לונה פארק רגשי

[אווה אהובתי]

לונה פארק רגשי

תמול בלילה התחלתי לבכות... פשוט חזרתי הביתה מהעבודה ובכיתי ובכיתי ובכיתי.... איזה הקלה ועכשיו כל הבוקר הסתובבתי עם תחושה של גוש כזה בגרון שרק רוצה לצאת.. אז גם עכשיו אני בוכה אם אנשים היו יודעים מה עובר עליי בכל שניה ושניה הם לא היו מאמינים... אני שחקנית מצטיינת, אתמול עבדתי 12 שעות ברצף- כאשר במשך כל שעה לערך קיבלתי "בום" רגשי... ואני לא יכולה כל שעה להסביר לעמיתיי לעבודה שאני ב"בום" אז אני משחקת אותה שהכל בסדר ומחייכת וצוחקת וכל כך קשה לי "לעבור מצבים" כלומר ממצב של כעס בלתי נשלט לשיחת חולין... אני מרגישה שאיבדתי לכמה שעות את שפיותי קשה לי.... מה עושים?

 

[r a a a m]

קודם כל

אני בעד לבכות ולהוציא דברים כי זה באמת משחרר. אבל את גם צריכה לדעת מאיפה כל זה נובע.... זה כל הזמן ככה או שאת פשוט בתק' כזאת של נפילת מתח?

 

[גילי פרי]

מה עם חופש? רק לעצמך?

קודם כל ברוכה הבאה פה ב

אני רוצה להמשיך את הקו שנכתב לפני, ומציעה חופש, חופש מהכל ומכולם לפחות לכמה שעות, שלא לומר ימים.. משהו כמו סופ"ש ארוך כזה, רק את עם עצמך, עם מה שאת אוהבת לעשות - ספרים/מוזיקה/ים/יער לוידעת מה.... נדמה לי שאני מזהה בהודעתך איזה שהוא עומס שאת חווה כרגע, ולכן אני מציעה חופש שבו תוכלי לברר מה באמת קורה לך, מאין באות הדמעות. נשמח לקרוא אותך הלאה, ולראותותך מרגישה טוב