לוחם שחוק

[שרון222]

לוחם שחוק

מה יכול לעשות לוחם שחוק ומיואש?

 

[deep ocean]

שלום וברוך הבא ../images/Emo20.gif

אולי לשנות את ההגדרות. לא לקרוא לעצמך שחוק ומיואש...אלא להגיד לעצמך שאתה כרגע לוחם מתחיל, ויש לך דברים לעבוד עליהם. אולי היחס אל עצמך, ישנה את דרך הפעולה שלך? יאללה בוא נתחיל בעבודה. בשביל לעזור לך, תצטרך להיפתח קצת, ולספר על עצמך. למה אתה מרגיש שחוק ומיואש? מה אתה עושה בשעות הפנאי? מה היית רוצה לעשות כרגע בשנייה זו אם היית יכול לעזוב הכל (ללא הגבלת כסף/תכונות אופי וכו´) נתחיל בזה שתענה לעצמך על השאלות, ותרשום את התשובות כאן. בהצלחה! מיכל

 

[WhiteBear]

שוב השגת אותי....

מתוקה...

 

[WhiteBear]

תשובה כנה.

במילה - תפסיק. בשני מילים - תפסיק ותנוח. בשלוש - תפסיק, תנוח ותמשיך. וברצינות: אם אתה מתאמן בטאי צ´י כל יום, כמו שאפשר. אז אתה מגיע מידי פעם לתחושה שאין לך כוח להתאמן יותר. אפשרות חשובה להתמודדות היא הבאה: לעשות הפסקה עם האימונים. אבל לדעת שאתה הולך להמשיך עוד מעט. חלק מתהליך הקיום שלנו הוא שחיקה ויאוש. זה בד"כ רמז שלנו שאנחנו עושים משהו בקצב וצורה שהיא "לא טבעית" לנו. אז תרשה לעצמך להפסיק את מה שאתה עושה. לא מתוך אימה ופאניקה. אלא מתוך ההבנה המפוכחת שאתה לוקח מרחק כדי לקבל פרופורציות ולשקול מחדש. אם אתה מרגיש שחיקה - אז סביר שמנוחה היא הדבר הכי טוב בשבילך. אוהב ומאחל לטוב, אני.

 

[deep ocean]

הוא כתב שהוא עושה טאי צ´י? ../images/Emo2.gif

"חלק מתהליך הקיום שלנו הוא שחיקה ויאוש" - זה לא חלק מתהליך הקיום שלי.

 

[WhiteBear]

אני חולק ולא מסכים עליך!!!

מה ז"א!!! עוד זכורה לי מיכל שבדיוק גילתה את הפורום הזה, וסיפרה על השינוי המדהים שהסרטן עשה (כפה, איפשר, עורר??) לאורח חייה. את רוצה לומר לי שסרטן זה לא שחיקה וייאוש? אני לא אומר שכל הזמן נשחקים ומתייאשים. אבל זה חלק מתחתית הגל שהיא חיינו. עד כאן, דעתי הפרטית אישית, וצנועה, שלי, באהבה, אני.

 

[deep ocean]

רגע רגע

אני לא מגדירה את הסרטן בתור ייאוש או שחיקה, אלא בתור מתנה, אבל בוא נדבר על משהו אחר- אני בטוחה שהיו לי רגעי ייאוש/ שחיקה בעבר (לפני שבחרתי להיות מאושרת) אבל לתאר את זה כחלק מהחיים זה נשמע שזה קורה כל הזמן אני פשוט לא מגדירה את זה כחלק מהחיים אני כן חושבת שכאב זה חלק מהחיים ואם לא מתמודדים איתו, ושוקעים בו - אז אתה נכנס לייאוש ושחיקה מבין את ההבדל מבחינתי??

 

[WhiteBear]

הבנתי את ההבדל מבחינתך... אני חושב.

רק רציתי להדגיש קטע מסויים שאמרת: ...אני כן חושבת שכאב זה חלק מהחיים ואם לא מתמודדים איתו, ושוקעים בו - אז אתה נכנס לייאוש ושחיקה... הפואנטה היא שאת מצאת דרך חיים שעושה לך מאד טוב ומחזקת אותך. ואני, לדוגמא, מצאתי דרך אימון שמחזק אותי ועושה לי טוב. ברור שזה לא הכרחי בכל תהליך למידה. אבל הסיכוי שהשחיקה ובעקבותיו היאוש, יבוא - הוא גבוה מאד! כי מה לעשות, אנחנו לא לומדים איך "לחיות" במכה הראשונה. לי לקח 20 שנה למצוא את הטאי צ´י שלי. (דרך חיים יותר מכל דבר...) ולך לקח כמה? 24 שנה למצוא מסה קריטית של דרך חיים שבעקבותיה הפכת מאושרת? העוצמה שלך היא לא תולדה של החלטה. ההחלטות שלך מובילות לחיים שמאפשרות לך עוצמתיות. אבל זה מעגלי - זה לא חד כיווני. אם תפשלי ותבטחי בכוח שלך יותר ממה שהוא יכול (ויש לו מגבלות!!) אז את תביני את זה רקק בעקבות שחיקה של הכוח שלך... והיאוש שיבוא בעקבותיו. אני ברור או שאני חוזר על עצמי?? לא משנה, נדמה לי שהבארתי את הנקודה. בלי קשר, מת עליך

