פסיכולוגית הולנדית!
אנחנו אכן גרעין קטנטן והססן. דברנו על זה כבר בעבר (לפני משבר ספטמבר 2004...) וכאקס גוגיי חו"לניקית (ז"ל, תנצב"ה), נראה לי אישית שפשוט תפוז היא לא הכתובת הראשונה שהומולסבים יחפשו בו פורום גאים בחו"ל. אני רק הגעתי לכאן בעקבות ביטול פורום מאוד נחמד שהיה לנו בגוגיי - אחרת לא הייתי יודעת על קיום המקום הזה. לגוגיי למשל הגעתי לאחר שעשיתי חיפוש "הומולסבי ארצישראלי" בקשר למשהו אחר לגמרי, והסתקרנתי. אני יובלות, דורות ומאות שנים חייה בחו"לים שונים (טוב, בסך הכל אנגליה והולנד, אבל יותר מפעם בכל ארץ...), כך שאין לי קשר עם שום גורמים ישראליים אם מבחינה תרבותית או אחרת. ממה שיצא לי לראות בשנה האחרונה (כי הקשר עם פורומים ישראלים גאים קיים אצלי רק קצת יותר משנה), הרבה מהפורומים ה"סטרייטים" הם מאוד מאוד הומופובים, אז אני אישית לא הייתי בכלל נכנסת למקומות כאלו. וזה נראה לי "מסתיר" את עובדת קיום הפורום מאנשים רבים. יש לנסות "לשווק" לאלו שלא יודעים. הבעייה היא שאנחנו מפוזרים ברחבי עולם שלם ללא הרבה מכנה משותף חוץ מהומו-לסבי-בי-יות (ועוד?). אני מתארת לעצמי שאני לא הישראלית היחידה בחו"ל שחייה חיים עצמאיים ללא קשר לדברים ישראלים, כך שאם אסתמך על המקרה האישי שלי (יודעת שזה לא מדעי, אבל זה פורום פה, לא אוניברסיטה!), לי נראה שצריך לדאוג לכך שנופיע במקומות רלוונטים במנועי חיפוש ובאתרים הומולסבים ישראלים. אני לא יכולה לחשוב על דרך אחרת להגיע לקהל המיועד שלנו. הפורום חו"ל של גוגיי היה מיועד לחו"לניקים וגם לישראלים בישראל עם מחשבות חו"לניקיות מכל הסוגים והמינים. הוא היה די INCLUSIVE ואנשים מפורומים אחרים של גוגיי היו קופצים לשיחה באופן קבוע. מי שרצה לסוע לחו"ל, בין אם לחופשה בלבד או למטרת לימודים ו/או הגירה, יכל להתייעץ באנשים שעברו נסיון דומה. ומזה שאנחנו פה כיום, אתה יכול לראות שגם שם נכחדנו. זה סיפור ארוך ולא במיוחד שייך למה שקורה פה. אבל הפרטים הרלוונטים אולי לסיפור שלנו בהווה הם: אלו שמשכו בחוטים של גוגיי בגדול (ז"א לא ספציפית של פורום חו"ל) נבהלו משום מה מכך שנעשנו קהילה מאוחדת, עם צביון לגמרי משלנו. הם תירצו את גזר הדין בכך שהכוונה בעצם היתה להקים "משרד יעוץ" לישראלים שרוצים לסוע לחו"ל. כאילו שאנחנו כל היום נשב מאחורי הדלפק ונחכה ללקוחות... לי נראה שהם פשוט נבהלו מכך שנהלנו דיונים רציניים ואינטלקטואלים על נושאים שלגמרי לא נגעו למהות הקיום בארץ אלא לחיינו בארצות שונות, מזה שלפעמים התבדחנו על דברים לא מובנים להם כי הם היו חלק ממהות חיינו בחו"ל, אולי גם מהבעת דעות פוליטיות שבארץ נתפסות כקיצוניות, ומכך שנעשנו יותר מידי עצמאיים בכל מה שקשור למה שקורה ומה שלא קורה בפורום. היו גם גורמים צורמים בודדים שבעקבותם לפעמים נגרמה אווירה עכורה שסתרה באופן מוחלט את האטמוספרה הכללית. בעקבות זאת, קרה לפעמים שאנשים שקפצו לרגע, נפגעו והכו בחזרה - דברים שאני חושבת לא תרמו לתמונה הכללית שהיתה למנהלים של גוגיי עלינו. כשתשומת הלב של ההנהלה מופנית אל פורום רק כאשר יש תלונה או משהו מתדרדר, אז הם מקבלים תמונה מאוד מעוותת של המציאות. ואם אז הם גם מעיינים אחורה ומוצאים דיונים רבי משתתפים על נושאים שבשבילם הם איזוטרים ומבוססים לפעמים על חומר מורכב באנגלית למשל, אז הם מתחילים לתהות מה קורה פה. אני רואה את הפורום האידיאלי איכשהו באותו הפורמט של גוגיי של פעם: לתושבי חו"ל ולישראלים עם מחשבות חו"לניקיות (ולא משנה אם זה ביקור, הגירה, או פשוט התעניינות בנושאים שלא עולים לדיון במקומות אחרים, רצון לדעת איך זה במקומות אחרים). מקום שבו אפשר לדון על כל נושא שבעולם: מרציני ואינטלקטואלי עד סתמי ושטותי. מקום שאפשר להביע דיעה ולא נהוג להתקיף רק כי את/ה חושב/ת אחרת. מקום סובלני, חברותי ותוסס. אני חושבת שזה לא בגדר הבלתי אפשרי להגיע למקום כזה. מה דעתכם?