים ולחולל שינויים ורפורמות מרחיקות לכת, בהסתדרות הציונית, גם על ה"כובע" האחר שלך, כנציג מרצ-יחד, בהנהלה הציונית, על המדיניות שיש ליישם בקרב העם היהודי בימינו ועל מסכת היחסים בין שני חלקי עמנו: זה היושב בציון, על אדמת המולדת וזה החי בגולה, קרי בתפוצות היהודיות, ברחבי תבל..." אבל הפנינה האמיתי בראיון היא משפט קטן אך רב משמעות שאומר נציגינו האהוב והמסור "נושא נוסף, שאנו עוסקים בו, הוא נושא המעורבות של העם היהודי, באמצעות הסוכנות היהודית, בפיתוח הנגב, הגליל וירושלים. זהו נושא בעל חשיבות רבה מאד." נושא מעניין הוא הנושא של השימוש החינני במילה נושא 3 פעמים באותו משפט ודוקא כמושא. אבל לא זה נושא ההודעה אלא דווקא שלוש המילים האחרונות: למה פיתוח הגליל הנגב וירושלים הוא בעל "חשיבות רבה מאוד"? למה לא סתם "בעל חשיבות" ואם רוצים להפליג למה לא להסתפק ב"חשיבות רבה"? ואכן נחלקו חכמים למה כיוון נציג המפלגה ה"סוציאל דמוקרטית" שהיא גם "שותפות יהודית ערבית" במשפט זה שכולו רמז וסוד. רבי אחמד אומר: פיתוח חשוב של הגליל והנגב פירושו בניית יישובים קהילתיים ליהודים על קרקע מופקעת מערבים, פיתוח בעל "חשיבות רבה" פירושו הפקעת הרבה קרקע ו"חשיבות רבה מאוד" פירושו שנוכל להסתכל מרחוק (או לעבוד כמנקים) על הרבה מאוד בריכות שחיה וגגות אדומים מוקפים גדרות. וחולק עליו רבי בוזגלו: שאין "סוציאל דמוקרט" מפתח את הגליל אלא כדי לבנות שם יישובים קהילתיים עתירי תקציב לעשירון העליון. פיתוח (סוציאל דמוקרטי) בעל "חשיבות רבה" פירושו שועדות הקבלה ליישובים הללו יסננו כל בוזגלו שינסה להתפלח ו"חשיבות רבה מאוד" פירושה שועדות הקבלה יפשפשו אם אין בוזגלו גם בקרב הסבתות והדודים.