לופ מתמשך

[על סף החלטה]

לופ מתמשך

שמעתי שהייעוץ הפילוסופי יכול להוות מתווה חליפי די טוב על פני הייעוץ הפסיכולגי . מכיוון שניסיתי כבר אי אלו סוגי ייעוץ (פסיכולוגי , יועצי קריירה, רוחני... ועוד..) ואני עדיין בלופ אני פונה לחברי הפורום בניסיון לקבל עצה או נקודת מבט שונה שתאפשר לי לקבל החלטה ולהשתחרר מלופ אין סופי ומתמשך כבר כשנה וחצי .. הסיפור הוא שאני עובד בכיר בחב' הייטק גדולה ומפורסמת , מרוויח מצויין ומשופע בתנאים . נשוי עם ילדים וללא משכנתה.. אבל מה ??? הסיפור הוא שאני רוצה לחזור להוראה והנחייה מקצוע בו עסקתי כמה שנים לפי ההסבה להנדסת תוכנה. כיום אני עוסק בהנחייה והוראה "כפילגש" ואף מרוויח מזה (בוודאי שלא מתקרב למשכורתי העיקרית) . היות ואני מעל גיל 40 והיות ואני מרגיש שייעודי הוא הנחייה והוראה ושם אני מגשים את עצמי ושם אני מחובר לטבעיות שלי .. אני מתלבט האם לזנוח את סיר הבשר אותו בניתי במו ידי .. ולעבור לגור עם ה"פילגש" קרי האם לעבור להוראה שם אני מגשים את עצמי מאד ולשלם בהכנסות הגבוהות וההטבות המוקנות לי היום . לכאורה כולם יגידו עליי משוגע לעזוב משכורת ענקית ולפצוח בעיסוק קטן הכנסות. ראוי לציין שיש לי תמיכה מלאה מבני הבית.. אך משהו פנימי עוצר בעדי.. ולא משתחרר ..

 

[nehud]

שאלה /לות

1. האם מוכן אתה לעסוק בהנחייה והוראה גם ללא תשלום? 2. מדוע לראות עיסוק מישני / תחביב כפילגש ? 3.האם למילה פילגש פרשנות חיובית בחייך? 4. האם מעבר לשכר הגבוהה יש לך הנאה בעבודתך בחברת ההייטק? 5. האם יש אפשרות לשלב בין השניים למשך תקופה ? (שהרי גם בין משפחה ועבודה משלבים) וזאת בכדי לייצר מקורות הכנסה פסיבית שישלימו את ההפרש הנדרש לרמת החיים מספקת . באהבה אהוד

 

[על סף החלטה]

תשובות לשאלותך..

1. בוודאי שכן ואכן עוזה זאת במינון זה או אחר.. 2. אני רואה בזה פילגש הן מההיבט של המינון , הן מההיבט של עיסוק בשעות הערב המאוחרות והתחושה שאני גוזל מהעבודה המרכזית שלי ... 3. שאלה מפתיעה.. - למילה פילגש יש פרשנות חיובית !! בעיני שמשקף אגן ניקוז לעיסוקים שאינן בשדרה המרכזית 4. אני לא נהנה בעבודתי ואף מפתח זרות מנטלית אליה ( והיא מתחילה להחזיר לי גם באותה המטבע..) 5. לגבי השילוב אני משלב בינהם כ שנתיים תמימים .. והיא אכן מייצרת השלמת הכנסה.. אבל משהו בי אומר לך על אהבתך טוטלית !! ייתכן שהתחושה שלי שאני אוהב את זה וטוב בזה ואף מתפרנס "קלות" מזה דוחפת אותי לחשוב שאם אהיה טוטלי בזה אז אתפרנס הרבה יותר מזה.. ( אגב הרעיון שלי הוא לפתוח מכון /מרכז ללימודים והכשרה..)

