לונדון... פוסעת

[לי28]

לונדון... פוסעת



הראש מורם וממשיכים הלאה, צועדים בצעד זהיר, צעד אחרי צעד, פסיעה אחרי פסיעה. לונדון שלי תודה על היותך אתה.. תמיד כ נגיש לי וזמין שותף לחיי ומחשבותי מציף אותי במחמאות ובפרגון.. אוהבת אותך לונדון בתוכי אוהבת אותך לונדון בתוך נשמתי, חדרת בי עמוק ללא כאב עם תחושה חמה ונעימה ישר לתוך הלב, איש מדהים שלי... אוהבת אותך המון המון חושבת עליך בכל רגע ורגע, משתפת אותך גם כשאתה רחוק, רואה בך את הים והשקיעה, רואה בך את ההרים והזריחה, השחפים אשר עפים למרחקים קוראים רק לך... שולחים לך אהבה.. את אהבתי אליך... לונדון כל פעם שתראה שחף, עומד לו על התורן או על סלע עומד ניצב זקוף עם המקור שלו והמבט המיוחד ...תזכור שהשחף מסמל אותך...(אני אוהבת שחפים לונדון אולי זה יהיה הציור הבא שלי...) כל פעם נזכרת אני לונדון באותו פעם באותו לילה שישבנו אחד מול השני ואמרת לי ``אני נוסע רחוק מכאן אוסף הכל ונוסע לי`` ואני ... בכיתי לונדון וגם אתה... משהו ככה אולי נזלתה אולי סתם... הרגשת (גם גברים בוכים) החולצה שלי היתה רטובה לונדון ואני שמחה שהחלטת.. שאפשר להתגבר על הכל ולמרות הכל אתה פה איתי, איתנו ...טוב לי שאתה לצידי ואני שומעת אותך אומר הדדי... שלך שלך שלך לי28