לזואי ומירית
- פותח הנושא סתם אחת מבולבלת
- פורסם בתאריך
סתם אחת מבולבלת
New member
וואוו.....
גלי שלום, תודה רבה שמצאת את הזמן להגיב. לא התחברתי רק לתאורי הפרידה, לשימחתי אני עדיין עם בת זוגי, חווה כל יום את הקשיים של להיות בזוג כשאני בתוך הארון ובת זוגי לא מכירה מה זה ארון. לפעמים אנחנו נפרדות לכמה שבועות, רק כדי לגלות כמה התגעגענו. היו בספר סיטואציות במערכת היחסים שבחרת לכתוב עליה, סיטואציות שכאילו נלקחו מתוך חיי שלי ממש. התדהמה מהמילים שהיו בדיוק המילים שלי רגשה אותי וגרמה לי לתחושת שייכות, כאילו מילים אלה נכתבו מגרוני שלי, כמובן שמצאתי גם הרבה דברים שאינם שייכים למציאות שלי. אין אף פעם שתי מערכות יחסים זהות. הפרידה שתארת בספר, היא החלק המדהים ביותר, והיא זאת שגרמה לדמעות לזרום בלי הפסקה. להמליל רגש כל כך חזק ולגרום לזה להיות כל כך אמיתי, זאת יכולת נפלאה. הכי קשה היה לי להיפרד מהספר, מהמילים שהיו שייכות לי ובעצם שייכות למישהי אחרת. תודה רבה לך על חוויה מדהימה!
גלי שלום, תודה רבה שמצאת את הזמן להגיב. לא התחברתי רק לתאורי הפרידה, לשימחתי אני עדיין עם בת זוגי, חווה כל יום את הקשיים של להיות בזוג כשאני בתוך הארון ובת זוגי לא מכירה מה זה ארון. לפעמים אנחנו נפרדות לכמה שבועות, רק כדי לגלות כמה התגעגענו. היו בספר סיטואציות במערכת היחסים שבחרת לכתוב עליה, סיטואציות שכאילו נלקחו מתוך חיי שלי ממש. התדהמה מהמילים שהיו בדיוק המילים שלי רגשה אותי וגרמה לי לתחושת שייכות, כאילו מילים אלה נכתבו מגרוני שלי, כמובן שמצאתי גם הרבה דברים שאינם שייכים למציאות שלי. אין אף פעם שתי מערכות יחסים זהות. הפרידה שתארת בספר, היא החלק המדהים ביותר, והיא זאת שגרמה לדמעות לזרום בלי הפסקה. להמליל רגש כל כך חזק ולגרום לזה להיות כל כך אמיתי, זאת יכולת נפלאה. הכי קשה היה לי להיפרד מהספר, מהמילים שהיו שייכות לי ובעצם שייכות למישהי אחרת. תודה רבה לך על חוויה מדהימה!
סתם אחת מבולבלת
New member
אכן מורכב
אף פעם לא הייתי מאמינה גדולה בקהילות, בעבודתי עם ילדים למדתי שדווקא מהמקומות בהם לא מוותרים לילדים משם צומח השינוי, וכאשר מפגישים ילד אוטיסט עם ילדים החווים גם הם הפרעת תקשורת מסוג זה או אחר, ממי יהיה לו ללמוד? איזה דמות הוא יראה? ומה הוא ילמד לחקות? תמיד חייתי בין חברים, העדפתי חברים על פני חברות, רק איתם יכולתי להגיע לרמות שיחה עמוקות. חברים היו לי מכל המקומות שבהם נגעתי. בשלב מסויים גיליתי שזה לא מספיק עבורי, אני צריכה משהו אחר וברגע שפגשתי את עצמי בפעם הראשונה בזוגיות עם אשה, התחלתי להכיר את עצמי קצת יותר. קצת יותר אותי אחרת. חושבת שיש משהו מאוד תומך ומגונן ב"קהילה", הכרתי כאן ודרך בת הזוג נשים נפלאות, אנו נפגשות הרבה, בבתי קפה, לארוחות ערב או סתם מפגשי ימי הולדת, (ככה הגעתי גם לספר שלך). במפגשים האלה אני קשובה. משתדלת לקלוט כמה שיותר, ללמוד, לראות איך זה מתחבר אלי, ככה אני לומדת, לומדת בעיקר את עצמי. מקווה שיום אחד גם אני אגיע...
אף פעם לא הייתי מאמינה גדולה בקהילות, בעבודתי עם ילדים למדתי שדווקא מהמקומות בהם לא מוותרים לילדים משם צומח השינוי, וכאשר מפגישים ילד אוטיסט עם ילדים החווים גם הם הפרעת תקשורת מסוג זה או אחר, ממי יהיה לו ללמוד? איזה דמות הוא יראה? ומה הוא ילמד לחקות? תמיד חייתי בין חברים, העדפתי חברים על פני חברות, רק איתם יכולתי להגיע לרמות שיחה עמוקות. חברים היו לי מכל המקומות שבהם נגעתי. בשלב מסויים גיליתי שזה לא מספיק עבורי, אני צריכה משהו אחר וברגע שפגשתי את עצמי בפעם הראשונה בזוגיות עם אשה, התחלתי להכיר את עצמי קצת יותר. קצת יותר אותי אחרת. חושבת שיש משהו מאוד תומך ומגונן ב"קהילה", הכרתי כאן ודרך בת הזוג נשים נפלאות, אנו נפגשות הרבה, בבתי קפה, לארוחות ערב או סתם מפגשי ימי הולדת, (ככה הגעתי גם לספר שלך). במפגשים האלה אני קשובה. משתדלת לקלוט כמה שיותר, ללמוד, לראות איך זה מתחבר אלי, ככה אני לומדת, לומדת בעיקר את עצמי. מקווה שיום אחד גם אני אגיע...
