לונג סנג אלנבי
ביום שבת הייתי עם צמד גרגרנים בארוחת ערב בלונג סנג ברחוב אלנבי (לא להתבלבל עם סינג לונג בשלמה)
המקום קטן עם עיצוב ואווירה אותנטית. כמו שאתם בטח מכירים - קיימים שני תפריטים. אדום ושחור. השחור אמור להיות התפריט היותר אותנטי, למרות שבסך הכל יש הרבה מנות מקבילות משני התפריטים.
שניהם התפריטים אגב, עמוסים לעייפה במנות שונות בסגנונות שונים, כשהיה טוב שלחלק מהן יהיה איזה פירוש שמפרט מה בדיוק כוללת המנה ואיך היא מוגשת.
היה ברור לנו שנזמין את מנה הפקין דאק (98 שקלים) שכוללת כמות יפה של נתחי ברווז, רוטב הויסין (מצויין), ירקות טריים חתוכים וקרפים לגלגל בהם את הברווז.
נתחי הברווז הרגישו אובר-קוקד, אבל היה כייף להרכיב את המנות וגם הטעם היה טעים בסופו של דבר, הרבה בזכות ההויסין.
עוד הזמנו:
כדורי שרימפס (78 שקלים) - שהיו נטולי חן במידה מסויימת ופשוטים למראה אבל הפתיעו לטובה. היו שם מעל 20 כדורים קטנים (אפשר היה לאכול אותם בביס אחד או בשני ביסים קטנים) מטוגנים בציפוי פריך דק שלא האפיל על השרימפס. למרות שככל הנראה מדובר בשרימפס קפוא, המנה הייתה טובה וטעימה.
עם המנה הזו המולץ לנו לקחת אורז. לקחנו מנה כפולה של אורז מאודה (16 שקלים) שבאמת הוסיפה להנאה ממנת כדורי השרימפס, כשהוספנו אליה רוטב סויה (שהרגיש מעט שונה מהסויה הפשוטה)
הזמנו גם עוף גונג-באו (58 שקלים) - עוף חמוץ מתוק בגרסא חריפה עם צ'ילי. ועוד שלל ירקות טובים (נראה לי שהיה שם גם חציל תאילנדי). למרות שזו הייתה המנה הזולה בתפריט, זו הייתה המנה שהכי אהבתי. במיוחד בשל הפאנץ' של החריפות.
עם המנות הזמנו גם 3 בקבוקי בירה צינטאו (Tsingtao), כל אחד בעלות של 22 שקלים. זו בירה סינית שכוללת גם אורז, ואני מאוד אוהב אותה עם אוכל אסייאתי, במיוחד עם אוכל חריף.
האווירה במקום הרגישה אותנטית, המסעדה הייתה בתפוסה נמוכה, אבל עם אחוז ניכר של סינים שהתיישבו לאכול בה.
השירות לא היה מקצועי, אבל גם לא כל-כך ציפינו למשהו כזה במיוחד. המקום נקי ונעים לשבת בו.
עם החשבון קיבלנו מלון כתום פרוס כקינוח ללא תוספת תשלום.
312 שקלים עלתה הארוחה הזו, מחיר שהוציא אותי ברגשות מעט מעורבים כי זה הרגיש לי קצת יקר ל-3 מנות ו-3 בירות, במיוחד במסעדה אותנטית שלא מורגשת בה הקפדה יתרה על חומרי גלם באיכות גבוהה.
יום לאחר מכן כבר שמעתי שהיה כדאי לנו להזמין את הספייריבס ואת הפלפלים הממולאים. נרשם בצד לפעם הבאה, שככל הנראה לא תקרה בזמן הקרוב.
ביום שבת הייתי עם צמד גרגרנים בארוחת ערב בלונג סנג ברחוב אלנבי (לא להתבלבל עם סינג לונג בשלמה)
המקום קטן עם עיצוב ואווירה אותנטית. כמו שאתם בטח מכירים - קיימים שני תפריטים. אדום ושחור. השחור אמור להיות התפריט היותר אותנטי, למרות שבסך הכל יש הרבה מנות מקבילות משני התפריטים.
שניהם התפריטים אגב, עמוסים לעייפה במנות שונות בסגנונות שונים, כשהיה טוב שלחלק מהן יהיה איזה פירוש שמפרט מה בדיוק כוללת המנה ואיך היא מוגשת.
היה ברור לנו שנזמין את מנה הפקין דאק (98 שקלים) שכוללת כמות יפה של נתחי ברווז, רוטב הויסין (מצויין), ירקות טריים חתוכים וקרפים לגלגל בהם את הברווז.
נתחי הברווז הרגישו אובר-קוקד, אבל היה כייף להרכיב את המנות וגם הטעם היה טעים בסופו של דבר, הרבה בזכות ההויסין.
עוד הזמנו:
כדורי שרימפס (78 שקלים) - שהיו נטולי חן במידה מסויימת ופשוטים למראה אבל הפתיעו לטובה. היו שם מעל 20 כדורים קטנים (אפשר היה לאכול אותם בביס אחד או בשני ביסים קטנים) מטוגנים בציפוי פריך דק שלא האפיל על השרימפס. למרות שככל הנראה מדובר בשרימפס קפוא, המנה הייתה טובה וטעימה.
עם המנה הזו המולץ לנו לקחת אורז. לקחנו מנה כפולה של אורז מאודה (16 שקלים) שבאמת הוסיפה להנאה ממנת כדורי השרימפס, כשהוספנו אליה רוטב סויה (שהרגיש מעט שונה מהסויה הפשוטה)
הזמנו גם עוף גונג-באו (58 שקלים) - עוף חמוץ מתוק בגרסא חריפה עם צ'ילי. ועוד שלל ירקות טובים (נראה לי שהיה שם גם חציל תאילנדי). למרות שזו הייתה המנה הזולה בתפריט, זו הייתה המנה שהכי אהבתי. במיוחד בשל הפאנץ' של החריפות.
עם המנות הזמנו גם 3 בקבוקי בירה צינטאו (Tsingtao), כל אחד בעלות של 22 שקלים. זו בירה סינית שכוללת גם אורז, ואני מאוד אוהב אותה עם אוכל אסייאתי, במיוחד עם אוכל חריף.
האווירה במקום הרגישה אותנטית, המסעדה הייתה בתפוסה נמוכה, אבל עם אחוז ניכר של סינים שהתיישבו לאכול בה.
השירות לא היה מקצועי, אבל גם לא כל-כך ציפינו למשהו כזה במיוחד. המקום נקי ונעים לשבת בו.
עם החשבון קיבלנו מלון כתום פרוס כקינוח ללא תוספת תשלום.
312 שקלים עלתה הארוחה הזו, מחיר שהוציא אותי ברגשות מעט מעורבים כי זה הרגיש לי קצת יקר ל-3 מנות ו-3 בירות, במיוחד במסעדה אותנטית שלא מורגשת בה הקפדה יתרה על חומרי גלם באיכות גבוהה.
יום לאחר מכן כבר שמעתי שהיה כדאי לנו להזמין את הספייריבס ואת הפלפלים הממולאים. נרשם בצד לפעם הבאה, שככל הנראה לא תקרה בזמן הקרוב.
)