לוויות

[מיקאלה1]

כיוון שדיברתן עלי אז רציתי לספר לכן,

שהבוקר אני והנכדה שלי הלכנו לחברה ראשונה לארוחת בוקר בביתה, משם נסענו לחברה אחרת שעברה ניתוח לא מזמן ושם שתינו קפה ועוגה

החברה שאלה אותנו איפה תאכלו צהריים? נראה לי שעד הערב לא נאכל שון כלון

קניתי לנכדה שלי עגילים קטנים עם פרח לכבוד כתה א' וסיפרתי שהבת שלי לא מרשה לי לפנק את הילדה יותר מדי ולקנות לה מתנות רבות, אז בחורה שהיתה בחנות אמרה לי, מה את לא האמא? הייתי בטוחה שאת האמא

 

[אודרי11]

../images/Emo45.gif

 

[alona 9]

אופס ראית?..התחושות שלי עובדות טוב...../images/Emo6.gif

 

[מיקאלה1]

אלונה מה שלום התוכי איך ישן בלילה ואיך קוראים

לו?

 

[alona 9]

התוכי ישן בלילה נפלא..לא שומעת אותו..

הוא עבר לסלון של גיסתי..

קראתי לו "טוקאן" על שם מרים טוקאן,מכוכב נולד...אם לא הגיעה לגמר,לפחות יש תוכי על שמה..לא ככה?

 

[מיקאלה1]

מרים טואקן שרה כמו זמיר שירה נפלאה חושבת כמוך

ובטח גיסתך לא נמה ולא ישנה כל הלילה

 

[אודרי11]

טוקאן..../images/Emo35.gif..../images/Emo6.gif

יופי .....תיכף יתחיל לשיר כמו מואזין....

 

[alona 9]

מואזין?..אולי מגאזין

יורה כל היום כמו מתוך מחסן תחמושת....מילים,שירים,ציוצים,גרגרים ונוצות...שלא לדבר על ...זה מה מעביר מחלות...

בקיצור,אם לא היתה שמחה לקבלו הייתי משתדלת,אבל היא כל כך רצתה,נתתיהו באהבה.

 

[alona 9]

גיסתי דווקא מרוצה

כל היום אומרת.."איזה חמווווווד".... גם אני מרוצה...שהיא מרוצה..

מיקאלה גם את אוהבת לראות תתכנית הזאת?,האמת היא שכל שנה אני אומרת מספיק,אבל,מתמכרת מחדש....

 

[מיקאלה1]

אוהבת מאוד,את התוכנית - אוהבת שירים וריקודים:

 

[alona 9]

לא תמונה ממיקאלה..ממישהי אחרת.

 

[בת אל 7]

כאשר יש לויה כזאת, אני לא מתמקדת בלויה

כי ממילא הנפטר לא רואה את הנעשה מסביב מתמקדת במסכת האומללות של חייו הבודדים והאומללים שהביאהו עד הלום, וחושבת לעצמי חבל שמחשבות והרהורים על בדידותו לא עלו במחשבתם של אנשים,,בעודו בחיים .

 

[בת אל 7]

מצטערת אודרי,,,כתבתי תגובה למעלה, והיא קפצה

למטה,,,, את יפיופית אמיתית גב נאה גם הוא מראה,,,מה זה מזכיר לך???????

 

[אודרי11]

היי בת אל....הנה עוד חברה ממקום אחר../images/Emo24.gif

מזכיר לי בטח מזכיר לי....

 

[m i t a l y]

ברוכה הבאה בת-אל ../images/Emo20.gif

 

[m i t a l y]

אצלנו

בקבוץ, הלוויה היא שונה, אין סממנים דתיים כלל, אלא רק אהבה ותמיכה במשפחות. קודם כל הנפטר מובא לקבורה בארון. לפני שהוא מורד לאדמה, נקראים לזכרו מילות אהבה ועצב של בני משפחתו, החברים ולעיתים מישהו מ"ראשי" הקיבוץ (מצהמזכירות או משהו כזה...), אח"כ הארון מורד לאדמה ע"י החברים הקרובים ועל האדמה שמים ענפים ועלים ירוקים בכמות מאוד גדולה. לאחר מכן מושמים זרים גדולים וכל המוני האנשים שהגיעו ללוויה שמים פרחים אשר קטפו מגינותיהם או מהדליים הגדולים של הפרחים (בד"כ וורדים) אשר נמצאים בכניסה לבית הקברות המיועדים לקבר הטרי. כך נהייה קבר גדול עם הר של פרחים. בד"כ ההלוויות שקטות מאוד אך שוברות את הלב בגלל ההיכרות העמוקה שיש בד"כ (קיבוץ - מקום קטן, כולם מכירים את כולם...) עם הנפטר ומשפחתו.

 

[ה ר מ י נ ה]

קרה גם קרה. בדרך כלל זה המצב כשהמת/ה מאוד

זקנים, גם ה"ילדים" שלהם כבר לא בנוער, וגם הם כבר מחוץ למעגל העבודה, ובמיוחד זה קורה שהנפטר נקבר בעיר רחוקה מעיר מגורי ה"ילדים". לגבי נושא ה"מנין", אני יודעת שהיום מקובל שאם יש מנין גברים בשטח בית הקברות כולו, ולאו דוקא ליד הקבר המסויים, ניתן להמשיך בטכס. אין ספק שלוויה שמצומצמת משתתפים היא עובה במיוחד, אבל קורה גם שקרובי המשפחה, ושוב, לדעתי הדבר שכיח יותר כשאנשים מאוד זקנים מתים, לא רוצים "להטריח" אנשים אחרים, ואפילו לא מודיעים על הלוויה. אני כבר נתקלתי בכמה מקרים כאלה.

 

[ק ו ל י ת]

קרה בטח,וגם יקרה

בישוב שלי יש המון קשישים,למזלם כל הישוב משתתף בהלוויות,כי אנשים זקנים מאוד כבר איבדו את חבריהם קרובי משפחתם ונני זוגם.

 

[מיקאלה1]

אני הייתי שואלת את אותה חברה - רוצה שנשחק

במשחק הניחושים? העיקר שתהני לי לא משנה איפה תהיי אולי היא לא רוצה שתבקשי מתנה מקומית

יש אנשים מוזרים אין מה לדבר.

 

[ק ו ל י ת]

מוזרים מאוד מאוד.../images/Emo13.gif