לופ שכזה
זה אחד הרגעים שבהם פשוט הייתי רוצה להיות אחרת!ז'תומרת להיות יותר אגואיסטית להצליח לחשוב קודם על עצמי לפני כולם במקום לתת לאחרים להשפיע עלי כ"כ כשאני בעצם צריכה להיות כמה שיותר רגועה כדי הבריא ולחזור לעצמי.הייתי רוצה שתהיה לי את הפינה הזו שבה אוכל למצוא שקט נפשי טוטאלי מהכל,לא לחשוב על מה שאמרו לי לפני שניה למשך כמה שעות,לא להיפגע כ"כ מדברים שנאמרו מהיקרים לי ביותר כשאני יודעת בתוך תוכי שהדברים פשוט נאמרו מעצבים על אחרים בלי שהיה להם קשר אלי.אבל הייתי רוצה פעם אחת שאותם יקירים יפסיקו לעשות את זה כבר.ולמה אני מתאכזבת כל פעם מחדש כשזה קורה?למה?אולי כי אני אף פעם לא עושה את זה גם כשמתחשק לי..אני מרגישה שאני לכודה בתוך לופ כי אני לא מבינה את עצמי יותר.יודעת כמה אני בסדר ומודעת למעלות שלי אבל מצד שני נותנת לקרובים לי להתנהג איך שהם רוצים רק מתוך החשש לומר מילה שתפגע בהם!ואז אני מרגישה די רמוסה וחסרת ערך..כל פעם מחדש ואני יודעת כמה אני לא אבל לא מצליחה לצאת מזה.וככה חוסר הביטחון שלי ורגשות הנחיתות שלי פשוט גדלים ומתעצמים ואני גם לא תמיד מצליחה להסתיר אותם..ואני יודעת שאין לי על מה להרגיש כך כי אני נראית טוב ולומדת מקצוע טוב ובאה ממשפחה טובה והכל בסדר על פני השטח ורע לי עם זה פשוט רע ואין לי מושג למה וכל זה עשה אותי חולה..ואני פוחדת להיות עוד יותר חולה אם הלופ הזה ימשיך.. האמת שאני לא מצפה לתגובות כי נראה לי שדי קשה להבין את כל זה ואולי זה נראה טיפשי מהצד אבל ככה אני מרגישה ואני אפתור את זה עם הזמן אני מניחה..סתם הייתי רוצה שזה יפתר כבר וזהו!אבל הכל תלוי רק בי.. אז לילה טוב שיהיה וביי
זה אחד הרגעים שבהם פשוט הייתי רוצה להיות אחרת!ז'תומרת להיות יותר אגואיסטית להצליח לחשוב קודם על עצמי לפני כולם במקום לתת לאחרים להשפיע עלי כ"כ כשאני בעצם צריכה להיות כמה שיותר רגועה כדי הבריא ולחזור לעצמי.הייתי רוצה שתהיה לי את הפינה הזו שבה אוכל למצוא שקט נפשי טוטאלי מהכל,לא לחשוב על מה שאמרו לי לפני שניה למשך כמה שעות,לא להיפגע כ"כ מדברים שנאמרו מהיקרים לי ביותר כשאני יודעת בתוך תוכי שהדברים פשוט נאמרו מעצבים על אחרים בלי שהיה להם קשר אלי.אבל הייתי רוצה פעם אחת שאותם יקירים יפסיקו לעשות את זה כבר.ולמה אני מתאכזבת כל פעם מחדש כשזה קורה?למה?אולי כי אני אף פעם לא עושה את זה גם כשמתחשק לי..אני מרגישה שאני לכודה בתוך לופ כי אני לא מבינה את עצמי יותר.יודעת כמה אני בסדר ומודעת למעלות שלי אבל מצד שני נותנת לקרובים לי להתנהג איך שהם רוצים רק מתוך החשש לומר מילה שתפגע בהם!ואז אני מרגישה די רמוסה וחסרת ערך..כל פעם מחדש ואני יודעת כמה אני לא אבל לא מצליחה לצאת מזה.וככה חוסר הביטחון שלי ורגשות הנחיתות שלי פשוט גדלים ומתעצמים ואני גם לא תמיד מצליחה להסתיר אותם..ואני יודעת שאין לי על מה להרגיש כך כי אני נראית טוב ולומדת מקצוע טוב ובאה ממשפחה טובה והכל בסדר על פני השטח ורע לי עם זה פשוט רע ואין לי מושג למה וכל זה עשה אותי חולה..ואני פוחדת להיות עוד יותר חולה אם הלופ הזה ימשיך.. האמת שאני לא מצפה לתגובות כי נראה לי שדי קשה להבין את כל זה ואולי זה נראה טיפשי מהצד אבל ככה אני מרגישה ואני אפתור את זה עם הזמן אני מניחה..סתם הייתי רוצה שזה יפתר כבר וזהו!אבל הכל תלוי רק בי.. אז לילה טוב שיהיה וביי