 

[סינתטית אפריורית]

אכן דילמה לא פשוטה אבל די שכיחה

תראה, הבחירה תהיה בסופו של דבר שלך ושלך בלבד. השאלה אם אתה מודע לכל ההשלכות של ההחלטה הגורלית שלכאורה תשנה את חייך. למה אני מתכוונת? אם הבנתי נכון : ליבך בהוראה ושכלך בסיר הבשר. כלומר האם יש כאן שיקול כלכלי פר אקסלנס? או שמא יש עוד מניעים מדוע לא לעזוב את סיר הבשר (כבוד, מעמד, יוקרה, עניין) ? אם זה רק עניין של כסף ולא משהו אחר אז רצוי שתעשה רשימה או לפחות צפי של מה הולך לקרות עם משכורת לבבך. ממש שב ועשה רשימה של הוצאות בייתיות מול הכנסות . עשה שתי רשימות למעשה : אחת הוצאות מול הכנסות בעבודתך היקרתית והשנייה הוצאות מול הכנסות של עבודתך הלבבית . והחלט מה ניתן לעשות , והאם כדאי לשנות אורח חיים כדי שלא תכנסו לחובות. או שלא צריך לוותר על אורח חיים כדי לעבור הסבה. שוב, אם הסיבה היא רק כלכלית, אז השיקול וההחלטה אמורה להיות כלכלית. אבל לטעמי, יש כאן עוד משהו חוץ משיקול כלכלי. ממה אתה חושש באמת?

 

[על סף החלטה]

ממה אני חשש באמת ??

ממה אני חושש באמת ? שאלת מיליון הדולר.. בנוגע לרשימות המכולת שהיצעת לי זה נראה לי קצת לא מציאותי שכן את הרשימה אני עורך ואני יכול ליצוק לתוכה מה שארצה.. למשל אם אראה שההכנסות העתידיות נמוכות אוכל להוסיף לרשימה עוד מק"ט למשל "הרצאה באוניברסיטה מדי שבוע" והופ החסר יושלם.. אולי זו האי וודאות ? אולי התחושה שלא אוכל להתאושש מצעד כושל ? אולי תחושה שמה שרואים משם לא רואים מכאן ? את צודקת מאד שיש כאן עוד משהו פרט לכלכלי .. אגב לגבי היוקרה אני בוודאי לא חושש.. אולי זה בכל זאת סיר הבשר כהגדרתך .. שכן הגעתי למה שהגעתי לאחר הרבה שנים של מאמץ והוכחת יכולת .. ואני רואה אנשים שעומדים בתור למשרות כמו שלי ..

 

[hilabarak]

שלום לך, גנבת ממני את סיפור חיי

אני עובד ככלכלן, כשמהותי העיקרית היא הוראה וחינוך. אני יכול לתת לך את התשובות שמצאתי לעצמי, אולי יתרמו לך : 1. איזון - אני חושב שהחיים הם לא רק תשוקות לב, אלא איזון רחב וכולל. לכן מותר לי לוותר קצת בהגשמה העצמית, אבל לא יותר מידי. אני לא מוותר לחלוטין על ההוראה, אבל גם לא הופך אותה למקצוע כי זה יפר איזון מהצד השני. 2. בעבודה עצמה אני מפנה יותר ויותר תשומות להדרכה ומשמש כחונך למנהלים, במקום כלכלן. זאת אומרת שאני מוצא את ההגשמה של החינוך, רק בפאזה קצת שונה. 3. האם לא הייתי שמח להיות מחנך במשרה מלאה ? לא בטוח היום. אני נהנה לנהל פרוייקט שמטרתו חונכות למנהלים. ולענות בפורומים. ולכתוב ספר שבינתיים קצת נתקע (אבל החודש אח שלי יופיע בטלוויזיה ויספר עליו ואולי קצת יעלו המכירות) ולכתוב עוד ספר ולכתוב מאמרים בעיתונים קטנים וכולי. ובמסגרת העבודה יש ממש במקרה פרוייקט עם משרד החינוך שאני מנסה לצוות עצמי ככלכלן אחראי ואז אתן גם דיעות חינוכיות. בהחלט לא בטוח שאם הייתי נטו איש חינוך הייתי מגשים עצמי, אולי אני זקוק לאנדרנלין של הניהול. אני מבין שאתה משלב כבר היום יפה בין הדברים. אולי תתן עוד קצת חינוך וטיפה פחות סיר בשר, והאיזון שלך יחזור. ואם בעתיד תראה שאתה רוצה עוד קצת חינוך ופחות סיר בשר אז שוב. בקיצור איזון רחב גורמים הוא ההמלצה שלי. כמה שה"לב, שלנו מדבר יפה על תשוקות וייעוד ורגש, לפעמים הוא טמבל גדול ומוביל אנשים לדברים לא בריאים. לא צריך להקשיב לו לגנרי, יש גם מקום לשכל ולניסיון ולהגיון. אבל זה האיזון שלי בחיים, אתה יכול להגיד "וואלה איזה יופי", ואתה יכול להגיד "פחדן, שעוטף את פחדנותו במילים יפות בסגנון איזון". בשני האמירות תהיה צודק לגביי, אני אכן פחדן חכם. תבחר מה מתאים לך - מקווה שעזרתי קצת לחשוב.