סתם אחת מבולבלת
New member
לזואי ומירית
היי, מה שלומכן? רציתי להגיד תודה ענקית על הספר! מייק ויתרה ונתנה לי לקרוא אותו ראשונה. לא יאומן מה שספר קטן יכול לעשות בשבוע אחד. אני חושבת שעברתי את כל קשת הרגשות עם הספר הזה....ועדיין. בהתחלה, היתה הזדהות מאוד גדולה, יש בספר משפטים שכאילו נלקחו מהחיים שלי, ממערכת היחסים שלי. הכל פתאום היה כל כך ברור, היה נעים לראות שלא רק אני חושבת וחווה את הדברים בצורה כזאת. אחר כך התחלפה ההזדהות בחשש ואולי אפילו פחד, ביקשתי ממייק שלא תקרא את הספר (למרות שברור לי שאני הכי רוצה בעולם שהיא תקרא אותו). מירית, השיחה ביום רביעי, על הספר ובכלל, נגעה אצלי במקומות שאני לא יודעת עדיין מה לעשות איתם. אני חושבת שאולי הראייה שלי מעט השתנתה, אבל הרגליים שלי עדיין נעוצות חזק באותה הנקודה, מסרבות לזוז לכיוון זה או אחר, כדי שלא אמעד. בסוף אני תמיד בוכה, הרגשות המציפים מהספר המדהים מתערבבים עם הפרידה מהמילים, מעוד ספר שנגמר. מעניין אם גם אנשים אחרים לוקחים כל כך קשה פרידה מספר, ממחשבה, רגש ורעיון של אדם שהוא סופר, ששפך את מילותיו על דפים......מילה אחרי מילה. תודה ענקית על החוויה שנתתן לי, יום אחד אולי נדבר על זה. אוהבת אתכן מאוד!
היי, מה שלומכן? רציתי להגיד תודה ענקית על הספר! מייק ויתרה ונתנה לי לקרוא אותו ראשונה. לא יאומן מה שספר קטן יכול לעשות בשבוע אחד. אני חושבת שעברתי את כל קשת הרגשות עם הספר הזה....ועדיין. בהתחלה, היתה הזדהות מאוד גדולה, יש בספר משפטים שכאילו נלקחו מהחיים שלי, ממערכת היחסים שלי. הכל פתאום היה כל כך ברור, היה נעים לראות שלא רק אני חושבת וחווה את הדברים בצורה כזאת. אחר כך התחלפה ההזדהות בחשש ואולי אפילו פחד, ביקשתי ממייק שלא תקרא את הספר (למרות שברור לי שאני הכי רוצה בעולם שהיא תקרא אותו). מירית, השיחה ביום רביעי, על הספר ובכלל, נגעה אצלי במקומות שאני לא יודעת עדיין מה לעשות איתם. אני חושבת שאולי הראייה שלי מעט השתנתה, אבל הרגליים שלי עדיין נעוצות חזק באותה הנקודה, מסרבות לזוז לכיוון זה או אחר, כדי שלא אמעד. בסוף אני תמיד בוכה, הרגשות המציפים מהספר המדהים מתערבבים עם הפרידה מהמילים, מעוד ספר שנגמר. מעניין אם גם אנשים אחרים לוקחים כל כך קשה פרידה מספר, ממחשבה, רגש ורעיון של אדם שהוא סופר, ששפך את מילותיו על דפים......מילה אחרי מילה. תודה ענקית על החוויה שנתתן לי, יום אחד אולי נדבר על זה. אוהבת אתכן מאוד!
מיריתשלזואי
New member
מבולבלת יקרה שלי
הרי גידלו אותנו על ברכי הנורמטיביות זה ברור שיקח זמן להשלים עם השונות ולקבל את זה שהמשפחה הגרעינית יא לא אמא אבא ילדים וכלב חוץ מזה מכיוון נשיש 50% גירושין מי אומר שזה מה שטוב לנו אולי עוד לא עלו על זה שיחסים חד מיניים עמידים יותר
תמיד פה בשבילך
הרי גידלו אותנו על ברכי הנורמטיביות זה ברור שיקח זמן להשלים עם השונות ולקבל את זה שהמשפחה הגרעינית יא לא אמא אבא ילדים וכלב חוץ מזה מכיוון נשיש 50% גירושין מי אומר שזה מה שטוב לנו אולי עוד לא עלו על זה שיחסים חד מיניים עמידים יותר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.