לזכור
כל שנה מגיע היום הזה
ומציפה אותי הרגשה מוזרה,
איך אני אמורה להתחבר לכאב הזה?
הוא לא נוגע בי באופן אישי.
אך כל כך הרבה פעמים,
כן נגע בי באופן עקיף.
תמיד אני לא חושבת על יום הזיכרון,
שקועה בעבודה, בלימודים, בחברים, בחיים.
ואז מגיעה הצפירה
ועולה בראשי כמעט מיד, השם שלך.
אני אפילו לא הכרתי אותך.
אתה היית חבר הכי טוב של אח שלי בקורס קצינים.
אני זוכרת בטקס סיום שראיתי אותך מרחוק, ראיתי את החיוך שלך,
הייתי אז ילדה בת 14 ואמרתי לאמא שלי "וואו איזה חתיך".
הייתה לך כבר אז חברה ואח שלי סיפר שרציתם לבנות ביחד משפחה.
אח שלי הלך לשכם בתור קמ"ן לנהל עם הצוות שלו סיכולי פיגועים.
אתה הלכת לשייטת וגייסו אותכם אז לפעילות בשכם.
ואז אתה נפלת.
אח שלי היה שבור, משהו השתנה בו, ביחס שלו,
הקשר שלו עם כולנו התרופף עם השנים.
אני זוכרת תמונה שלו ושלך בטרנזיט של אבא, שניכם מחובקים ומחוייכים.
זה לא נוגע בי ישיר.
אני לא הכרתי אותך כזה טוב.
אבל כל יום זיכרון, השם שלך חוזר לי לראש.
מי יתן ותינשא תפילה אל השמיים ותתן לך מנוחת עולם,
לך ולכל נפגעי פעולות האיבה.
כל שנה מגיע היום הזה
ומציפה אותי הרגשה מוזרה,
איך אני אמורה להתחבר לכאב הזה?
הוא לא נוגע בי באופן אישי.
אך כל כך הרבה פעמים,
כן נגע בי באופן עקיף.
תמיד אני לא חושבת על יום הזיכרון,
שקועה בעבודה, בלימודים, בחברים, בחיים.
ואז מגיעה הצפירה
ועולה בראשי כמעט מיד, השם שלך.
אני אפילו לא הכרתי אותך.
אתה היית חבר הכי טוב של אח שלי בקורס קצינים.
אני זוכרת בטקס סיום שראיתי אותך מרחוק, ראיתי את החיוך שלך,
הייתי אז ילדה בת 14 ואמרתי לאמא שלי "וואו איזה חתיך".
הייתה לך כבר אז חברה ואח שלי סיפר שרציתם לבנות ביחד משפחה.
אח שלי הלך לשכם בתור קמ"ן לנהל עם הצוות שלו סיכולי פיגועים.
אתה הלכת לשייטת וגייסו אותכם אז לפעילות בשכם.
ואז אתה נפלת.
אח שלי היה שבור, משהו השתנה בו, ביחס שלו,
הקשר שלו עם כולנו התרופף עם השנים.
אני זוכרת תמונה שלו ושלך בטרנזיט של אבא, שניכם מחובקים ומחוייכים.
זה לא נוגע בי ישיר.
אני לא הכרתי אותך כזה טוב.
אבל כל יום זיכרון, השם שלך חוזר לי לראש.
מי יתן ותינשא תפילה אל השמיים ותתן לך מנוחת עולם,
לך ולכל נפגעי פעולות האיבה.