 

[מצפה לישועות]

שוב, אחלה של תגובה ../images/Emo45.gif

 

[על סף החלטה]

ראי ראי - גם אתה משקף להפליא

פשוט בול !! אלא שאני כבר לא רוצה להיות "כלכלן" , לא נהנה מזה , ורוצה להיפטר מהתדמית ההייטקית . אתה למעשה מציע לי לשחק בלהבות להגביה ולהנמיך בהתאמה כל להבה בעיתה ולפי הצורך .. ואני רוצה להגיע למצב בו תיהיה לי להבה עבורה אעשה הכל .. אלא שמוזר ככל שיישמע יש לי מעצור !!! מה שכן העלת לי רעיון של אולי לקחת חל"ט מהעבודה הנוכחית או לנסות לבקש העברה לתפקידים יותר "רכים" .. הדברים שכתבת בהחלט מעוררי מחשבה אולם עדיין הם משתמשים בחומרי הגלם איתן אני מתבוסס .....

 

[hilabarak]

אני שמח שזה תרם, וסתם משהו בהקשר

היום הגיע ה"אפוטרופוס הכללי" ונתן הרצאה, בקורס ניהולי שבו משתתפים המנהלים אותם אני חונך בהיבט העיסקי (בקורס אני רק משקיף ומלווה, היועצים האירגוניים אחראיים על בניית הקורס וביצועו). והוא דיבר על שינויים ארגוניים שהוא עשה (אחד היועצים שלנו, עסק בייעוץ אצלו). הוא התחיל ואמר (ציטוט לא מדוייק) - האדמה די זהה בכל מקום (פתגם בארמית או משהו). הכוונה אנשים הם אנשים, הסצינות מתחלפות, אבל לכולם יש אותם תשוקות ואותם רצונות וכולי. והפואנטה שקשורה לדיון זה - אני אספר לכם את סיפור הניהול שלי. הקשיים בהם נתקלתי, ההצלחות שלי, הכישלונות שלי, המסקנות שלי. חלק מדבריי תזרקו מהחלון, וחלק ישקפו בדיוק את המציאות שלכם. והיה מרתק, כי באמת הוא איש מוכשר ורב ניסיון (גם בשוק הפרטי וגם במגזר הציבורי), שהיה כבוד גדול לשמוע אותו. פשוט הזכיר לי, את מה קורה כאן. כולנו בסוף די דומים, שומעים מהניסיון אחד של השני ומלוקחים את מה שמתאים לנו.

 

[על סף החלטה]

תודה ..

תודה ברק על הדוגמא שלך.. יש משהו מרגיע בעובדה שלמעשה כולנו דומים .. וההבדלים הם מזעריים מאד. מה שאנו האנשים בגלל שאנו דומים .. לוקחים את ההבדלים המיזעריים מאד ו"מנפחים" אותם לכיד תחושה שההבדלים גדולים ומאחר וההבדלים עכשיו גדולים אז כאן אפשר להתחיל ב"לי יש יותר גדול" .. בקיצור שציינת האדמה היא אותה האדמה ואוסיף ברשותך... שהאדמ הוא אותו האדמ.. חן חן

 

[hilabarak]

