לזאוס שלי

  • פותח הנושא Venu
  • פורסם בתאריך

Venu

New member
לזאוס שלי

כמו גל כסוף שנופץ אל חולות ושב אל הים בערפל מתאבך, השארת אחרייך שובל של דמעות, בהגדע מליבי חלק ממך. כמו חלום מעורפל שעדיין לא תם, עוד איתי החיוך הרחב שלך. הוא נלאה מלחדור, אך נראה במעומעם החלום שנגדע בדמי עלומיו. כן זהו טבעו של הלב השוגה שומר המופלא הצללים המראות, רק לטוב מתרגל, ובקסם הוגה לא מוכן לעקל, להכיר בעובדות. כן, הפצע יגליד, הזמן הוא מזור, הוא מקהה את קוציו החדים של החוח. רק אל תבקש, כי זה לא יעזור, כי גם אם תלך, לא אוכל עוד לשכוח... Venus
 
למעלה