 

[deep ocean]

חהחהחחהחהחהחה

יש לי רק מידע מדוייק יותר לספר לך- בערך 22 שנה הייתי בתרדמת. בכלל לא למדתי איך לחיות. נתנתי לחיים לנהל אותי. קיבלתי סרטן- מתנה. אחרי כמה חודשים פתחתי את העינים...כמו תינוק שנולד חגגתי שנתיים ובזמן הזה התחלתי קצת ללכת, להסתכל על הסביבה, ללמוד לאכול, ללכת בלי עזרת ידיים. התחלתי לקחת קצת אחריות על החיים שלי. התחלתי לראות אבל הידיים שלי היו כבולות, ולא עשיתי הרבה. ביום הולדת שנתיים וחצי כבר התחלתי לדבר ואז סיימתי קשר עם החבר שלי. הידיים שלי השתחררו. כרגע אני ביום הולדת 3!!! (התהליך המואץ שלי התחיל רק ביולי השנה!! זאת אומרת אני בסך הכל חצי שנה בתוך הקטע המואץ). היום אני חוגגת 3 שנים (מתוכן חצי שנה של עשייה טהורה ואחריות מלאה על החיים). דבר איתי בגיל 4...חהחהחחהחה

 

[WhiteBear]

אווירון....../images/Emo112.gif

 

[deep ocean]

ענק אהבתי!

טוב אני הולכת להמשיך ללמוד... נגעתי בצוואר עכשיו. מתפתח שם שקד נפוח...מזל שאני הולכת מחר להילר שלי!! (ממש מפתיע, כל המשפחה שלי חולה...והבית סגור במזגן מחמם..זה היה צפוי...חהחחהחה)

 

[שרון222]

שלום לכולם ותודה על תשומת הלב ../images/Emo24.gif

ובכן WhiteBear אחלה עצה ומנוסחת בצורה מצויינת. ומיכל תודה רבה על ברכת הקבלה... הקטע הוא שיש בי איזה מקום עם ברק נוצץ ומחייה, משהוא עם אור אמיתי בצורה טוטאלית, משהו מוזהב ואנרגטי, שאני חייב להרוג ולהחליש, כי אני הפכתי אותו למקור שמחשמל אותי בכל פעם שאני נוגע בו. אז הקטע הוא שאסור לי לחשוב אליו, כי אני משתגע כל פעם שאני נזכר בו, אבל מצד שני אני יודע שכל שנייה שעוברת ואני לא מחובר אליו - זה כמו להיות עם מסמרים בפרצוץ. אז זהו, שגם אם אני רוצה להעיז לקרוא לעצמי לוחם בכלל, אני חייב להלחם, אבל זה ממש לא קל עם המסמרים האלה שתקועים לי בפרצוף, מה גם שאין לי ממש מה לעשות, DAMMIT! אז יש את האפשרות, של לוותר, להתפשר, להיות כמו כל ה"עמחא" בבינוניות במקום להיות לוחם... ...טוב זהו

 

[WhiteBear]

יש שיר של קווין ...

הוא מופיע בדיסק Innuendo... בשיר מספר...5 תשמע, אני מאמין שכמעט כל מי שבפורום הזה הרגיש מה שאתה מרגיש. אבל הכוח שאתה מרגיש לא מגיע אליך מתוך מאמץ או כוחניות. הוא מגיע מתוך השלמה ושלווה (אני צודק?) אין פשרות, יש השלמות. אתה מה שאתה נקודה. אם אתה רוצה שמי שאתה יהיה על מסלול טוב או רע - תבחר בעצמך. אבל כרגע, ברגע זה, אתה מי שאתה... חיה עם זה! אני מכיר טוב את התחושה המתוקה חמוצה של המחשבה על כמה עוצמתי אני יכול להיות. איך אני מחובר לכל ומרגיש שאני יכול לאהוב ולתת וללמוד ולעבוד ולעשות הכול. ואז זה נעלם... אבל ככה החיים שלנו - גלים של עליות ומורדות (זה לא המצאה שלי) והעצה היחידה שאני מביא בכל הקטע הזה: אם אתה מתאמץ להיות שמח, אתה רק תעסיק את עצמך ותמנע מהרגישות האמיתית שלך לתפוס את ההזדמנות הקרובה, והאמיתית (!), לאושר. שלך, (באמת, לא יעזור...) הדוב הלבן.

 

[שרון222]

תודה

-->