תודה לך, הגעתי למסקנה

שעליי ללכת לעשות דוקרטורט בחינוך (למרות שהתואר השני שלי הוא בכלכלה). אני לא יודע במה זה כרוך, ואיך בכלל לגשת לזה, אבל זה פתאום נמשע לי הדבר הכי נכון לעשות. אני מניח שבמסגרת העבודה אוכל לשלב חצי יום בשבוע בשביל הדוקטורט, ומקסימום הוא ייגמר ב5 שנים. בכל מקרה אני איש עשייה ולא איש מחקר, ומאמין שהדוקטורט כבר יפתח את הדלת לאיזו עשייה שתשלב גם יכולות חונכות שפיתחתי, וגם את היכולת להבין כלכלה ומגבלות תקציב, וגם את נושא המודעות. ואם אהוד קורא, אז אני בכל זאת איש אמונה, אם התהליך נראה לי נכון.

 

[על סף החלטה]

אהבתי ..

איזה כיף לקרא תשובה כזו .. הנה אספתי לי שותפים מה שמוביל אותי למחשבה שיש עוד שזזים ממקומם ואפילו אם רק במחשבה כרגע.. לי זה עושה..

 

[yooombu]

תשובתי בסיפור?

ראה, אדוני, אני מאוד מאוד מזדהה איתך. יש לי מכרה שהשתחררה מהצבא בו עסקה בתפקיד מיוחד במחשבים, שיש ממנו ממש 2-3 אנשים בכל תקופת זמן מסויימת. היא פגשה מכר שנתן לה הצעת עבודה, קריעת תחת הייטקית אבל 16 אלף לחודש, שזה המון למשוחרר צעיר. וזה נהדר. תממן לה טיול, תוכל לחסוך ללימודים ואולי נלהתחיל לדירה, וללמוד אחר כך בראש שקט. הצרה היא, אם הבחורה תוכל לעזוב את העבודה, אם יהיה לה אומץ ללכת ללמוד ולא להיכנע לנוחות. כי אם היא לא תלך ללמוד, בעצם היא תכבול את עצמה, היא כל כך לא תתפתח ברמה אינטלקטואלית. אני תוהה האם וכמה שמרת לך מהשנים השמנות, משום שזו דרך נהדרת להבטיח מעט רווחה לזמנים האחרים. אבל אם אתה רוצה למצוא לך להבה אחת, הרי שלדעתי כדאי לך לבחור בלהבה שאתה מרגיש שהיא יעודך. גם משום שמבחינה אידאולוגית, התחום הזה זקוק בהחלט לחיזוק ע"י אנשים שמעוניינים להיות בו מאהבה ולא מחוסר ברירה, גם משום שבעיני באת לעולם הזה כדי להתפתח כאדם, וחבל שהתניות כאלה או אחרות הנוגעות לכסף, הקשר שלו לסטטוס, המשמעות שלו לגבי אושר--- אלא ימנעו בעדך מלעשות את מה שאתה בבאאמממת רוצה, וזאת למרות שדווקא נדמה שלך יהיה יותר קל לעשות זאת, בשל מצב כלכלי טוב שאולי משמעותו רזרוות, ואפילו אם צריך להחזיק מעמד רק עוד כמה שנים כדי להתחיל מהיום לשמור רזרוות. החיים הם לא לנצח, ההתבגרות מגיעה מהר, ואם תבלה את שאר ימיך בדאגה לנוחות ולרווחה, ובסוף לא תעשה דבר ממה שנכון לך כאדם, שידאג לנפשך, אז בשביל מה נוצרת בןאדם? (אוקי, זה נשמע קיצוני אבל אני מאמינה עמוקות שהעיסוק שאדם אוהב, וזה מודגש במיוחד אם העיסוק נוגע בבני אדם ולא משתלם, הוא מותר האדם מן הבהמה. הוא ממלא את החיים.) אני, אם לא אעסוק במה שאני אוהבת באמת ושנכון לי, זה רק כי אפחד שלא אוכל לחיות עם אורך נשימה. אבל אתה מדבר על אפשרות לגיחות של השלמת הכנסה, כך ש........ כמובן אם יש ילדים אז להתחשב בהם אבל אני חייבת להגיד לך שממה שנשמע אני לא חיה ברמת החיים שלך, חיה בדירה עירונית וחיי מאוד נחמדים, ואם אני יודעת מה לעשות איתם הם נהדרים ומעניינים, לא נמנע ממני דבר שאני רוצה באמת, ואני לא מרגישה איזה דרייב להעלות רמת חיים, כי באמת שכל הכסף הזה לא נחוץ. אני מאוד מבינה את החסם שלך, והוא מחסום שקיים אצלנו (לפחות אצלי אישית) מפני כל יוזמה, ארגון או שינוי בחיים. לצאת מהתלם, מה שנקרא. אבל אתה יודע שאתה יכול, לא? עצתי היא, מכל לבי, לך על זה. אולי אני אידאולוגית נאיבית, אבל בחיי שאם יש משהו שאני מאמינה בו לגבי בני אדם זה שאם אפשר וזה לא כרוך בייסורים, למען השם, לכו אחרי נטיות לבכם. מקווה בכל לבי שיהיה לך טוב ומרתק תמיד יעל

 

[yooombu]

לעיל יש את דעתי, יותר מאשר נסיון לת

ת כיוון. רק כי לא לכולם ישמע מטורף לעזוב את המשרה המכניסה

 

[על סף החלטה]

מדפיס וחוקק על ליבי

תודה תודה על העידוד .. הבנתי שהבנת אותי וזה כבר עושה לי טוב.. מעורר אותי למחשבה שאני לא עוד פרוייקט לוגי .

 

[על סף החלטה]

אכן זה המסלול

אכן זה המסלול את מלכודת הדבש.. השאלה איך עוברים ממסילה למסילה האם שווה לחזור לאחור ולהתחיל מחדש במסילה השניה ?

 

[yooombu]

אין מפחיד מזה, לוותר על ההתקדמות

שנקנתה בזמן ממושך של שגרה. ובכל זאת, נדמה שאתה לא תתחיל מאפס, בשל עיסוקיך הצדדיים עד כה רק צריך לזכור, שאמנם אתה חוזר אחורה בנסיונך, הכשרתך וההערכה אליך, אבל אתה עושה זאת באופן זמני, כדי להתקדם שוב והפעם להתקדם עוד יותר, כי הרי תהיה על להבה אחת, וזה מה שנכון לך, כלומר אתה טוב בו ותתמסר לו, כלומר תגיע רחוק........ זה דומה לאדם שהתרגל לפרוט בצורה פחות מוצלחת על גיטרה. הוא מנגן הרבה זמן וצבר מיומנות רבה, אך הפריטה הלא נכונה מפריעה להתקדמותו. זה מושרש בו, כך שאם ברצונו ללמוד לפרוט כהלכה, בעצם הוא יירד ברמה ויצטרך לשוב ולהתאמן מרמה נמוכה יותר. אך כשישלים את הפער, גם אם יקח זמן וידרוש שוב חזרה להתחלות, שהן תמיד קשות- יוכל להתקדם הרבה יותר, כשפריטתו תקינה....... אני מאוד שמחה שנתתי איזה חיזוק ואולי הרגשה יותר טובה? מקווה שתחליט לעשות את הצעד, ושתגלה שהוא לא כל כך מפחיד, כי את הכוחות אוספים תוך כדי הליכה! יעל

 

[סינתטית אפריורית]

רשימת מכולת מסדרת מחשבות.

הצעתי לך לערוך רשימה כי היא , טכנית, מכניסה דברים לפרופורציה , מסדרת נתונים ועוזרת לך לחשוב (כמו לשחק שעות בסוליטר אם קיימת בעיה סבוכה בלתי פתירה, זה עניין טכני... מה? זה נחמד...) . אבל אתה יודע יש הבדל בין תירוץ לסיבה ושיערתי שסיבתך אינה כלכלית ורשימת המכולת הרציונאלית שלך אינה ממש מספקת אותך (טוב , יש אצל הפילוסופים מסקנה על דרך השלילה...) . אז השיקול הכלכלי יורד. הלכה רשימת הקניות

, הלאה תנפה דברים, קדימה לנפות. יוקרה? תנסה לתאר לך את חייך ללא היוקרה לה זכית במהלך שהותך בסיר הבשר. זה מעציב אותך? את בני משפחתך? זה קארדינאלי? ממש תנסה לחשוב כמה צעדים קדימה (אה... זה כמו לשחק שח -מט , צפה צעדים מתיש אני יודעת אבל רצית עזרה...) , וכך תנסה לשער עם כל סיבה וסיבה , לאט לאט תקלף את הכל. תראה אני משערת שניסית את עזרתם של מכובדים ממני , מקצוענים ומשום מה זה לא עזר , כך שיכולה אני להסיק ששיקולים רציונאליים לא ייספקו אותך. קרא את הודעתו של זה המשלב בין שניהם, מאזן בין סיר הבשר ללב. אולי זה יהיה לרוחך, אולי לא. יש שם הרבה מן התובנות והוא מאושר בבחירתו. האם אתה יכול לשלב בין השניים? אם כך אין מאושר ממך. אז למה לא לשלב באמת? זה מה שהינך עושה לא? חוסר וודאות יכול לשגע פילים. האדם לא אוהב חוסר וודאות. זה מקנה לו חוסר ביטחון. אבל נכון, זה הכרח המציאות. והאדם האקסיסטניאליסטי חי כל חייו על מינונים כאלה ואחרים של חוסר וודאות לגבי העתיד . והוא לעולם לא נח על זרי דפנה. אתה צריך לבצע הערכה מחושבת של עתידך וכשאני אומרת הערכה - זה ברמת חשיבה . אסביר: יש רמות חשיבה לאדם מהנמוכה ביותר עד הגבוהה . אפרט בסדר עולה: ידע והבנה, אנליזה , סינתיזה , הערכה. רמת חשיבת הערכה היא הגבוהה אצל האדם ולטעמי מי שניחן בה, מצוייד בכדור הבדולח. כלומר חייב אתה לעשות שיעורי בית: להבין ולדעת את מטרותיך, גחמותייך, חחשותייך, תחומי עניין שלך על בוריים - לא רק מניסיון וידע אישי אלא גם מקצועי , חייב אתה לאבחן לעצמך את המצב בו אתה נמצא , לעשות שילוב בין כל הנתונים העומדים לרשותך ולבצע את ההערכה הסופית שלך ששם תחליט אם ברצונך : א. להיות אך ורק בסיר הבשר ב. לשלב ג. ללכת אך ורק עפ"י לבבך. רק עשה זאת בתבונה כי אתה צריך לקחת בחשבון שאתה לא לבד. למעשייך, החלטותייך יהיו השלכות . גם זה משהו שאתה צריך לקחת בחשבון: מי המעורבים בדבר ואיך החלטה שלך תשפיע עליהם.

 

[מצפה לישועות]

../images/Emo45.gif גם לך ../images/Emo13.gif

 

[על סף החלטה]

ניתוח מלומד אבל...

אם כי תשובתך מלומדת מאד !! ואני אוהב את הדרך שבא הדבריפם מפורקים ובאמת באמת גם נוגעים בדילמה עצמה., אני מרגיש שהם באים ממחלקת "תהליכי קבלת החלטות".. יש לי תחושה לא פעם שאם יהיה כח חיצוני לי כגון פיטורין , או מלאך שיגיד לי "בוא איתי הולכים ביחד" אז אני עוזב הכל ורץ לשם .. האם ייתכן שההתלבטות שלי משקפת אינטואיציה עמוקה שאומרת לי "עצור" והיא שוות משקל לכל הרשימות והקיטלוגים האם ייתכן שאני לא מאמין בבחירה חופשית ולכן אני אומר לעצמי כל עוד אני תקוע אז זה הוא השיווי המשקל המתקבל מאוסף המחשבות והרגשות והאינטואיציות .. או שאם אני מאמין בבחירה חופשית ולא יודע לשאול את עצמי את השאלות לבחירה החופשית (חופש..) האמיתית